[בתמונה: שלמה פילבר. התמונה היא צילום מסך מסרטון יו-טיוב: "משפט נתניהו: עדות פילבר - פאנל משפטי מיוחד עם עו"ד דניאל חקלאי ושלומי הלר"]

[לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]

ד"ר מאיר גלבוע הוא קרימינולוג ישראלי וניצב משנה (בדימוס), שכיהן כסגן ראש היחידה הארצית לחקירות פשעים במשטרת ישראל.

לאחר פרישתו מהמשטרה, עמד בראש מחלקת החקירות ברשות ההגבלים העסקיים.

לאחר מכן שימש יועץ מיוחד לענייני שחיתות למבקר המדינה, מיכה לינדנשטראוס.

*  *  *

כדאי להסתכל מזווית נוספת, על מה שנראה ככשל חמור בחקירת עד המדינה שלמה פילבר, בתיק 4000, במשפט בנימין נתניהו, בכל הקשור לקביעת מועד פגישתו עם האחרון.

הכשל הנטען בקליפת אגוז הוא בכך, שבכתב האישום נגד נתניהו נכתב שהפגישה בין השניים נערכה "במועד לא ידוע, זמן קצר מאד לאחר אישור מינויו של פילבר" למנכ"ל משרד התקשורת. התיקון שהתבקש הוא שהפגישה נערכה "במועד לא ידוע, לאחר שהחליט הנאשם נתניהו על מינויו של פילבר". כלומר בכל מקרה - לפי טענת הפרקליטות ולפי חומר החקירה - לפני שפילבר החל לפעול לטובת אלוביץ, בהתאם לנטען בכתב האישום, ולפי הנחיית נתניהו.

קביעת לוח זמנים ומיקום האירועים של השתלשלות עבירה פלילית היא יסוד מוסד בכל חקירה פלילית ואמורה להיות בידיעתו של כל חוקר מתחיל, קל וחומר בחקירה רגישה של ראש ממשלה. חקירה מהווה שיחזור מלא, שלם ואמין של האירועים שקדמו לביצוע עבירה, האירועים במהלכה וגם אחריה, ככל שהראיות מאפשרות. לוח הזמנים חשוב ואין שני לו לשחזור העבירה כדי לגלות את העבריין ולהעמידו לדין. כך, לדוגמה, לוח הזמנים והמיקום של חשוד, בכל שלב משלבי העבירה, הוא קריטי לבדיקת אליבי של חשוד (ואפילו לפני שהוא טען לאליבי בחקירתו, שעיקרה היא "במקום אחר הייתי"). בדיקה כזו מאפשרת לקבוע האם הייתה לחשוד הזדמנות לבצע את העבירה.

[בתמונה: קביעת לוח זמנים ומיקום האירועים של השתלשלות עבירה פלילית היא יסוד מוסד בכל חקירה פלילית ואמורה להיות בידיעתו של כל חוקר מתחיל, קל וחומר בחקירה רגישה של ראש ממשלה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

אולם, לפי הנטען, שמקבל אישור גם מבקשת הפרקליטות לתקן את כתב האישום, החוקרים קיבלו את גרסתו של פילבר (לאחר החתימה על הסכם עד המדינה), מבלי להשוות אותה לנתונים העובדתיים שהיו בידיהם. זה אותו חומר שעליו התבסס הסניגור בחקירתו הנגדית של פילבר.

ההשוואה הזו חשובה כי מדובר בעד מדינה שאמינותו, ככל עד מדינה אחר, אינה מרקיעה שחקים. אך, חשיבות רבה יותר היא לאישוש גרסתו או להפרכתה, בעזרת ראיות אובייקטיביות. חוקרים במשטרה לא תמיד רואים בניסיון להפרכת גרסאות (של חשודים ועדים כאחד) חשיבות, ומתמקדים בעיקר באימותן. בכך, הם עלולים לתת נשק לא קונבנציונלי בידי ההגנה בעת המשפט ולעתים להביא לזיכוי הנאשם. הרשלנות (החמורה!) של החוקרים לא התגלתה על ידי הממונים עליהם ביחידה החוקרת, בלהב 433 ובאגף החקירות והמודיעין, ואף הם אחראים לכישלון.

[ד"ר מאיר גלבוע: שורשי הכשל בחקירה, בחוקרים ובמפקדיהם... התמונה: מאיר גלבוע. הכרזה: ייצור ידע]

טעות החוקרים אף לא תוקנה על ידי הפרקליטים, הגם שבידיהם היה כל החומר הנדרש. המונח שהוטבע במחקר על הרשעות מוטעות של חפים מפשע מתאים גם למקרים כאלה – הנצחת הטעות. טעויות שקורות בחקירה לא תמיד נחשפות על ידי הפרקליטים וגם לא על ידי בתי המשפט ומונצחות גם בהמשך ההליכים. הייתי אומר שעל החוקרים לחזור לכיתה א', אך חוששני שגם שם, בכיתה א' של החוקרים ב"מכללה הלאומית לשוטרים", המדריכים לא מכירים את הבסיס ולא יודעים ללמד אותו לחוקרים החדשים.

אף כי אין בכשל של החוקרים כדי "לנקות" את הפרקליטים ואת היועץ המשפטי לממשלה מאחריותם לכך, שורשיו הם בחקירה, בחוקרים ובמפקדיהם.

[בתמונה: רוני אלשיך קרא כל מילה? שורשי הכשל בחקירה, בחוקרים ובמפקדיהם... לכתבה לחצו כאן]

[לקובץ המאמרים על מקצועיות ומקצוענות, באתר ייצור ידע]