אבי הראל: כיצד נוצרו ועוצבו הסליחות?

[בתמונה: סליחות ברחבת הכותל. התמונה היא צילום מסך]

[בתמונה: סליחות ברחבת הכותל. התמונה היא צילום מסך]

כאשר אנו מעיינים במרכיבים השונים של הסליחות, אנו מוצאים מרכיבים משותפים בכל עדות ישראל – פתיחה לי"ג מידות הרחמים, י"ג מידות עצמן, החוזרות לאחר פיוטים שונים, ונוכחות קבועה של תפילות משה ודניאל...

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בספטמבר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

מתי הוחל לומר סליחות בנוסח הידוע לנו?

עניין זה לוט בערפל [1]. החל מהמאה התשיעית אנו מוצאים אותן בסידור רב עמרם גאון [2] ובסידור ר' סעדיה גאון [3], אולם איננו מוצאים סימוכין לכך שהן נאמרו, בפורמט המוכר לנו, בתקופות קודמות. אין להם אזכור אצל פייטני ארץ ישראל הקדומים, וגם מאוחר יותר אין שירת הסליחות שכיחה בארץ הקודש. לכן היו שהניחו כי הסליחות נוצרו בבבל [4], ומשם הן התפשטו לכלל קהילות ישראל.

בנוסף, יש להבחין בין תופעה ליטורגית הנקראת סליחות, לבין מעמד הנקרא אשמורות [5]. המעמד הראשון יסודו בשילוב פיוטים בחזרת שליח הציבור בצום יום הכיפורים ובתעניות השונות. בין פיוט אחד למשנהו אמר ציבור המתפללים את פסוקי י"ג מידות הרחמים, כדלקמן:" וַיֵּרֶד יְהוָה בֶּעָנָן, וַיִּתְיַצֵּב עִמּוֹ שָׁם; וַיִּקְרָא בְשֵׁם, יְהוָה, וַיַּעֲבֹר יְהוָה עַל-פָּנָיו, וַיִּקְרָא, יְהוָה יְהוָה, אֵל רַחוּם וְחַנּוּן--אֶרֶךְ אַפַּיִם, וְרַב-חֶסֶד וֶאֱמֶת, נֹצֵר חֶסֶד לָאֲלָפִים, נֹשֵׂא עָוֺן וָפֶשַׁע וְחַטָּאָה; וְנַקֵּה, לֹא יְנַקֶּה--פֹּקֵד עֲוֺן אָבוֹת עַל-בָּנִים וְעַל-בְּנֵי בָנִים, עַל-שִׁלֵּשִׁים וְעַל-רִבֵּעִים" [6].

[בתמונה: אמירת סליחות בכותל המערבי. התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לפרסום ע"י פלוני, לא ידוע]

[בתמונה: אמירת סליחות בכותל המערבי. התמונה הועלתה לויקיפדיה ואושרה לפרסום ע"י פלוני, לא ידוע]

המעמד השני לא היה קשור כלל ועיקר לתפילות הקבע, ועיקרו היה כאשר הציבור מתכנס לתפילה באשמורת הבוקר בעשרת ימי תשובה, והנקרא כאמור אשמורות. קטע ליטורגי זה כולל בתוכו הזכרת פסוקים רבים, תחינות וקטעי פיוט שונים. במרוצת השנים אוחדו שני המעמדים הללו, כנראה החל מהמאה העשירית, ומנקודת זמן זו ואילך הם נקראו סליחות, ובסופו של דבר, נוצרה תפילה ליטורגית של הסליחות כפי הנהוג אצלנו.

בשלהי המאה העשירית, היה שילוב הסליחות בתוך פסוקים ברור מאליו, עד שפייטן בן התקופה, ר' יוסף אבן אביתור [7], שיבץ סדרת פסוקים בפיוט שנאמר בתפילת קדושה בחזרת שליח הציבור ביום כיפור [8].

בימי התעניות השונים, יאנו מוצאים מספר יסודות ליטורגיים משותפים ברוב עדות ישראל. סליחות לימים תעניות אלה נפתחות במשפט פתיחה שהוא בעצם בקשה:" סלח לנו אבינו", ולאחריו, הן על פי מנהג אשכנז, והן על פי מנהג עדות המזרח, אומרים את י"ג מידות הרחמים, ולאחריהם פיוטים על פי הנהוג בעדות המזרח, ואילו בנוסח אשכנז, נאמרים קודם הפיוטים מקבץ פסוקים תואם. כך או אחרת, על פי כלל המנהגים הידועים, כל אחד מפיוטי הסליחות מלווה בחזרה על תפילת י"ג מידות הרחמים, ובסיומם, המנהג הרווח לסיים בתפילה הנקראת ווידוי (אשמנו, בגדנו). בצד המשותף האמור, קיימים הבדלים ניכרים בין מנהג אשכנז למנהג בני עדות המזרח בעיקר בסליחות בימים הנוראים. על פי מנהג אשכנז, יש רצף של פסוקים, הנקראים פסוקי זכירה (זכור לנו ברית ראשונים וכו'), סדרת בקשות, ותפילת שמע קולנו הנאמרת בקול רם על ידי שליח הציבור והציבור. חטיבות ליטורגיות אלה חסרות בסליחות של עדות המזרח, ויתכן שהסיבה לכך היא מקורם המשני בהשוואה לחטיבות ליטורגיות אחרות.

ניתן לומר כי פורמט הסליחות הגרעינית, המשותף לכלל קהילות ישראל, נראה כך: פתיחה לי"ג מידות רחמים, לאחר מכן, פסוקי תפילת משה:" סְלַח-נָא, לַעֲוֺן הָעָם הַזֶּה--כְּגֹדֶל חַסְדֶּךָ; וְכַאֲשֶׁר נָשָׂאתָה לָעָם הַזֶּה, מִמִּצְרַיִם וְעַד-הֵנָּה, וַיֹּאמֶר יְהוָה, סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ" [9], ותפילת דניאל:" וְעַתָּה שְׁמַע אֱלֹהֵינוּ, אֶל-תְּפִלַּת עַבְדְּךָ וְאֶל-תַּחֲנוּנָיו, וְהָאֵר פָּנֶיךָ, עַל-מִקְדָּשְׁךָ הַשָּׁמֵם--לְמַעַן, אֲדֹנָי, הַטֵּה אֱלֹהַי אָזְנְךָ, וּשְׁמָע--פקחה (פְּקַח) עֵינֶיךָ וּרְאֵה שֹׁמְמֹתֵינוּ, וְהָעִיר אֲשֶׁר-נִקְרָא שִׁמְךָ עָלֶיהָ:  כִּי לֹא עַל-צִדְקֹתֵינוּ, אֲנַחְנוּ מַפִּילִים תַּחֲנוּנֵינוּ לְפָנֶיךָ--כִּי, עַל-רַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, אֲדֹנָי שְׁמָעָה, אֲדֹנָי סְלָחָה, אֲדֹנָי הַקְשִׁיבָה וַעֲשֵׂה, אַל-תְּאַחַר:  לְמַעַנְךָ אֱלֹהַי--כִּי-שִׁמְךָ נִקְרָא, עַל-עִירְךָ וְעַל-עַמֶּךָ" [10], ובסופם נאמר קטע ליטורגי הנקרא ווידוי.

אמנם אין עוררין אודות הקשר בין מקבצי הפסוקים לבין י"ג מידות הרחמים, אולם מדוע הרבו לחזור על י"ג מידות אלה במהלך הסליחות? על כך אומר הבבלי: "ברית כרותה לשלוש עשרה מידות(רחמים) שאינן חוזרות ריקם"[11]. בהמשך מקור זה נאמר בשם רבי יוחנן: " למד שנתעטף הקדוש ברוך הוא כשליח ציבור והראה לו למשה סדר תפילה. אמר לו, כל זמן שישראל חוטאין יעשו לפני כסדר הזה ואני מוחל להם".

[בתמונה: רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yael Shilo יעל שילה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[בתמונה: רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Yael Shilo יעל שילה. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

יוצא מכן שכבר בתקופות קדומות שולבו י"ג מידות הרחמים במעמדי תפילה שונים של הציבור. על פי העולה מהתלמוד, י"ג מידות נאמרו רק על ידי שליח הציבור בלבד, בדומה לדבריו של רבי יוחנן. במשך הזמן, הצטרף הקהל לחזן ואמר בעצמו את י"ג המידות, כנראה יותר מפעם אחת, שמקבץ פסוקים מפריד בין אמירה אחת לשנייה של י"ג המידות. יתכן שכך נוצרו הסליחות, אולם אין דבר זה יוצא מגדר ההשערה, היות שתופעה זו איננה מתועדת בארץ ישראל בתקופה של לפני הגניזה, קודם המאה העשירית לספירה. אשר על כן, יתכן שפורמט הסליחות האמור נוצר דווקא בבל, אולם כאמור אין אפשרות לקבוע זאת בוודאות. כך או אחרת, התיעוד בסידור רב סעדיה גאון, מהמאה העשירית, מראה בבירור כי הסליחות מהוות  חלק אינטגרלי מתפילות יום הכיפורים, בהיקף שכל המתבונן בו רואה כי המדובר בהיקף גדול ורב בכל תפילות היום הקדוש. לאחר שהסליחות נאמרו בעיקר במהלך צום יום הכיפורים, הן כנראה הועברו, על צורתן הספרותית, עם המסגרת הליטורגית שלהן, לתפילות שאר ימי התענית.

על פי הפורמט המוכר לנו, בסוף אמירת י"ג מידות הרחמים והפסוקים הנלווים להם, נשזרו פיוטים וקטעי וידוי. וידויים אלה אינם סליחות כי אין אחריהם ציון לאמירת י"ג מידות, ותפקידם היה להכפיל את אמירת הפסוקים, ודברי הוידוי במסגרת סיום אמירת הסליחות.

אחרית דבר

כאשר אנו מעיינים במרכיבים השונים של הסליחות, אנו מוצאים מרכיבים משותפים בכל עדות ישראל – פתיחה לי"ג מידות הרחמים, י"ג מידות עצמן, החוזרות לאחר פיוטים שונים, ונוכחות קבועה של תפילות משה ודניאל. הפסוקים שנאמרו קודם י"ג מידות, ופסוקי י"ג מידות עצמם, נחשבו כמקום בו נוצר ככול הנראה, פורמט הסליחות המוכר לנו. הציבור שהצטרף אל החזן באמירת י"ג המידות, לא הסתפק באמירתן פעם אחת אלא חזר עליהם מספר פעמים, שכלל בין לבין אמירת פיוטים או פסוקים תואמים. ברם, אין תיעוד על תהליך שכזה בארץ ישראל עד המאה העשירית, ולכן היו ששיערו כי פורמט הסליחות המוכר לנו כיום נוצר בגלות בבל. במאה העשירית, בזמנו של רבי סעדיה גאון, פורמט זה היה כבר ידוע לכולם. סידורו של רס"ג מצביע על תופעה היסטורית נוספת, בה הועברו פיוטים מתפילת יום הכיפורים לשאר התעניות, ובכך עוצבו הסליחות בפורמט הנהוג עד ימינו.

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

[1] שולמית אליצור, למקורם של פיוטי הסליחותתרביץ, פד, חוברת ד, תשע"ו, עמודים: 503-542 .(להלן: שלומית, סליחות).

[2] סדור רב עמרם גאון, מהדורת גולדשמידט, ירושלים, תשל"ב, עמודים: קס"ד – ק"ע.

[3] סדור רב סעדיה גאון, ירושלים, תש"א, עמודים: רפ"ט – שמ"ג.

[4] ש. אליצור, לאופיו ולנתיבות השפעתו של המרכז הפייטני בבל, תרביץ, ע"ט, תשע"א, עמודים: 240 – 248.

[5] שלומית, סליחות, עמוד 504.

[6] שמות, פרק ל"ד, פסוקים: ה' – ז'.

[7] רבי יוסף בן יצחק בן אביתור היה חכם ומשורר יהודי-ספרדי, מראשוני משוררי יהדות ספרד שחי ופעל במאה ה-10 בספרד ובסוריה. נפטר בשנת 970 לספירה.

[8] א. זינדר, סליחות חדשות ליוסף אבן אביתור, קובץ על יד, כ"ה, תשע"ז, עמודים: 157 – 208.

[9] במדבר, פרק י"ד, פסוקים: י"ט – כ'.

[10] דניאל, פרק ט', פסוקים: י"ז – י"ט.

[11] בבלי, ראש השנה, דף י"ז, עמוד ב'.

One thought on “אבי הראל: כיצד נוצרו ועוצבו הסליחות?

  1. Pingback: ראש השנה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *