דניאל ראם הוא ד"ר למתמטיקה.
* * *
בחירות מרץ 2021 שוב הובילו אותנו, כמדינה, בפעם הרביעית ברציפות, אל פלונטר פוליטי. כל מיני רעיונות עוועים שבינתיים מועלים מכל קצוות הקשת רק צפויים להעצים את הקרעים, את היאוש, ואת חוסר האמון הציבורי. לכאורה, המצב נראה רע, רע מאוד. למרבה המזל, דומה שיש פתרון פשוט ומעשי לתסבוכת, שגם יש לו ערך מוסף בהקשרים נוספים. פרטים נוספים: להלן.
ההצעה
סוגיה מרכזית שעומדת כאבן נגף בפני הקמת ממשלה חדשה היא ההתעקשות של מספר רב של חברי כנסת להקים ״ממשלת שינוי״ בראשה עומדת דמות שאינה בנימין נתניהו. לכן פתרון פשוט הוא להסכים, למשך זמן מוגבל - כמו שנה או שנה וחצי - על כהונה של דמות אחרת בראשות הממשלה, ולקבוע שאותה דמות תוחלף בהמשך על ידי נתניהו. בזמן שנתניהו לא יכהן כראש ממשלה, הוא יכהן כראש הממשלה החלופי וכשר מאוד בכיר. דמויות פוטנציאליות לכהונה כראש הממשלה הראשון הן למשל בני גנץ, נפתלי בנט, אביגדור ליברמן, גדעון סער, ואחד מחברי כנסת של הליכוד שאינם נתניהו (אם כי כמעט מיותר לציין שיש הבדלים בין המועמדים השונים הן מבחינת היכולות והן מבחינת הסיכויים להתמנות לתפקיד ראש הממשלה הראשון).
פתרון כזה מאפשר להקים קואליציה בה יוכלו להיות חברות מפלגת תקווה חדשה (6 מנדטים), מפלגת הליכוד (30 מנדטים), מפלגת ש״ס (9 מנדטים), מפלגת יהדות התורה (7 מנדטים), מפלגת הציונות הדתית (5 מנדטים בלי בן גביר, 6 מנדטים איתו), ומפלגת ימינה (7 מנדטים). שתי מפלגות פוטנציאליות נוספות הן מפלגת כחול לבן (8 מנדטים) ומפלגת ישראל ביתנו (7 מנדטים). בסך הכל מדובר על בין 64 ל 80 מנדטים לפי תוצאות האמת.
פתרון כזה תופס כמה ציפורים במכה אחת:
1. הוא מאפשר הקמת מגוון קואליציות, שכולן ציוניות, רובן רחבות, ויש התאמה גדולה בין תפיסות העולם של רוב חבריהן. לכן קואליציות כאלו יכולות להביא ליציבות ולקירוב לבבות, לכל הפחות יותר מכל מיני קואליציות אימה היפותטיות שיש כאלה שמשתעשעים בהן.
2. הוא ימנע מצב של הקמת ממשלת בלהות, שמבוססת על כל מיני גורמים אנטי-ציוניים תומכי טרור (רע״מ, הרשימה המשותפת) וגורמים שמנהלים פלירט חזק עם אנטי-ציונות ותבוסתנות מדינית-בטחונית (למרבה הצער, חלקים ממרצ, והעבודה, ויש עתיד). בנוסף, הפתרון מאפשר למנוע מצב של הסתמכות על בן גביר, הסתמכות שמפריעה, בצדק או שלא בצדק, להרבה אנשים (בהקשר הזה, שווה לזכור שבן גביר נמצא בבלוק טכני עם הציונות הדתית, ומראש הוצהר שיתכן שהבלוק הזה יתפרק).
3. הפתרון מכבד הן את המועמד שיכהן כראש הממשלה הראשון, הן את נתניהו והן את הציבור. אכן, כל מועמד כנ״ל שאינו נתניהו הוא או כזה שעומד בראש מפלגה קטנה (8 ח״כים לכל היותר), או מישהו מהליכוד שאינו עומד בראש הליכוד, ולכן מצב בו מועמד כזה הופך לראש ממשלה הוא הישג מאוד רציני עבורו. אם גנץ הוא זה שיתמנה לראש הממשלה, אז יתבצע כאן גם צדק מסויים, כי הרי הובטח לו בממשלה הקודמת להפוך לראש ממשלה, אבל ההבטחה הזו לא מומשה בגלל התפזרות הכנסת הקודמת.
[בתמונה: להפסיק את מחול השדים. Photo by Jennifer Enujiugha from Pexels]
4. יתר על כן, כיוון שכיום יש אי אמון גדול מצד רבים בציבור כלפי נתניהו, במובן של החשש שאם הוא יהיה ראש הממשלה הראשון, אז שוב יווצר תרחיש בו הוא ישאר כראש ממשלה בלי שראש הממשלה החלופי יתמנה אי פעם לראש ממשלה, מצב בו מישהו אחר הוא זה שמכהן כראש הממשלה הראשון פותר את הבעיה הזו.
ומצד שני, מי שיכהן כראש הממשלה הראשון יעשה זאת למשך כשנה או שנה וחצי, ולעומת זאת, נתניהו יכהן למשך שארית הזמן, כלומר למשך כשלוש או שלוש וחצי שנים עד נובמבר 2025 - המועד הרשמי בו הכנסת אמורה להתפזר; זהו מצב שמתאים יותר טוב ליחסי הכוחות בכנסת הנוכחית בין המפלגות השונות שהוזכרו לעיל (לא התאמה מלאה, ברור: זהו פתרון פשרה), וגם מתאים יותר טוב לכך שבסופו של דבר, מי שעומד בראשות הליכוד - ולכן הוא המועמד הטבעי לראשות הממשלה מטעם הליכוד - הוא נתניהו ולא אף אחד אחר. לכן הפתרון הנ״ל מכבד גם את נתניהו וגם את בחירת הציבור.
5. כאשר נתניהו יכהן כראש הממשלה החלופי, אז יחולו עליו הכללים שחלים על ראש ממשלה שהוגש נגדו כתב אישום, והוא לא יאלץ להתפטר לפני שהוא הורשע (אם בכלל) בפסק דין סופי בעבירה שיש עימה קלון. בעניין הזה חשוב לטפל בצורה יסודית לפני הקמת הממשלה, ובמידת הצורך לחוקק או לעדכן חוקים רלוונטיים, בפרט כאלה שמתייחסים להוצאת ראש ממשלה (מכהן או חלופי) לנבצרות. אפשר גם לקבוע במפורש שנתניהו חוזר מייד לכהונת ראש הממשלה הרגיל אם איזשהו גורם, כולל בג״ץ או היועמ״ש, ינסה להדיח את נתניהו למרות החקיקה הנ״ל (הדחה שהיא אנטי דמוקרטית ובלתי חוקית בעליל). בכל מקרה, כדאי להיזכר גם בכך שלפני ואחרי בחירות 2020 הוגשו עתירות לבג״ץ שניסו להדיח את נתניהו, וכולן נדחו.
6. עם קצת רצון טוב, דומה שאפשר להקים ממשלה כזו מהר יחסית, בין השאר תוך העזרות בהסכמים שהובילו להקמת ממשלות קודמות ובכך שחלקים גדולים בקואליציות המוצעות כבר מכירים זה את זה וידעו לעבוד ביחד בעבר. זה חשוב, כדי סוף סוף להעביר תקציב, למנות בכירים בשירות הציבורי, להתמודד עם המשבר הכלכלי ועם משבר הקורונה (שעוד לא הסתיים למרות הצלחת מבצע החיסונים), להתמודד עם האיום האיראני, להתמודד עם איומים שונים בחזית הבינלאומית, ועוד. וכמובן שבדרך אפשר לתקן כל מיני ליקויים שהיו בקואליציות קודמות.
7. פתרון כזה יוביל לכך שלא יצטרכו לחוקק חוקים פרסונליים ואנטי-דמוקרטיים בעליל נגד נתניהו, כמו חוקים שמאפשרים לפקיד לא נבחר כמו היועמ״ש להיות ממליך המלכים ומוריד המלכים. לכן פתרון כזה מאפשר למנוע את הקרע הציבורי המאוד חזק שצפוי אם חלילה חוקים כאלה יעברו.
[בתמונה: להפסיק את מחול השדים. המקור: Photo by Chad Kirchoff from Pexels]
8. כניסה של מפלגת תקווה חדשה לקואליציה עם מפלגות איתן היא היתה בקרע חזק לאורך מערכת הבחירות היא גם דבר חיובי, שיעזור לאיחוי מסויים של הקרעים, וזה מסתדר יפה מאוד עם דגל איחוי הקרעים בו נופפה המפלגה הזו.
9. הפתרון נותן הזדמנות למפלגת ישראל ביתנו לרדת מהעץ הגבוה עליו היא טיפסה בשנים האחרונות, ולהיכנס אל הקואליציה מייד או בעתיד; כניסה כזו יכולה לעזור באיחוי קרעים קשים שנוצרו בינה לבין מפלגות אחרות בקואליציות ההיפותטיות שהוזכרו לעיל.
10. קואליציות כאלו יוכלו לעזור לאחות קרעים בין ימינה והציונות הדתית ובינן לבין מפלגות אחרות בקואליציות.
11. ממשלה כזו תאפשר לאותם חלקים בציבור שלא רוצים את נתניהו (ששימש כראש ממשלה ברצף במהלך 12 השנים האחרונות) כראש ממשלה לקבל את מבוקשם, למשך כשנה/שנה וחצי, מה שבהחלט יכול להנמיך את הלהבות.
12. פתרון כזה ימנע גם מצב של הצורך להסתמך על עריקים פוליטיים, תופעה שתורמת לא מעט לאי האמון במערכת הפוליטית.
13. פתרון כזה, אם הוא אכן ימומש, יכול סוף סוף להוציא אותנו, כמדינה, למשך לפחות ארבע שנים, מהלולאה ה(כמעט) אינסופית של מערכת בחירות אחרי מערכת בחירות בלי שהפלונטר נפתר.
14. אם יחוקקו את החוק הנורווגי, כמו שכבר עשו בקואליציה הקודמת, זה יאפשר לכל מיני אנשים טובים וראויים מאוד להיכנס לכנסת. אני באופן אישי הייתי רוצה לראות בכנסת שוב מישהו שאני מעריך מאוד (אפילו שלא בחרתי במפלגתו), וגם חושב שהוא יכול מאוד לעזור בקירוב לבבות: יו״ר ועדת החוץ והביטחון הנוכחי ומזכיר הממשלה לשעבר צבי האוזר, שהוא לשעבר גם יו״ר היחדה למען הגולן, ונמצא במקום ריאלי להיכנס אם אכן יעבור החוק הנורווגי.
15. ולבסוף, וזהו הדובדבן שבקצפת, קואליציות כמו אלו שהוצעו לעיל יוכלו לחזק בצורה רצינית את ריבונות ישראל על הגולן, ואפשר יהיה לדרוש זאת בקווי היסוד של הממשלה העתידית; הגולן כיום נמצא בקונצנזוס ציבורי, במיוחד בקואליציות האמורות, והגולן יוכל לשמש גם כעוגן שיעזור לקרב לבבות במיוחד אם צביקה האוזר יכנס שוב לכנסת.
לסיכום
הפתרון הנ״ל בהחלט אינו מושלם, ואפשר כמובן לשנות פה ושם כל מיני פרמטרים, כמו אורך הכהונה של ראש הממשלה הראשון וזהותו, אבל למיטב הבנתי יש בפתרון האמור כמה וכמה יתרונות, והוא מכבד את הצדדים השונים. ובכל מקרה, אני מאוד מקווה שאנחנו, כמדינה, נצליח לצאת בצורה מכובדת וראויה ממחול השדים הפוליטי בו אנחנו נמצאים מאז 2019, תהא אשר תהא הדרך בה נעשה זאת.
חג פסח שמח והרבה בריאות לכולם, ומי יתן שהחג הזה נצא מהעבדות של הפלונטר הפוליטי לאיזשהי חרות.
שווה דיון.
במצב המוצע את ניהול עניני החוץ לדעתי יש עדיין להפקיד בידיו של ביבי, אין כאן מי שמתקרב ליכולות וליוקרה הבינלאומית שלו.
ולצערי אנחנו נזדקק ליכולות הללו בזמן המו"מ שיתקיים או לא יתקיים עם איראן וממשל ביידן.
באשר למועמדים להחליף את ביבי להערכתי האישית רק לגדעון סער, נפתלי בנט וישראל כץ יש את היכולות הנדרשות להיות רוה"מ ואני לא בטוח שבהתחלה הם יהיו מצויינים.
אם זה גנץ או לפיד אז שיהיו בחירות חמישיות.