פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות – אוסף רביעי

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

"נַפְתָּלִי, אַיָּלָה שְׁלֻחָה–הַנֹּתֵן, אִמְרֵי-שָׁפֶר" (בראשית מט, כא)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כְּרָזָה או פּוֹסְטֶר (Poster) היא כל דימוי חזותי המיועד להצגתו לראווה. כרזות הן לא פעם הפריט המזהה מעצב גרפי יותר מאשר תוצרים אחרים בעולם העיצוב. לפני עידן הרשתות החברתיות, היו הפוסטרים מודפסים על נייר ותלויים לראווה על קירות או משטחים. היום, עברה הזירה אל הרשתות החברתיות (ויקיפדיה: כרזה).

הדף הזה מביא לכם אוסף רביעי של כרזות ובהן אמירות שתועדו אצלנו, באתר ייצור ידע; בהקשרים של ניהול ומורכבות.

לכרזות האחרות, לחצו כאן.

תיהנו; ואתם מוזמנים לתרום עוד...

*  *  *

כרזה ראשונה בראש המאמר ושניה: חוק מרפי והיפוכו

 בין השנים 1947 עד 1949, התבצע פרויקט בשם MX981 באזור שהינו כיום בסיס חיל האוויר האמריקאי אדוארדס. מטרת הפרויקט הייתה בדיקת הסבילות האנושית לכוחות הכבידה בזמן האצה מהירה. לצורך הניסויים השתמשו המהנדסים במגררת טילים שהורכבה על פסי ברזל שבסופה בלמים הידראוליים. אדוארד א' מרפי ג'וניור, מהנדס פיתוח, השתמש במד לחץ אלקטרוני המחובר לרתמות למדידת הכוח המופעל עליו בזמן האטה פתאומית. שימפנזה נקשרה למושב במגררת, והמכשיר חובר לרתמה.

אולם, תקלה רדפה תקלה. כל חיישן חובר במהופך, ולא נתקבלו התוצאות הנדרשות. אז, טבע מרפי את המשפט בן האלמוות, שהפך לכלל פופולארי בתרבות המערבית, הידוע כ"חוק מרפי" ("Murphy's Law")"כל דבר שיכול להשתבש – חזקה עליו שישתבש" – "Anything that can go wrong will go wrong" (ויקיפדיה, 2008).

המאמר הרלוונטי באתר: רזי ויחזקאלי: התוצאות הבלתי צפויות והלא מתוכננות של מעשינו – ספר להורדה חופשית.

כרזה שניה היא היפוכו של חוק מרפי

הפן ההפוך של "חוק מרפי" הוא, שמטרות מושגות פעמים רבות מהסיבות הלא נכונות. כך לדוגמה נלחמים מתנגדי עונש מוות בענישה זו מזה שנים, אולם מה היטה את הכף וחיסל כמעט את התופעה במדינות דמוקרטיות הוא דווקא המשבר הכלכלי. בעקבות המשבר הקשה של חורף 2009, החלו 10 מדינות בארצות הברית – ובהן: מרילנד, קנזס, ניו-מקסיקו ומונטנה – את ביטול עונש המוות, כדי לצמצם את הגירעונות שלהם בימים קשים של משבר כלכלי עולמי (ביסמוט, 2009).

לאחר מכן, כדרכן של מערכות מורכבות - המגמה התהפכה מחדש; וחוזר חלילה.

[מקור התמונה: Photo by Bithin raj from Pexels]

כרזה שלישית: בשבח המשוב / ההיזון החוזר...

משוב או היזון חוזר (Feedback) הוא פעולה הנעשית במטרה להשתלט על האנטרופיה של המערכת (וינר, 1964, ע’ 25), למנוע שריפת אנטרופיה מיותרת ו/או לייצר אנטרופיה חדשה. המשוב הוא אחד מארבעת מרכיבי היסוד של כל מערכת (קלט, תהליך, פלט ו-משוב). המשוב משמש כדרך לתאר יחסים לא ליניאריים בין רכיבים במערכת מורכבת. הוא מהווה חלק מהתפוקה, החוזר למערכת…

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RobinHiggins לאתר Pixabay]

כרזות רביעית וחמישית: פיטר דרוקר מדגיש שאין ניהול ללא מדידה נכונה!

תורת הניהול עברה סטגנציה במהלך 100 השנים האחרונות, ולא התפתחה כנדרש ממנה, בין היתר בגלל חוסר הרצון של מנהלים לקשור ביצועים לתגמול. על כן, נשכחה אמירתו הוותיקה של פיטר דרוקר"אם אינך יכול למדוד זאת, אינך יכול לנהל זאת"… ("If you can't measure it, you can't manage it”).

"מדע הניהול" באקדמיה נדד מתחום המדעים המדויקים, שם נולד, למדעי החברה. את מקום השאיפה למדידה מדויקת החליפו מושגים "רכים", שאינם ניתנים למדידה, כמו עוצמההשפעהמנהיגות וכמובן פרודוקטיביות של ארגון.

כאשר המדדים הפנים ארגוניים לפרודוקטיביות ארגונית נשארים מעורפלים, נפתח פתח ענק לשרלטנים ול'נביאים בגרוש' של ניהול. כל אחד יכול להיות מומחה; וכל אחד יכול לכתוב ספר בניהול; כך נוצרה הטיה משמעותית בהבנה של ארגונים, שמצאה את ביטוייה בספרי הניהול. רבים מהם מלאים גיבובי מילים שבינם ובין המציאות אין מאומה, כשהמבחן היחידי נותר מבחן המציאות... חזרנו שוב לאי הוודאות...

[תמונתו של פיטר דרוקר היא נחלת הכלל. הכרזה: 'ייצור ידע']

וגם הכרזה החמישית:

[תמונתו של פיטר דרוקר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jeff McNeill קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

כרזה שישית: שיתוף פעולה בארגונים מתקיים בעיקר בתוך קבוצות המגדר

נתונים שאספנו בחברת Innovisor לאורך 12 שנים מלמדים, ששיתוף פעולה בתוך קבוצות המגדר שלנו הוא דפוס חוזר בארגוניםאנו נוטים בבירור לשיתוף פעולה בתוך קבוצות המגדר שלנו. זה קורה הן בגין שליטה גברית בחלק ממקומות העבודה; והן בשל העובדה שזוהי נטייה טבעית שלנו; ולא רק תוצר של אפליה.

המסקנה המתבקשת - שיש לה השלכות ישירות לגמישות האסטרטגית של הארגון (האג'יליות הארגונית) - היא, שלמרות ראיות ברורות לכך שמגדר הוא מחסום של ממש לקיום שיתוף פעולה, עובדה זו נלקחת בחשבון, רק לעתים רחוקות מאוד, בעת הפעלת יוזמות שינוי! 

[הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזות שביעית ושמינית: הטמנת הראש בחול יוצרת פערי רלוונטיות! 

או כדבריו של כותבנו, אלעד רזניק: "כשטומנים את הראש בחול לא מצליחים להבדיל בין גשם לשתן"...

המאמרים הרלוונטיים באתר: 

[תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי DonkeyHotey לאתר flickr]

והכרזה השמינית: 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

כרזה תשיעית: האלוף גרשון הכהן על ההבדל שבין מנהיג לנהג קטר...

הכהן טוען שלשם נסיעה על מסיעה סלולה שהדרך בה ברורה מראש לא צריך מנהיג. מבחנו של מנהיג מתחיל במוכנותו לפעול במרחבי המדרון החלקלק, תוך עקיפת החוקים והנהלים קיימים, ובהובלה למקום אחר ולדרך חדשה... "במקום בו הכל ניתן לבירור על בסיס קריטריונים מוכרים ומקובלים; אין צורך, לא במנהיג לא בשופט, לא ברב ולא בריבון."

המאמר הרלוונטי באתר: גרשון הכהן: מכת בכורות – מתי מקדשת המטרה את האמצעים?

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: 'ייצור ידע']

כרזה עשירית: אסור להתעלם מהבלתי צפוי!

כאשר אנו, כפרטים או כאומה מתכננים פעולה מסוימת, והיא מסתיימת בתוצאות בלתי צפויות ולא מתוכננות – אנו מתרצים זאת בכך שלא ניתן היה לצפות את התוצאות הללו מראש; ובשל כך, אנו פטורים מן האחריות להן.

מה שנדרש, בראש ובראשונה, הוא לקחת אחריות על הבלתי צפוי, ולהכניס אותו לחישובים באופן שנוכל למזער את התופעה ככל שניתן. מזעור התופעה ישביח את ערך הארגון וייצור ערך במקום שאיננו נתפס היום רלוונטי לסוגיית השבחת הערך הארגוני.

[הכרזה: 'ייצור ידע']

[לאוסף, הכרזות על ניהול ומורכבות, לחצו כאן]

 

One thought on “פנחס יחזקאלי: עשר כרזות על ניהול ומורכבות – אוסף רביעי

  1. Pingback: כרזות (פוסטרים) באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.