פנחס יחזקאלי: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון!

תקציר: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון. המאמר הזה עוסק בסוגיית 'תמונות הניצחון'. אותן תמונות המופצות לציבור בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלחמה...

[בתמונה: לוחמי חטיבת הנח"ל ארגנו תמונת ניצחון ב'בית המשפט העליון' של חמאס לפני פיצוצו... התמונה היא צילום מסך מערוץ 14]
[בתמונה: לוחמי חטיבת הנח"ל ארגנו תמונת ניצחון ב'בית המשפט העליון' של חמאס לפני פיצוצו... התמונה היא צילום מסך מערוץ 14]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

עודכן ב- 21 בנובמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

זהו מאמר שלישי מתוך שלושה בסדרת המאמרים 'מביימים עבורנו את ההיסטוריה'. המאמרים האחרים הם: 

*  *  *

אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון. בעובדה, אחד המאפיינים של מלחמת חרבות ברזל בדרום הוא ריבוי תמונות הניצחון.

כך למשל, ארגנו לוחמי חטיבת הנח"ל תמונת ניצחון ב'בית המשפט העליון' של חמאס לפני פיצוצו (ראו התמונה בראש המאמר); וחיילי גולני ארגנו צילום קבוצתי במבנה המועצה המחוקקת של חמאס, לקראת פיצוצו:

[בתמונה: חיילי גולני יוצרים תמונת ניצחון במבנה המועצה המחוקקת של חמאס, לפני פיצוצו. התמונה היא צילום מסך]
[בתמונה: חיילי גולני יוצרים תמונת ניצחון במבנה המועצה המחוקקת של חמאס, לפני פיצוצו. התמונה היא צילום מסך]

התמונה בעזה היא תמונת ניצחון עצובה. לראשונה מאז 1967 פליטות ו'נכבה' שוב על הפרק עבור הפלסטינים, שבחסות הטנקים של צה"ל יוצאים בשיירה רגלית דרומה, מניפים דגלים לבנים... (ראו תמונה למעלה). עצוב לחיות באזור שבו בזים למי שמוכן להתפשר, ומכבדים רק את מי שאיננו מהסס להשתמש בכוח לא פרופורציונלי. אבל זה צו החיים פה, וכדאי שנשנן את זה שנן היטב, לפני שאנחנו חוזרים לסורנו (קולותיהם של אלו שגם הפעם לא למדו, כבר מהדהדים בתוכנו...).

[בתמונה: תמונת ניצחון עצובה. לראשונה מאז 1967 פליטות ו'נכבה' שוב על הפרק עבור הפלסטינים, שבחסות הטנקים של צה"ל יוצאים בשיירה רגלית דרומה, מניפים דגלים לבנים... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בתמונה: תמונת ניצחון עצובה. לראשונה מאז 1967 פליטות ו'נכבה' שוב על הפרק עבור הפלסטינים, שבחסות הטנקים של צה"ל יוצאים בשיירה רגלית דרומה, מניפים דגלים לבנים... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

קודם לכן השגנו גם בג'נין תמונת ניצחון, כשחיל ההנדסה הקרבית הרס במתכוון את הקשתות, בכניסה למחנה הפליטים ג'נין, שהיוו סמל להתנגדות המחבלים (ראו למטה):

[בתמונה: תמונת ניצחון - הרס מכוון של הקשתות בג'נין ע"י חיל ההנדסה הקרבית. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונה: תמונת ניצחון - הרס מכוון של הקשתות בג'נין ע"י חיל ההנדסה הקרבית. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

ביוני 2023 בשיא פריחת הטרור בג'נין, הצטלמו חמושים בתמונת ניצחון (ראו בתמונה התחתונה למטה). כבר במהלך 'מבצע בית וגן' בעיר בתחילת יולי, השיבו להם חיילי סיירת הצנחנים באותה מטבע, כשהצטלמו שם באותו מקום בדיוק (ראו בתמונה התחתונה למעלה) (זיתון וחלבי, 2023).

עתה יצרנו תמונת ניצחון נוספת.

[בתמונות: ביוני 2023 בשיא פריחת הטרור בג'נין, הצטלמו חמושים בתמונת ניצחון (ראו בתמונה התחתונה למטה). במהלך 'מבצע בית וגן' בעיר בתחילת יולי, השיבו להם חיילי סיירת הצנחנים באותה מטבע, כשהצטלמו שם באותו מקום בדיוק (ראו בתמונה התחתונה למעלה) (זיתון וחלבי, 2023). התמונות שותפו ברשתות החברתיות ובעלי הזכויות בהן לא אותרו. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
[בתמונות: ביוני 2023 בשיא פריחת הטרור בג'נין, הצטלמו חמושים בתמונת ניצחון (ראו בתמונה התחתונה למטה). במהלך 'מבצע בית וגן' בעיר בתחילת יולי, השיבו להם חיילי סיירת הצנחנים באותה מטבע, כשהצטלמו שם באותו מקום בדיוק (ראו בתמונה התחתונה למעלה) (זיתון וחלבי, 2023). התמונות שותפו ברשתות החברתיות ובעלי הזכויות בהן לא אותרו. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

'תמונת ניצחון' מהי?

5 שבועות לאחר טבח ה- 7 באוקטובר 2000 כתב היועץ לביטחון לאומי וראש המטה לביטחון לאומי לשעבר, מאיר בן שבת מאמר בשם: "הפעם לא מתפשרים: הציפייה אינה ל'תמונת ניצחון' אלא לניצחון'; אבל, אל תתנו לכותרת הזו להמעיט בחשיבותה של תמונת הניצחון, ככלי לעיצוב תודעה עכשווית והיסטורית, גם במקרים שבהם אנחנו מנצחים, וגם באלה שלא:

מאיר בן שבת ב'ישראל היום': הפעם לא מתפשרים: הציפייה אינה ל"תמונת ניצחון" אלא לניצחון
הדרך להשגת המטרות עדיין ארוכה, אך המלחמה מנוהלת היטב ובאופן מקצועי • אם חשבו בחיזבאללה להמתין להתשת צה"ל בעזה, כעת הם יקבלו צבא דרוך, מאומן ומתורגל היטב...
[למאמר המלא של מאיר בן שבת ב'ישראל היום', לחצו כאן]
תמונות ניצחון הן תמונות המופצות לציבור במהלכם של קרב / מלחמה, בתקווה שתיקלטנה ותיצרבנה כזיכרון המלווה את המלחמה. רובן מבוימות, בדרך כלל, אחרי הניצחון.

תמונות הניצחון היו, בעצם, עוד לפני המצאת הפילם, כשמנצחים נהגו לעשות פעולות שנחרתו בזיכרון עמם ובזיכרון אויביהם; וגרמו לציירים לחזור עליהם במשך דורות... כך למשל, דוד כרת את ראשו של גוליית והניפו אל על, בסוג של צריבה תודעתית, שהניבה תמונות אינספור של ציירים, לאורך ההיסטוריה (ראו למשל, אחת מהן למטה) [להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן].

בעידן האינטרנט והרשתות החברתיות, הפכו תמונות הניצחון לחלק מהמאבק התודעתי בין עמים. משמע, הצלחה של תמונת ניצחון להיצרב בזיכרון הציבורי, עשויה לגרום לכך שכך המלחמה תיזכר בזיכרון הקולקטיבי. כך למשל, תוארו ימיו האחרונים של מבצע 'שומר החומות', כמירוץ של שני הצדדים אחר 'תמונת ניצחון'...

למה אין תמונת ניצחון שואל רון בן ישי ב- ynet ומשיב: למה אין תמונת ניצחון המאבק הזה כבר מכונה מלחמת העולם השלישית: קרב א-סימטרי בין הדמוקרטיות המערביות לבין הגרילה והטרור. והם תמיד יוכלו לטעון שניצחו. אבל אפשר לגבור עליהם, ואנחנו בדרך הנכונה. זה רק לוקח זמן
[למה אין תמונת ניצחון שואל רון בן ישי ב- ynet ומשיב... הכתבה מ- 2014]

ויחד עם זה, תמונות ניצחון אינן הכל ובטח אינן העיקר! 

היטיב להסביר זאת האלוף גרשון הכהן, בציוץ בתום מבצע שומר החומות במאי 2021: "כולם מחפשים תמונת ניצחון, אבל מה שצריכים זה סיפור - למדינת ישראל כבר מזמן אין סיפור, לחמאס ולערביי ישראל יש סיפור. לחיות בשקט במדינה שכיף לחיות בה, זה לא מתחיל להיות סיפור. גם המצוינות התפעולית של צה״ל עם כל חיוניותה, אינה סיפור. חייבים לשוב ולספר את סיפור שיבת ציון."!

ריכזו כאן עבורכם צרור תמונות ניצחון שונות. אתם מוזמנים לתרום עוד...
גרשון הכהן: כולם מחפשים תמונת ניצחון, אבל מה שצריכים זה סיפור - למדינת ישראל כבר מזמן אין סיפור, לחמאס ולערביי ישראל יש סיפור. לחיות בשקט  במדינה שכיף לחיות בה,  זה לא מתחיל להיות סיפור. גם המצוינות התפעולית של צה״ל עם כל חיוניותה, אינה סיפור. חייבים לשוב ולספר  את סיפור שיבת ציון.
[לציוץ המקורי של האלוף מיל' גרשון הכהן, לחצו כאן]

תמונה ראשונה בראש המאמר: הניצחון באיוו ג'ימה

קרב איוו ג'ימה היה קרב שנערך בין כוחות צבא ארצות הברית ויפן בפברואר ובמרץ 1945, במסגרת המערכה באסיה ובאוקיינוס השקט בשלהי מלחמת העולם השנייה.

הכוחות האמריקנים נחתו באי הגעשי איוו ג'ימה במסגרת "מבצע אדישות", במטרה להשתלט על שלושת שדות התעופה שבאי, שהיו בעלי חשיבות אסטרטגית רבה.

הצלם ג'ו רוזנטל (ראו תמונה למטה) צילם חמישה חיילים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בראש הר סוריבאצ'י, בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה, ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה.

התמונה הזו (ראו למטה) הפכה לאייקון של ניצחון בכלל, והשפעתה טבועה בתמונת הניצחון שביימו המצרים במלחמת יום הכיפורים; וגם בהנפת דגל הדיו באילת ע"י חיילי צה"ל, במלחמת העצמאות (ראו בהמשך).

[תמונתו של ג'ו רוזנטל משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nancy Wong. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[תמונתו של ג'ו רוזנטל משמאל, נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Nancy Wong. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]
[בתמונה: הצלם ג'ו רוזנטל צילם במלחמת העולם השנייה, בקרבות נגד יפן, חמישה חיילים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בראש הר סוריבאצ'י, בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה, ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה. התמונה מובאת בשימוש הוגן]
[בתמונה: הצלם ג'ו רוזנטל צילם במלחמת העולם השנייה, בקרבות נגד יפן, חמישה חיילים אמריקנים מניפים את דגל ארצות הברית בראש הר סוריבאצ'י, בתצלום שנודע בשם "הנפת הדגל באיוו ג'ימה", שהפך בציבור האמריקני לתמונת הסמל של הקרב ושל הניצחון האמריקני במלחמה, ולאחת התמונות המפורסמות ביותר מאותה תקופה. התמונה מובאת בשימוש הוגן]

תמונה (תודעתית) שניה: ניצחונו של דוד...

כאמור, גם לפני עידן התמונות נהגו מנהיגים 'לצרוב' בזכרונם של עמים תמונות ניצחון. הנפת ראשו של גוליית זכתה לאין ספור יצירות. הנה זו של גוסטב דורה, צייר צרפתי בן המאה ה- 19:

[בתמונה: כך מקבעים תודעה גם לפני המצאת הפילם... דוד מרים אל על את ראשו הכרות של גוליית. איור של גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: כך מקבעים תודעה גם לפני המצאת הפילם... דוד מרים אל על את ראשו הכרות של גוליית. איור של גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

תמונה שלישית: הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים

מה עושים כשאין בסוף המלחמה הזדמנות לייצור 'תמונת ניצחון'? 'מתלבשים' על תמונת ניצחון מפורסמת בהקשר אחר, ומגייסים אותה לענייננו...

כך עשו המצרים אחרי במלחמת יום הכיפורים, בניסיון קלאסי מוצלח, לעיצוב תודעה: הם 'הלבישו' את הדגל המצרי על תמונת איוו ג'ימה המפורסמת (ראו התמונה שבראש המאמר) של הצלם ג'ו רוזנטל:

תמונה שלישית: הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים מה עושים כשאין בסוף המלחמה הזדמנות לייצור 'תמונת ניצחון'? 'מתלבשים' על תמונת ניצחון מפורסמת בהקשר אחר, ומגייסים אותה לענייננו...  כך עשו המצרים אחרי במלחמת יום הכיפורים, בניסיון קלאסי מוצלח, לעיצוב תודעה: הם 'הלבישו' את הדגל המצרי על תמונת איוו ג'ימה המפורסמת (ראו התמונה שבראש המאמר) של הצלם ג'ו רוזנטל. המקור: התקשורת המצרית
[בתמונה: הניצחון המצרי במלחמת יום הכיפורים מה עושים כשאין בסוף המלחמה הזדמנות לייצור 'תמונת ניצחון'? 'מתלבשים' על תמונת ניצחון מפורסמת בהקשר אחר, ומגייסים אותה לענייננו… כך עשו המצרים אחרי במלחמת יום הכיפורים, בניסיון קלאסי מוצלח, לעיצוב תודעה: הם 'הלבישו' את הדגל המצרי על תמונת איוו ג'ימה המפורסמת (ראו התמונה שבראש המאמר) של הצלם ג'ו רוזנטל. המקור: התקשורת המצרית]

תמונה רביעית: הנשיקה שחתמה את מלחמת העולם השנייה

[מקור תמונתו של אלפרד אייזנשטט משמאל: ויקיפדיה. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

התמונה צולמה לאחר הודעת הכניעה של קיסר יפן, הירואיטו, ב-14 באוגוסט 1945, כשהמונים יצאו לכיכר הטיימס במנהטן שבניו יורק (ה- Times Square המפורסם).

בפרץ של שמחה ספונטנית - ללא כל היכרות מוקדמת - פנה המלח ג'ורג' מנדונסה  לשיננית גרטה צימר-פרידמן, שיצאה לכיכר כשהיא לבושה במדי אחות.

המחווה (שהייתה, מן הסתם בימינו, מזכה את מבצעה במאסר...) תועדה על ידי הצלם אלפרד אייזנשטאט (Eisenstaedt; ראו תמונה משמאל) - שיצא לתעד את השמחה - עם המצלמה שלו

היתר היסטוריה... [להרחבה בנושא תוצאותיה הבלתי צפויות של הנשיקה ההיא, לחצו כאן].

[מקור תמונתו של אלפרד אייזנשטט משמאל: ויקיפדיה. אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

.

[בתמונה: התוצאות הבלתי צפויות של נשיקה אחת... (צילום: רויטרס). אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
[בתמונה: התוצאות הבלתי צפויות של נשיקה אחת... (צילום: רויטרס). אנו מאמינים שאנחנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

תמונות חמישית עד שביעית: ניצחון מלחמת ששת הימים

שלוש תמונות הפכו לאיקון של מלחמת ששת הימים: תמונת הצנחנים בכותל; תמונת הכניסה של אדריכלי הניצרון דרך שער האריות לעיר העתיקה; ותמונתו של יוסי בן חנן טובל עם קלצ'ניקוב במימי תעלת סואץ‭."‬ שלושתן פרוסות לפניכם:

התמונה החמישית: הצנחנים בכותל המערבי

[תמונתו של דוד רובינגר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shmuel.browns. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

תצלום הצנחנים בכותל המערבי (ראו למטה) הוא תצלום מפורסם מאת הצלם דוד רובינגר (ראו תמונה משמאל) מ-7 ביוני 1967, עת כיבוש ושחרור העיר העתיקה והכותל המערבי בידי צה"ל במלחמת ששת הימים.

הצילום הפך מאז לאחד הידועים ביותר בתולדות מדינת ישראל ולאחד מסמליהם של מלחמת ששת הימים והקרב על ירושלים.

התצלום מוכר גם בכינוי "הצנחנים הבוכים", אך רובינגר העיר על כך: "למען האמת, איש מהמצולמים אינו בוכה".

[תמונתו של דוד רובינגר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Shmuel.browns. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לאוסף המאמרים על מלחמת ששת הימים, לחצו כאן]

[הצנחנים בכותל המערבי. הצלום האלמותי של דוד רובינגר, לע"ם]
[הצנחנים בכותל המערבי. הצלום האלמותי של דוד רובינגר, לע"ם]

התמונה השישית: הכניסה לעיר העתיקה

תמונת הניצחון הנפוצה ביותר היא התמונה המפורסמת (והמבויימת) של אילן ברונר, המתארת את כניסת 'אדריכלי הניצחון' לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות. מלפנים, מימין לשמאל: הרמטכ"ל יצחק רבין, שר הביטחון משה דיין ואלוף פיקוד המרכז עוזי נרקיס נכנסים לעיר העתיקה בירושלים דרך שער האריות לאחר הקרב על ירושלים. מאחוריהם, כשמבטו מופנה לאחור, אלוף רחבעם זאבי.

[התמונה המבויימת של הכניסה לעיר העתיקה. משה דיין ביים את התמונה בלי להתחשב בראש הממשלה, לוי אשכול... צילום: אילן ברונר, לע"מ]
[התמונה המבוימת של הכניסה לעיר העתיקה. משה דיין ביים את התמונה בלי להתחשב בראש הממשלה, לוי אשכול... צילום: אילן ברונר, לע"מ]

התמונה השביעית: יוסי בן חנן טובל עם הקלאצ'ניקוב בתעלה

במלחמת ששת הימים שירת (האלוף, לימים) יוסי בן חנן כקצין המבצעים של חטיבה 7, ולחם עמה בקרבות לכיבוש סיני מגבול רצועת עזה ועד תעלת סואץ. בתום המלחמה נודע כחייל שתמונתו הופיעה על שער מגזין לייף, כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו.

תמונה זו הפכה לאחד מסמלי הניצחון הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים (ויקיפדיה: יוסי בן חנן).

יוסי בן חנן טובל עם הקלאצ'ניקוב בתעלה במלחמת ששת הימים שירת (האלוף, לימים) יוסי בן חנן כקצין המבצעים של חטיבה 7, ולחם עמה בקרבות לכיבוש סיני מגבול רצועת עזה ועד תעלת סואץ. בתום המלחמה נודע כחייל שתמונתו הופיעה על שער מגזין לייף, כשהוא רוחץ במי תעלת סואץ ומניף רובה AK-47 (קלשניקוב) מעל לראשו. תמונה זו הפכה לאחד מסמלי הניצחון הישראלי. לאחר מלחמת ששת הימים (ויקיפדיה: יוסי בן חנן).

תמונה שמינית: היטלר בפריז

תמונתו של אדולף היטלר מבקר בפאריז אחרי כיבוש מערב אירופה על ידי הווארמאכט במבצע בזק בן 6 שבועות בלבד. זו אחת מסדרת תמונות שצולמו על ידי הצלם האישי של היטלר, היינריך הופמן, והופצו על ידי שר התעמולה, יוזף גבלס, כחלק מקמפיין פולחן האישיות שבו החל אז:

היטלר בפריז תמונתו של אדולף היטלר מבקר בפאריז אחרי כיבוש מערב אירופה על ידי הווארמאכט במבצע בזק בן 6 שבועות בלבד. זו אחת מסדרת תמונות שצולמו על ידי צלמו האישי של היטלר והופצו על ידי שר התעמולה, יוזף גבלס, כחלק מקמפיין פולחן האישיות שבו החל אז... התמונה היא נחלת הכלל
[בתמונה: היטלר בפריז תמונתו של אדולף היטלר מבקר בפאריז אחרי כיבוש מערב אירופה על ידי הווארמאכט במבצע בזק בן 6 שבועות בלבד. זו אחת מסדרת תמונות שצולמו על ידי צלמו האישי של היטלר והופצו על ידי שר התעמולה, יוזף גבלס, כחלק מקמפיין פולחן האישיות שבו החל אז… התמונה היא נחלת הכלל]

תמונה תשיעית: מקארתור חוזר לפיליפינים

ה- 20 באוקטובר 1944 היה יום הנקם ושילם של גנרל דגלאס מקארתור ביפנים, שאילצו אותו לברוח באישון לילה מהפיליפינים בתחילת המלחמה אסדה הובילה אותו, את מטהו ואת חבורת העיתונאים שהקיפה אותו, מאוניית הדגל שלו "נאשוויל" לחוף.

בדרך, אסף מקארתור מאוניה אחרת לאסדה את נשיא הפיליפינים אוסמניה. הכל היה מוכן לירידה המלכותית והמתועדת שלהם לחוף, אלא שהאסדה נתקעה בחול. מקארתור הבחין בהזדמנות היסטורית. הוא ציווה להנמיך את כבש האסדה וירד ממנה למים בגובה הברכיים כשהוא פוסע אל החוף, לקול תקתוק המצלמות (ראו התמונה למטה) [למאמר: 'מדגלאס מקארתור ועד גרשון הכהן – המצביא כבמאי של ההיסטוריה', לחצו כאן].

באותה עת היו שהאשימו אותו בביום האירוע, אך בחלוף הזמן אין לכך כל חשיבות. התמונה הזאת תיזכר לעד בסיפור חזרתה של אמריקה לנחלות שמהם גורשה על ידי היפנים.

[בתמונה: גנרל דגלאס מקארתור ונשיא הפיליפינים אוסמניה נוחתים עם החיילים בחוף פאלו בלייטה - מול מצלמות הכתבים - במסגרת הכיבוש המחודש של הפיליפינים, ה- 20 באוקטובר 1944. התמונה היא נחלת הכלל]
[בתמונה: גנרל דגלאס מקארתור ונשיא הפיליפינים אוסמניה נוחתים עם החיילים בחוף פאלו בלייטה - מול מצלמות הכתבים - במסגרת הכיבוש המחודש של הפיליפינים, ה- 20 באוקטובר 1944. התמונה היא נחלת הכלל]

תמונה עשירית: דגל הדיו מונף באילת

דגל הדיו הוא דגל ישראל מאולתר, עשוי בד לבן ודיו, שהונף ב-10 במרץ 1949, ט' באדר ה'תש"ט, על ידי חיילי חטיבת הנגב, לאחר כיבוש משטרת אוּם רַשְרַש (כיום אילת), במסגרת מבצע עובדה במלחמת העצמאות.

צילום המעמד הפך לאחד מסמלי מלחמת העצמאות והפך עם השנים לגרסה הישראלית המקבילה להנפת הדגל באיוו ג'ימה (ראו בתחילת המאמר).

[בתמונה: רגע הנפת דגל הדיו באום רשרש, אילת (מבויים). צילום: מיכה פרי, לע"מ]
[בתמונה: רגע הנפת דגל הדיו באום רשרש, אילת (מבויים). צילום: מיכה פרי, לע"מ]

תמונה אחת עשרה: דגל ברית המועצות מונף מעל הרייכסטאג

ב- 2 במאי 1945, הונף דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג. גם תמונה זו, מטבע הדברים, מבויימת. צילום זה הפך מאז לאחד הצילומים המזוהים ביותר עם כניעת גרמניה:

בתמונה: דגל ברית המועצות מונף מעל הרייכסטאג  ב- 2 במאי 1945, הונף דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג. גם תמונה זו, מטבע הדברים, מבויימת. צילום זה הפך מאז לאחד הצילומים המזוהים ביותר עם כניעת גרמניה. התמונה היא נחלת הכלל
[בתמונה: ב- 2 במאי 1945, הונף דגל ברית המועצות מעל הרייכסטאג. גם תמונה זו, מטבע הדברים, מבויימת. צילום זה הפך מאז לאחד הצילומים המזוהים ביותר עם כניעת גרמניה... התמונה היא נחלת הכלל]

תמונה שתיים עשרה: תמונת הניצחון הפלסטינית

בעולם - שבו המאבק על התודעה מוכרע, לא במילים אלא בתמונות... - פרשת הירי בילד מוחמד א-דורה: פלסטיני בן 12 שתועד בסרט בן כמה שניות, המתאר לכאורה את מותו מירי, עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה, הפך לסמלה של האינתיפאדה בעיני הפלסטינים.

פרטי האירוע, מהלכו, הסרט עליו והשאלה מי הרג אותו, אם בכלל נהרג, שנויים כולם במחלוקת, אבל למי זה משנה...

תמונת הניצחון הפלסטינית בעולם - שבו המאבק על התודעה מוכרע, לא במילים אלא בתמונות... - פרשת הירי בילד מוחמד א-דורה: פלסטיני בן 12 שתועד בסרט בן כמה שניות, המתאר לכאורה את מותו מירי, עם תחילתה של האינתיפאדה השנייה, הפך לסמלה של האינתיפאדה בעיני הפלסטינים.  פרטי האירוע, מהלכו, הסרט עליו והשאלה מי הרג אותו, אם בכלל נהרג, שנויים כולם במחלוקת, אבל למי זה משנה...
[בתמונה: אנחנו הופכים לעולם, שהוויכוח שמתבקש בו הוא הצילום: צילום מסך]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן] [לאוסף, המאמרים בנושא מלחמת שמחת תורה 2023 – 'מבצע חרבות ברזל', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: אחד הסימנים של הצלחה הוא ריבוי תמונות ניצחון!

  1. הכל שטויות. המלחמה לא הייתה נגד החמס. המלחמה הייתה נגד הקמת ממשלת שינוי. אפשר בקלות לייצר תמונת ניצחון. מספיק תמונה של ארוחה משפחתית של נתניהו במעון ראש הממשלה שפינויים ממנו בוטל.

  2. הכל שטויות. המלחמה לא הייתה נגד החמס. המלחמה הייתה נגד הקמת ממשלת שינוי. אפשר בקלות לייצר תמונת ניצחון. מספיק תמונה של ארוחה משפחתית של נתניהו במעון ראש הממשלה שפינויים ממנו בוטל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *