גדעון שניר: כתם "ג'נין ג'נין" לא נמחה

[בתמונה: מוחמד בכרי. התמונה היא צילום מסך מסרטון היו טיוב: "מבט - התביעות נגד יוצרי הסרט ג'נין ג'נין ממשיכות גם אחרי 13 שנים | כאן 11 לשעבר רשות השידור"]

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

ד"ר גדעון שניר הוא מרצה בתחום "ניהול משא ומתן בינלאומי חוצה תרבויות".

זהו אחד משלושה מאמרים שפורסמו באתר על הסרט ג'נין ג'נין. המאמרים האחרים הם:

*  *  *

אכן, יש  מקום לשמחה  מסוימת בהחלטה שקיבל  בית המשפת המחוזי בעניין סרטו של מוחמד בכרי, ג'נין ג'נין.

מזה 18 שנים נלחמים חיילים ואזרחים (ביניהם הכותב) נגד הסרט עלילת הדם של בכרי, שלמרבה הצער, אם לא החרפה, קיבל את הגושפנקה של בית המשפט העליון שהתיר הקרנת סרט עלילת הדם בטענה ל"חופש הביטוי היצירתי של הבמאי שאינו מחויב לאמת". טענה זו - שלרבים מהציבור הישראלי  הופכת את הקרביים -  נתמכה עי ארגוני האמנים השונים בישראל בסיוע ארגוני "זכויות" שונים בארץ ובעולם, שאפשרו את הפצת הבלע הזו בעולם, שארגוני החרם השונים על ישראל עושים בו שימוש מאז ועד היום.

[לכתבה המלאה של דניאל דולב ב'וואלה', לחצו כאן]

למי שטרם נחשף לסגה של הסרט, נספר בקצרה שהוסרט עי הבמאי הישראלי מוחמד בכרי בעקבות מבצע שצהל ערך בניסיון לבער את קיני הטרור הפלסטיני שהסתתרו בעיר ג'נין ממנו יצאו המחבלים לפיגוע התאבדות בשליחות החמאס במלון פארק בנתניה בליל הסדר 27 במרץ 2002. בפיגוע נרצחו 30 אזרחים ונפצעו 160. הפיגוע הזה היווה מניע מספק המאפשר לצה"ל לפתוח במערכה  נגד הטרור במסגרת מבצע "חומת מגן."

במהלך הלחימה בקסבה של  ג'נין, נהרגו 23 חיילים ונפצעו כ-60. אירוע מיוחד שאפיין את הלחימה הקשה מתחם מבוצר וממוקש של הפת"ח, בו נשקלה האפשרות הפצצה מהאוויר, אך עקב החשש "מה יגידו עלינו בעולם" הוחלט לשלוח פנימה פלוגת חיילי ה-נח"ל, מהלך שגבה את חייהם המיותרים של 13 חיילי מילואים.

 מיד  לאחר המבצע, החליט מוחמד בכרי, לביים סרט תחת המסווה של "תיעוד דוקומנטרי", בו הוצג צה"ל - במסכת רצופת שקרים - כמי שביצע טבח, כביכול, באזרחים לא מעורבים. "טבח" שאפילו דוח האו"ם קבע שלא היה ולא נברא.

הסרט, שמומן עי הרשות הפלסטינית, מתאר את הלחימה בג'נין מנקודת מבט התעמולה הפלסטינית. הכולל עדויות של פלסטינים על פשעי מלחמה כביכול, כמו הריגה מכוונת של אזרחים, רצח ילדים, הפגזת בית חולים, כפיית נכה ורציחתו בדם קר. וכן קטע מצולם לפיו צה"ל השתמש בטנקים ונגמ"שים לדרוס פצועים. יותר מאוחר נמצא שהסרט הורכב מהדבקה של שני סרטים שונים - טנקים נוסעים, ופצועים פלסטינים מאירועים אחרים- שאין כול קשר ביניהם...

.

הסרט עורר מחאה קשה מצד החיילים - בעיקר הרופא הגדודי - שהשתתפו במערכה, אך כול מאמציהם למנוע את הקרנת הסרט בישראל, נבלמו עי בג"צ; שקבע כאמור, שחופש הביטוי האומנותי גובר על  השקר וההסתה האנטי ישראלית.

לאחר סדרה של ניסיונות עקרים להביא צדק למשפחות החללים - שזכרם הוכתם לשווא בטבח שלא היה - צדק לצה"ל ולמדינת ישראל כולה, הצליח בית המשפט המחוזי במשימה זו. אלא שהשמחה קצרת מועד היא, שכן סביר שאותו המנגנון יחלץ מיד לעזרתו של בכרי תוך שימוש חוזר בטענות והפחדה בסגנון של "מדרון חלקלק וסתימת פיות" שהוא חזק יותר מהאמת.

המילה האחרונה היא של בג"צ. כול עוד לא חזר בו מפסיקותיו הקודמות בעניין זה, החלטת בית המשפט המחוזי טובה לפרוטוקול בלבד. כי לא נראה של- בג"צ יש סיבה לחזור מהחלטותיו הקודמות כול עוד הוא זוכה לגיבוי גורף מצד המיליה.

אם משהו מחפש הסבר לירידת אמון הציבור בבית המשפט העליון (ראה סקר לאחרונה), מבחינתי- אין כמו  פסיקתו בעניין "ג'נין ג'נין" כדי להסביר את השבר הזה.

[לאוסף המאמרים על התודעה - והניסיונות להשפיע עליה, לחצו כאן]

3 thoughts on “גדעון שניר: כתם "ג'נין ג'נין" לא נמחה

  1. Pingback: התודעה - והניסיונות להשפיע עליה - באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הרן פינשטין: בית המשפט העליון ופרשת הסרט: ג'נין ג'נין - ייצור ידע

  3. מוזר שסרט שמתיימר להציג את המציאות אך בפועל הוא עלילה שמציגה מציאות הפוכה ומחללת את זכרם של אלה שהוקרבו על מזבח נקיון הנשק והמאמץ לא לפגוע בבלתי מעורבים אינו נפסל על הסף. לעומת זאת לא הייתה בעייה לפסול את הסרט של מל ג'יבסון "הפסיון של ישו" שצפיתי בו בארה"ב. הסרט הוא ברובו ברמה אמנותית גבוהה. סרט היסטורי אותנטי אפילו המלל אותנטי – בעיקר ארמית וקצת לטינית ועברית. אין זה סוד שהממסד היהודי בתקופת ישו דחה אותו. הרבנות דוחה את ישו גם היום. זו לא עלילה זאת עובדה. אך בשום אופן הסרט הוא איננו אנטישמי כי הוא גם הציג את עם ישראל בכללו כנוהר אחרי ישו. ישו הוצג כחי בין המון יהודי שתומך בו. לעומת זאת מי שהוצג באור שלילי היו הרומאים. הם הוצגו כסדיסטים והחלק הלא נעים בסרט הוא איך שהרומאים מענים את ישו ומצליפים בו בלי הרף בדרכו לצליבה. אם יש מישהם שיכלו להפגע מהסרט הם הרומאים. בכל זאת הסרט הוצג באיטליה ונאסר להצגה בישראל.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.