אלי כהן: בדמוקרטיה חייבים לבחור אחרת

[בתמונה: פוליטיקה על כרעי תרנגולת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Danganhfoto לאתר Pixabay]

[בתמונה: פוליטיקה על כרעי תרנגולת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Danganhfoto לאתר Pixabay]

אתכבד להגיש כאן הצעה מקורית, קצת נועזת, לשינוי שיטת הבחירות ולשיפור המשחק הדמוקרטי. ההצעה עלתה לאוויר כבר באוגוסט 2007 וכעת נראית רלוונטית מתמיד.

[המאמר ראה אור לראשונה ב- 2007 ב'דה מרקר קפה'; ואח"כ ב'חדשות מחלקה ראשונה'. הוא מופיע כאן באישור המחבר]

הלוגו של האתר: 'מחלקה ראשונה'

המאמר עודכן ב- 18 ביוני 2022

[תמונת הדגל משמאל - תמונת העט של אלי כהן - נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צחי אבנור. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

אלי כהן הוא יועץ לניהול, מאמן עסקי ומגשר, מתמחה בעסקים משפחתיים, מנהל חברת הדרכה יוצרת פיתוח ארגוני בע"מ.

[תמונת הדגל משמאל - תמונת העט של אלי כהן - נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי צחי אבנור. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0]

זהו מאמר ראשון מתוך שניים על הצורך בעיצוב מחודש של המערכת השלטונית ובשינוי שיטת הבחירות. למאמר האחר, לחצו כאן: 

▪  ▪  ▪

הפלונטר הפוליטי והחוקתי - שאליו נקלעה מדינת ישראל בעשור האחרון - העלה מחדש את הצורך בשינוי שיטת הבחירות והממשל. במדינת ישראל שיטת הבחירות אינה מאפשרת לאזרח משחק דמוקרטי אטרקטיבי מספיק ורמת ההשתתפות בבחירות הולכת ופוחתת. תוצאות הבחירות מאפשרות סחטנות קואליציונית לקטנות ביותר שבין המפלגות - גם לכאלה שהבוחר כלל לא העלה על דעתו שתהיינה שותפות בקואליציה.

[בתמונה: קואליציה על כרעי תרנגולת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hartantomaman לאתר Pixabay]

הקואליציה יושבת לעיתים על כרעי תרנגולת כאשר כמעט כל מפלגה קטנה יכולה להוות לשון המאזניים. רעיונות לשינוי שיטת הבחירות שנשמעו לאחרונה מצמצמים את המשחק הדמוקרטי מבלי שהם מאפשרים משילות גדולה יותר או יציבות גדולה יותר.

[בתמונה: קואליציה על כרעי תרנגולת... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי hartantomaman לאתר Pixabay]

אתכבד להגיש כאן הצעה מקורית, קצת נועזת, לשינוי שיטת הבחירות ולשיפור המשחק הדמוקרטי. ההצעה עלתה לאוויר כבר באוגוסט 2007 וכעת נראית רלוונטית מתמיד.

מטרות ההצעה:

  1. יציבות שלטונית - תוכניות ארוכות טווח דורשות יציבות כזו.
  2. יציגות פרלמנטרית יציבה - מניעת האופורטוניזם והזיגזג הפוליטי.
  3. הגדלת כוח המפלגה והאידיאולוגיה - הדרך חשובה מההולכים בה.
  4. הגדלת ההשתתפות האזרחית בבחירות - אין תוחלת לדמוקרטיה ללא השתתפות עממית רחבה.
  5. הגדלת ההשתתפות האזרחית במשחק הדמוקרטי - השפעה ישירה של העם על זהות הקואליציה.
[בתמונה: מצא את ההבדלים. ממשלת ישראל השלישית... אין מידע על היוצר. התמונה ניתנת לשימוש חופשי]

[בתמונה: מצא את ההבדלים. ממשלת ישראל השלישית... אין מידע על היוצר. התמונה ניתנת לשימוש חופשי]

עיקרי ההצעה:

[בתמונה משמאל: בחירות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

א. יציבות שלטונית - הממשלה תכהן 4 שנים מלאות. להצעת אי אמון בממשלה יידרש רוב של 61 ח"כ התומך בראש ממשלה אחר ובקואליציה חלופית (אי אמון קונסטרוקטיבי).

ב. יציגות פרלמנטרית יציבה - יבוטל אחוז החסימה ויוגבל בחוק מספר המפלגות המיוצגות בכנסת למקסימום של 7 מפלגות - הגדולות ביותר לפי הצבעת העם ולא תתאפשר התפצלות או מעבר למפלגה אחרת אלא בבחירות.

ג. הגדלת כוח המפלגה והאידיאולוגיה - ראש המפלגה הראשונה ברשימת המפלגות הנכנסות לכנסת יקבל מהנשיא זכות אוטומטית להרכיב את הממשלה ולעמוד בראשה. (מנהיג צריך לייצג דרך ורעיון לצד יכולת הישרדות פוליטית, יכולת ניהולית ועבודת צוות שנצרפו לאורך זמן במפלגה, ולכן בחירה ישירה של ראש הממשלה אינה באה בחשבון).

[בתמונה משמאל: בחירות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יעקב. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

ד. הגדלת ההשתתפות האזרחית בבחירות -

  • תינתן חצי נקודת זיכוי במס הכנסה לכל מי שיצביע בבחירות לכנסת (ועוד חצי נקודת זיכוי לכל מי שיצביע בבחירות לרשות המקומית).
  • יופחת גיל הזכאים להצביע בבחירות ל-17 שנים.
  • תינתן זכות הצבעה לישראלים השוהים זמנית בחו"ל שיצביעו בנציגויות ישראל משך שבוע לפני הבחירות במעטפות סגורות.

ה. הגדלת ההשתתפות האזרחית במשחק הדמוקרטי - שיטת הבחירות: שמות כל המפלגות והלוגו שלהן יופיעו אנכית בפתק ההצבעה. הציבור יתבקש לסמן בעיגול על גבי פתק ההצבעה 3 מפלגות שברצונו להכניס לקואליציה! (הגדלת האטרקטיביות של ההצבעה בשיטה הדומה למשחק). אם הבוחר יסמן פחות או יותר משלוש מפלגות הפתק לא ייפסל והצבעתו תהיה כשרה (אם סימן יותר מ-3 מפלגות ייחשבו רק ה-3 הראשונות בבדיקת הטופס מראשו ומטה).

המועמד לראשות הממשלה יהיה רשאי להרכיב ממשלה בתוך 21 יום בתמיכת 3 המפלגות הראשונות, על-פי גודלן, שנבחרו לכנסת, והוא יזכה אוטומטית לאמון הכנסת מכוח המנדט שניתן להן ישירות על-ידי בחירת העם אף אם אין לקואליציה רוב בכנסת! בתום 21 יום הוא יהיה רשאי לפתוח במו"מ עם כל חבר כנסת אחר ולהרכיב ממשלה שתזכה לאמון הכנסת ברוב של 61 ח"כ לפחות בתוך 21 יום נוספים. אם לא יצליח המועמד לראשות הממשלה בהרכבת הממשלה בתוך 42 יום תוטל הרכבת הממשלה על-ידי הנשיא אוטומטית על ראש הרשימה הבאה בגודלה לפי אותם כללים.

[בתמונה: בחירות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי I AM, והיא נחלת הכלל]

[בתמונה: בחירות... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי I AM, והיא נחלת הכלל]

תוצאות חדשניות אפשריות של ההצעה החדשה:

[בתמונה: תוצאות השינוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

א. המפלגות ישאפו להתלכד ולהתאחד מראש כדי להגביר את סיכוייהן להיכנס לכנסת אלא אם הפער האידיאולוגי ביניהן אינו ניתן לגישור. זה יקטין את הנטייה להתפלג לרסיסי מפלגות על בסיס אישי, מגזרי ויצרי.

[בתמונה משמאל: תוצאות השינוי... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

ב. המפלגות הרואות את עצמן מועמדות ל-3 המקומות הראשונים ינהלו מגעים ואולי אף מו"מ קואליציוני כבר לפני הבחירות ויציגו אג'נדה עם קווים מוסכמים לבחירת העם.

ג. יתאפשר (עם ביטול אחוז החסימה) סיכוי למפלגה קטנה מאוד להיבחר לכנסת, ותיתכן אף מפלגה שתזכה למושב אחד בלבד בכנסת! (אך על-פי ההצעה לא תהיינה יותר מ-7 מפלגות בכנסת)!

ד. תיתכן ממשלה בתמיכת 3 מפלגות ופחות מ-61 מחברי כנסת אך ורק מכוח הבחירה של העם!

ה. תיתכן מפלגה ערבית מאוחדת או דתית מאוחדת שתזכה במקום הראשון, אך אם המפלגות במקומות השני והשלישי לא ירצו בהנהגתה היא תתקשה להרכיב את הממשלה!

ו. יגדל שיעור האזרחים המצביעים בקלפי ביום הבחירות הן בשל הזיכוי הכספי והן בשל האפשרות לבחור ישירות את הקואליציה!

ז. הממשלה תזדקק לשיתופי פעולה עם חלקים מהאופוזיציה לצורך חקיקה וכך אינטרסים נוספים יבואו לידי ביטוי תוך הקהיית העימות בין קואליציה לאופוזיציה.

ח. יקטן במידה מסוימת הסיכוי שמי מ-3 מפלגות הקואליציה תדחף להקדמת הבחירות לפני תום 4 שנים והטעם לכך הוא שהעם בחר בהן ישירות לקואליציה.

[בתמונה: בחירות... היא נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי www.pikiwiki.org.il. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

[בתמונה: בחירות... היא נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי www.pikiwiki.org.il. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 2.5]

ההצעה החדשה לא תשנה את הדברים הבאים:

  • רמת הקשר בין הבוחר לנבחר.
  • רמת המוסריות והערכיות של המנהיגים.
  • רמת המצטרפים לפעילות פוליטית במפלגות.
  • מאפייני התרבות הפוליטית הקיימת ואופי הדמוקרטיה הישראלית.
מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

.

   

3 thoughts on “אלי כהן: בדמוקרטיה חייבים לבחור אחרת

  1. Pingback: פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על פוליטיקה, צבא ומדינאות: אוסף 33 - ייצור ידע

  2. Pingback: גדעון שניר: שיטת הממשל - הגיע זמן תיקון! - ייצור ידע

  3. בגדול- הדעה ששיטת הבחירות הנוכחית שהתאימה לראשית המדינה ועתה חדלה וחייבת בשינוי-היא נכונה.
    אני מעדיף ששתי המפלגות הגדולות יתאחדו, יקבעו סדר יום מוסכם, יעלו את אחוז החסימה ל 5-7 אחוז (כי רק שתיים גדולות יכולות להרשות לעצמן לחיות עם רמת חסימה כזו), מפלגות קטנות יותר המוכנות לקבל על עצמן את האגנדה המשותפת ללא תביעות סחטניות- יוכלו להצטרף. (בהסכמת שתי הגדולות). ואם שאר פרטי הצעתך- ניתן לקבל ממשלה בעלת יכולת משילות- ללא קשר לאיזה צד של המפה הפוליטית היא שייכת
    ויפה שעה אחת קודם
    היתה לנו הזדמנות היסטורית לעשות כך עם הליכוד וכחול לבן – אבל לצערינו גנץ כשל ברגע האמת וסיכל את ההדזדמנות החד פעמית . השאלה היא- האם ניתן לחזור על כך? וכיצד ניתן לקבל החלטה על שינוי כזה שאינו תלוי בבחירה של חברי הכנסת הקיימת שכן הצעה כזו גודעת את הענף עליו הם יושבים, אולי משאל עם, לאחר לחץ ציבורי ותקשורת אמיתית

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.