פנחס יחזקאלי: למה המשטרה כושלת בשיטור בקרב בני העדה האתיופית?

[בתמונה: ריבוי נשים גם בטבע... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי klimkin לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

שוב התפרסם דוח מבקר המדינה ושוב המשטרה חוטפת בגין שיטור יתר כלפי בני העדה האתיופית. ראו למשל את הציטוט הבא מדוח המבקר:

"אני רב סרן. חזרתי אחרי שבוע שלם בבסיס. הטעות שעשיתי היא שהורדתי את החולצה העליונה עם הדרגות שלי ויצאתי לזרוק זבל... ומה שקרה הוא שניידת עברה, ראתה אותי עם קפוצ'ון. השוטר עצר לידי - 'מה אתה עושה פה?'. אני אומר לשוטר 'אני גר פה', 'תן לי תעודה' הוא אמר, אני אומר לו 'אני בלי תעודה, עכשיו חזרתי מהבסיס, אם תרצה אני אעלה להביא לך תעודה', הוא אומר לי 'לא', הוא בתוך הניידת, גשם זלעפות בחוץ והבן אדם מתחיל לברר עליי פרטים במחשב כשהוא ישוב בתוך הניידת. זה המפגשים, ואנחנו מדברים על נוער וילדים? זה לא נוער וילדים, זה כולם". 

כך תיאר קצין צה"ל בן הקהילה האתיופית את היחס שלו זכה משוטרים רק מפני שירד להשליך אשפה ללא תעודה מזהה. דבריו מצוטטים בפרק בדו"ח מבקר המדינה (דרוקמן וגולדיטש, 2021).

[להרחבת המושג: 'שיטור יתר', לחצו כאן]

[לכתבה הדיגיטלית ב- ynet, לחצו כאן]

האם המשטרה מתעלמת במתכוון ומתעקשת לא להפיק לקחים? ממש לא!

אחרי שני עימותים, מדממים במיוחד, עם בני העדה האתיופית – במאי 2015 וביוני 2019 - שבאחרונה שבהם, הגיעה המשטרה לאובדן אמון ולגיטימציה מוחלטים בציבור; והייתה על סף פירוק – קברניטי המשטרה משקיעים זמן וכספים רבים בניסיונות לפתור את בעיית שיטור היתר כלפי בני העדה האתיופית; אבל מאמציהם מעלים חרס; ויהיו, כפי הנראה, חסרי סיכוי גם בעתיד. המאמר הזה מסביר למה...

[בתמונה משמאל: כותרת 'ידיעות אחרונות' בבוקר שאחרי הירי בסולומון טקה... זוכרים?]

סיבה ראשונה: זו תרבות השוטרים, טמבל!

בהתנהגות ארגונית, אנו נוהגים למנות שלושה גורמים שמשפיעים על חוויית העבודה שלנו:

  1. מצב הרוח של העובדים (Moods);
  2. עמדות העובדים (Attitudes);
  3. ו- הערכים של העובדים (Values).

מצב הרוח הוא הניתן לשינוי בקלות הרבה ביותר; ערכים כמעט ואינם משתנים; ועמדות משתנות רק אם אינן סותרות את  הערכים. תוסיפו לזה את העובדה שבארגונים שבהם התרבות הארגונית דומיננטית ויצרית, היא מחברתת את העובדים שמטמיעים את ערכיהותבינו, שאין שום סיכוי לשינוי בעמדות ובערכים, ללא שינוי בתרבות השוטרים.

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'התנהגות ארגונית', לחצו כאן]

[הכרזה: ייצור ידע]

למה התרבות הארגונית מונעת שינוי בערכים?

בגלל ערכים דומיננטיים, הטבועים בה, כמו:

  • שובניזם ומאצ'ואיזם;
  • זלזול מוחלט בחוק (החוק נתפס, פעמים רבות, כמכשול בדרך להשגת אפקטיביות בעבודה)...
  • תרבות השקר והחיפוי והשימוש בכוח;
  • עויינות מובנית כלפי מיעוטים, הנתפסים כ'עושי צרות';
  • תפיסה של 'מה שלא הולך בכוח, ילך בעוד יותר כוח';
  • אנטי אינטלקטואליזם - או סכלות קולקטיבית משטרתית, ובוז ללימוד ממוסד ולמקצוענות ("לשטח יש חוקים משלו...").

[לקובץ המאמרים על: 'אנטי אינטלקטואליזם וארגונים צבאיים', לחצו כאן]

[בתמונה: ספרו האייקוני של הישראלי, דויד וייסבורד - אחד הקרימינולוגים הענקים של תקופתנו, חתן פרס שטוקהולם - הנובל של הקרימינולוגיה - חתן פרס ישראל, ועתה גם חתן פרס 'אוגוסט וולמר' (AUGUST VOLLMER) של האגודה האמריקאית לקרימינולוגיה - שראה אור בשנת 2006 בהוצאת אוניברסיטת קמברידדג', ונלמד במכללות רבות לשוטרים, חוץ כמובן ממשטרת שראל]

האם הדרכה יכולה לשנות את תרבות השוטרים; ועמה עמדות וערכים? הצחקתם!

החוק הדומיננטי של תרבות השוטרים, המשליט אנטי אינטלקטואליזם ובוז ללימוד ממוסד ולמקצוענות  הופך את ההדרכה למפעל זבל אדיר מימדים, שבו, מה שצריך להילמד איננו נלמד במקרים רבים; וכל מה שכן יילמד, ייחסם, ברגע שהשוטר מגיע לשטח ("לשטח יש חוקים משלו...").

[לאוסף המאמרים על הדרכה ארגונית, לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Conmongt לאתר Pixabay]

האם טיפוח מפקדים מבני העדה האתיופית יכולה לשנות את תרבות השוטרים; ועמה עמדות וערכים? כן, אבל רק בטווח הארוך מאוד

צעד ראשון בכיוון הנכון נעשה במינוי מפקד משטרה ראשון מהעדה האתיופית (ראו המאמר למטה), אולם עוד ארוכה הדרך. בעובדה, גם 12 מפקדות תחנות משטרה לא שינו את תרבות השוטרים השובניסטית; וגם בארצות הברית, גם מינוי מפקדות משטרה שחורות, לא שינה את יחס השוטרים כלפי האוכלוסייה השחורה.

[צעד ראשון בדרך ארוכה... לכתבה המלאה של רועי ינובסקי באתר 'כאן', לחצו כאן]

אז איך משנים את תרבות השוטרים?

זו עבודה סיזיפית, שסיכוייה קטנים וסיכוניה גדולים למוליך השינוי, והיא בוודאי נושא למאמר נפרד...

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן][לאסופת המאמרים בסוגיית משבר קליטת יהודי אתיופיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'למי שייכת המשטרה' - אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

 

מקורות והעשרה

[בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: למה המשטרה כושלת בשיטור בקרב בני העדה האתיופית?

  1. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: תרבות, סטייה, אלימות ושחיתות שוטרים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: למי שייכת המשטרה? - אמון ולגיטימציה משטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  4. Pingback: משבר קליטת יהודי אתיופיה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.