[בתמונה: ריבוי נשים גם בטבע... תרנגול בקרב נשותיו. תמונה חופשית שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף. 

*  *  *

בועות אפיסטמיות ותאי הד: הסוציולוגיה של הקיטוב

אחת התופעות המוכרות לי היטב משנותיי הרבות במכללה לביטחון לאומי של צה"ל (מב"ל) הייתה שהקצינים הבכירים – בדרגות אלופי משנה ומקביליהם בארגוני הביטחון האחרים ובשירות הציבורי – היו מגיעים לשעריה עם דעות מגובשות וברורות.

שלושת החודשים הראשונים של השנה היו חודשים אינטנסיביים של לימוד עובדות שהיו קשים מאוד לבכירים רבים. מסתבר שהם קיבלו ללשכתם את כל העיתונים; אבל הקפידו לקרוא רק מה שחיזק את השקפת עולמם. עתה, האילוץ - ללמוד את כל העובדות – היה עבורם חוויה מטלטלת, עד שחלקם היו מטיחים בפנינו הסגל: "זו מכללה לביטחון לאומי? זו מכללה לדיכאון לאומי"...

הסיפור הזה ממחיש במשהו מדוע בכל אחד מהנושאים המשמעותיים שעל סדר היום הציבורי - משינויי האקלים דרך חיסונים למיניהם; מדיניות ההגירה ופוליטיקה - אנחנו מתקטבים והולכים; ומאבדים סבלנות ל'סיפורים' שאינם מתאימים ל'סיפור שלנו'.

[בתמונה משמאל: "זו מכללה לביטחון לאומי? זו מכללה לדיכאון לאומי"... באדיבות המכללה לביטחון לאומי, צה"ל]

קבוצות שונות של אנשים החיים בעולמות שונים, שאנשיהן מסיקים מסקנות שונות בתכלית מאותה מציאות עצמה. האמת הפכה לעוד סיפור במגוון של סיפורים. נאמנות פוליטית החליפה את כישורי ההיגיון הבסיסיים...

קיימים שני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הזה:

• הראשון טוען שאנו לכודים בתוך 'בועות אפיסטמיות' (Epistemic bubbles);
• והשני, שאנחנו לכודים ב'תאי הד' (Echo Chambers).

השיחה הזו מוקדשת לשני הסברים סוציולוגיים חלופיים לקיטוב הזה:

[לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן] [להעמקה בנושא ה'מגוון', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

אתחיל במשותף שבין 'בועות אפיסטמיות' ל'תאי הד'?

• גם 'בועות אפיסטמיות' וגם 'תאי הד' הם קבוצות. מבנים חברתיים, שהסבנו את השימוש בהם לרשתות מידע.
• כל אחד מהם מערער את זרימת המידע; וממדר מקורות מידע חיצוניים, בדרכים מאוד מובחנות. 
• שניהם מאופיינים באמון מוגזם מצד חבריהם באמונות הרווחות בהם.
• בשניהם שולטת "אשליית הרוב ברשתות החברתיות" (The Majority Illusion in Social Networks), הגורמת לנו לחשוב שרעיונות מסוימים נפוצים מאוד, למרות שברמה הגלובלית, דעה זו שגויה לחלוטין.

[להרחבת המושג: 'אשליית הרוב' לחצו כאן]

עכשיו ההבדלים:

בועה אפיסטמית (Epistemic bubbles) משמעה, נתק מהסביבה.

היא מה שקורה, כאשר אנו משתמשים רשתות חברתיות, כרשתות המידע שלנו. בין אם במתכוון ובין אם בשגגה, חברי הרשת החברתית שיצרנו לעצמנו מקיפים אותנו בשכבה בלתי חדירה מבחינה אינטלקטואלית של חברים דומים; ודפי אינטרנט דומים ברשתות החברתיות.

למה זה קורה? בין היתר, כי האלגוריתמים הבלתי נראים מאחורי חווית האינטרנט מחזקים מאוד את התופעה הזו, כיוון שהם מציפים לנו רק את מה שאנחנו רוצים לראות. כך למשל: גוגל עוקבת אחר בחירותיו והעדפותיו של המשתמשים; ומשנה את תוצאות החיפוש כך שיתאימו להן. היא מנסה לתת לאנשים את מה שהם רוצים לראות; כך שאוהבי נתניהו למשל, יקבלו בדיוק את המידע שיחזק את דפוסי ההתנהגות שלהם; ואנשי המחאה כנ"ל, בהתאמה. כך גם באמריקה בקוטביות המעמיקה בין רפובליקנים לדמוקרטים.

[בתמונה: קיטוב... "שִׁמְרִי נְפָשֵׁךְ, כֹּחֵךְ שִׁמְרִי, שִׁמְרִי חַיַּיִךְ הַדֵּמוֹקְרַטְיָה הַיִּשְׂרְאֵלִית"... אלוף משנה במילואים גדעון טרן מפגין בעד.... המקור: גדעון טרן, פייסבוק]

אם 'בועות אפיסטמיות' נוצרות מהסיבות הלא נכונות, הרי ש'תאי ההד’ (ה- Echo Chambers) נוצרים בכוונת מכוון

אנחנו מדירים אינפורמציה סותרת, בגלל חוסר אמון. אנחנו שומעים; אבל לא סומכים על המידע שאנשים מפיצים מהצד השני. מילת המפתח היא חוסר אמון בצד השני; למרות שבשני הצדדים יש מידע רלוונטי אמין בצד פייק ניוז.

השוואה מעניינת של 'תא הד' לכת, נעשתה בספרם של קתלין הול ג'יימיסון (Kathleen Hall Jamieson) וג'וזף נ' קפלה (Joseph N. Cappella) תא הד - ראש לימבו וממסד התקשורת השמרני (Rush Limbaugh and the Conservative Media Establishment), המוקדש לאיש התקשורת השמרני המפורסם בארצות הברית, ראש לימבו.

ג'יימיסון וקפלה משווים בו את תאי ההד לכת, שמבודדת את חבריה על ידי ניכור פעיל ממקורות חיצוניים כלשהם. מי שנמצא בחוץ מתויג באופן פעיל כרעיל וכלא מהימן. האמון של חבר כת מצטמצם במיקוד דמוי לייזר, לקולות פנים-מסוימים.

[בתמונה משמאל: כריכת ספרם של Kathleen Hall Jamieson ו- Joseph N. Cappella, שראה אור ביולי 2008 ב- Oxford University Press. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

אז איך יוצאים מזה?

טוב. בכלל לא בטוח שאפשר. מערכות מורכבות אינן משנות את כיוונן בקלות. כמו מטוטלת של שעון הן תגענה עד הקצה ממש עד ש'הרוח תשנה את כיוונה'.

דבר אחד בטוח: להצפה של מידע סותר בפני חברי הקבוצה אין ערך. זה נכון בשיח אוהדי כדור רגל; בריבים בין קבוצות פוליטיות וגם בוויכוחים האינסופיים על כך שאין מספיק הסברה לעניין הישראלי בחו"ל. לעובדות אין יותר ערך בשיח הזה.

הדרך היחידה לחדור לתוך 'תא הד' היא לתקוף אותו תא ההד משרשיו ולתקן את האמון השבור הזה.

איך עושים את זה? ובכן, זו שאלת מיליון הדולר.

[להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן]

לשיחה המוקלטת:

[לקובץ המאמרים על 'קליקות והשלכותיהן', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על 'קבוצות', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2018), קבוצות בארגון, ייצור ידע, 5/3/18.
• פנחס יחזקאלי (2014), מגוון, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2014), מערכת מורכבת, ייצור ידע, 12/4/14.
• פנחס יחזקאלי (2020), אשליית הרוב ברשתות החברתיות ושימושיה, ייצור ידע, 17/11/20.
• C. Thi Nguyen (2018), Echo Chambers and Epistemic Bubbles, © Cambridge University Press 2018.
• Kathleen Hall Jamieson and Joseph Cappella (2008), Echo Chamber: Rush Limbaugh and the Conservative Media, Oxford: University Press.