הרן פינשטין: "שאלה פעוטה, מצומצמת, הדורשת חשבון נפש נוקב"!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Cdd20 לאתר Pixabay]

הרן פינשטין הוא שופט בדימוס. משנת 1991 הוא מרצה בחוג לקרימינולוגיה באוניברסיטת בר אילן. מחבר הספר "הגמילה מהגלימה. מרשימותיו של שופט בעיר שדה".

*  *  *

חוות הדעת של השופט משה זילברג (ראו תמונה משמאל למטה), בעתירה של בנימין שליט נגד שר הפנים, כוללת בפתיחתה את השורות הבאות:

"השאלה העומדת לדיון... על אף היותה , מן הבחינה הקונקרטית, שאלה אישית, פעוטה, מצומצמת הרי הדיון בה ובמרכיביה האידאולוגיים, יצריך חשבון נפש נוקב ויורד עד תהום...". 

אני מרשה לעצמי לצטט ולהסתמך על אחד מגדולי השופטים של בית המשפט העליון מאז הקמתו, כדי לתאר באמצעותו את התייחסותי לדבריה של נשיאת בית המשפט העליון בעבר, השופטת דורית בייניש. וכך אמרה השופטת [כמובא בעיתון מקור ראשון, היום 20.11.20]:

"הפתח להתערבות בג"ץ בחוקי היסוד קיים ב פ ס י ק ה מספר ניכר של שנים". הדגשת המילה "בפסיקה" מכוונת להציג בפני כבוד השופטת וחבריה לערכאה בעבר ובהווה את האבסורד שבטענתה.

שאלה :מה פירוש "הפתח ... קיים בפסיקה?" תשובה : אנחנו השופטים קבענו כי מותר לנו להתערב, לשנות, לבטל, לתקן חוקים וחוקי יסוד.

והטרדן המתערב שואל: מי שמכם? מי הקנה לכם סמכות? איזה חוק מאפשר לכם - בלשון ברורה - להתערב בדרך כלשהי בחוקים ובחוקי יסוד?

האמירה הזו של השופטת בייניש, כיום, לאור המתח והביקורת על התערבות שלא כדין על ידי בית המשפט בנעשה ברשויות אחרות, היא לכאורה "שאלה פעוטה, מצומצמת" אבל למעשה הדיון באמירה זו מצריך כדברי השופט משה זילברג,  "חשבון נפש נוקב".

[בתמונה משמאל: השופט משה זילברג. התמונה היא נחלת הכלל]

שאלה: מדוע חשבון נפש נוקב? תשובה: מכיוון שעד עתה - מתקבל הרושם הברור - לא הצליחו שופטים בבית המשפט העליון "לרדת עד תהום" כדי להבין עד כמה הם טועים.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.