[בתמונה: במלחמה הבאה שבה ישוגרו אלפי טילים כל יום על מרכזי אוכלוסיה ויגרמו להרס בתים, לפצועים והרוגים רבים תחת ההריסות של הבתים, לא יהיה מי שיחלץ ויפנה את הפצועים מתחת להריסות, ולא יהיה מי שינהל ויתאם את כל המשרדים הממשלתיים ואת הרשויות המקומייות. זה יעלה את מספר האבידות למספרים בלתי נתפסים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

האלוף במילואים יצחק בריק שירת בחיל השריון כמפקד חטיבה, אוגדה וגיס וכיהן כמפקד המכללות הצבאיות. לחם כמפקד פלוגה במילואים במלחמת יום הכיפורים ועוטר בעיטור העוז; כיהן מעל עשור שנים כנציב קבילות חיילים. בשנת 2018 יצא בביקורת קשה על מוכנות צה"ל למלחמה, ונאבק באומץ, בהתנגדות צה"ל לביקורת זו.

*  *  *

להלן מסמך של קצין בכיר, בגיל 35, בפיקוד העורף, שמכיר היטב את מערך האימון והכשרה של גדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף (השם שמור עמי):

"...

מי שקורא את המסמך המפורט שהגיש קצין בכיר למפקדים הבכירים בפיקוד העורף, אינו יכול שלא להזדעזע אל מול הממצאים החמורים; המעידים באופן מובהק, שגדודי החילוץ וההצלה של פיקוד העורף לא כשרים למלחמה. מסקנה זו עולה גם בביקורות קשות מאוד שהוציא מבקר המדינה בשנת 2019 וב-2020.

בתקופה האחרונה, אני מדבר עם קצינים בכירים בפיקוד העורף שאומרים לי, שמצב המוכנות של פיקוד העורף למלחמה הוא מתחת לכל ביקורת, גם בתחום מוכנות גדודי החילוץ וההצלה, וגם ביכולת של פיקוד העורף לטפל בשעת חירום ברשויות האזרחיות, ולנהל את החמ״ל שיתאם את משרדי הממשלה, הרשויות המקומיות והערים.

רשות החירום הלאומי (רח״ל) (ראו לוגו משמאל) - שתפקידה היה ע״פ חוק, לתאם את משרדי הממשלה ואת הרשויות (הערים והישובים), ולקבוע את סדר עדיפויות של חלוקת המשאבים האסטרטגים בשעת חירום (מזון, דלק, גז, חשמל, מים, אמצעים רפואיים ועוד); אשר היתה כפופה ע״פ החוק ישירות לשר הביטחון - הועברה לאחרונה (בניגוד לחוק) ע״י משרד הבטחון, לאחריותו של פיקוד העורף; שאין לו שום הבנה, ניסיון ויכולת מיקצועית בתחום (הקצינים בעורף מתחלפים כל שנתיים. עד שהם לומדים את תפקידם הם מסיימים).

[בתמונה משמאל: הלוגו של רח"ל ז"ל...]

המעבר של רח״ל לאחריות פיקוד העורף גרם תוך מספר חודשים להתרסקותה ולחוסר תיפקודה, כולל התפטרותו של העומד בראשה תא״ל מיל זאב צוק רם, שהקים את רח״ל עם צוות מומחים אזרחיים במשך שנים; וראה במעבר של רח״ל לפיקוד העורף (שוב, בניגוד לחוק) אסון ברמה הלאומית.

ואכן הוא צדק כאשר ניבא את התרסקותה של רח״ל. זאת, לאחר שנים שהושקעו מאמצים וניסיון רב בהקמתה. המשמעות הנובעת מכך היא, שבמלחמה הבאה שבה ישוגרו אלפי טילים כל יום על מרכזי אוכלוסיה ויגרמו להרס בתים, לפצועים והרוגים רבים תחת ההריסות של הבתים, לא יהיה מי שיחלץ ויפנה את הפצועים מתחת להריסות, ולא יהיה מי שינהל ויתאם את כל המשרדים הממשלתיים ואת הרשויות המקומייות. זה יעלה את מספר האבידות למספרים בלתי נתפסים.

.

בחרתי להציג מספר קטעים בלבד מתוך המסמך של הקצין הבכיר מפיקוד העורף , הארוך והמפורט שמציג את הבעיות הקשות באימון, הדרכה והכשרה של גדודי החילוץ וההצלה , ובצידן המלצות לפתרון . לדברי הקצין הבכיר שכתב את המסמך , אף אחד מהמפקדים הבכירים של פיקוד העורף לא טרח לעיין במסמך; ובודאי לא לדון בו ולתקן את ממצאיו.

הצגה של של מספר קטעים מתוך המסמך:

"... א) איכות ההדרכה:

חוסר סטנדרטיזציה - איכות ההדרכה איננה ברמה נדרשת. אין אחידות בהדרכה בין הענפים ובין המדריכים עצמם , כל אחד ע״פ הבנתו וידיעתו. אין קו מנחה. מדריכים - שלא למדו אך לחנוך את הקצינים מהמילואים - לא תורמים באימון וההכשרה כמעט כלום. המצגות ומערכי השיעור ברמה ירודה, חוסר התקדמות באמצעי הדרכה טכנולוגים פוגע באיכות האימון וההדרכה. אופן העברת שיעור בענף ההדרכה ובשאר יחידות ההדרכה של פיקוד העורף לא השתנה כבר 20 שנה; לעומת המציאות שהשתנתה דרמטית. אין שום מנגנון לימודי והפקת לקחים מהאימונים. לרבים מהאימונים של הגדודים כלל לא מתבצעים סיכומים, כך שבכל אימון חוזרים על הכשלים של האימונים הקודמים.

תשתיות ההדרכה לא ראויות - כיתות שבורות, אין ספסלים, רצפה שבורה, אין מספיק תאי שירותים, אין רשתות בחלונות, אנשי המילואים מבינים את חוסר הרצינות באימון וההדרכה והם בעצמם טוענים שהם אינם כשרים למלחמה. המדריכים - האמורים להיות איכותיים - הם ברמה מיקצועית נמוכה. המדריכים מציינים שהם אינם מבינים את המשימות והתפקידים של פיקוד העורף, ואף אחד לא טורח להסביר להם. לכן, הם חסרי מוטיבציה; ועקב כך, הם לא רוצים לשרת בקבע.

יש אימונים המתקיימים ללא השפעת המג״ד (מפקד הגדוד המתאמן). חלק מהמג״דים מעדיפים לשבת במשרדם במהלך האימון;  ואינם יוצאים מהמשרדם לאורך רוב האימון. גדודים - שבהם המפקדים פוגשים את החיילים 5 ימים בשלוש שנים - הם באופן מובנה גדודים לא כשירים. לכן לדברי הקצין הבכיר שכתב את המסמך, אף גדוד בפיקוד העורף לא כשיר למלחמה.

בסיכומי האימונים המעטים מאוד שמתקיימים, יש למדריכים בקבע נטייה לייפות את כשרות הגדודים. יש פחד של המפקדים להעביר ביקורת; וזה כמובן מייצר קשר של שתיקה אי אמירת אמת; ופגיעה קשה ביכולת לתקן ולשפר. התוצאה: חוסר כשרות!המצגות הפכו למהות והתכנים לחסרי משמעות.

לא קיים זיכרון אירגוני, לאור העובדה שכמעט כל הסגל מוחלף מדי שנה; וקיימת נטייה להמציא את הגלגל מחדש כל קורס הכשרה ואימון. אין המשכיות ורציפות. הכל מתחיל כל פעם מההתחלה, עם מדריכים בלי ניסיון, ללא יכולת מיקצועית, וללא תשתית ידע קודמת. אף אחד מקרב הקצונה הבכירה לא מסביר למדריכים מה תכלית האימון וההכשרה, וכל אחד ע״פ דרכו והבנתו.

לכל אלה מצטרף תהליך מואץ של שינויים אירגוניים בפיקוד העורף בתשע השנים האחרונות, אשר אינם עומדים בשום מבחן סבירו. כל אלוף פיקוד עורף חדש הרוצה להטביע חותם, ממציא את הגלגל מחדש, מוביל שינויים אירגוניים חדשים, ואינו ממשיך בתהליכים שהתחיל קודמו. נוצר מצב של רכבת הרים ללא כיוון וללא מטרה, עם בזבוז מאות מיליוני שקלים, כתוצאה מהתחלתם של פרויקטים ע״י אלוף פיקוד עורף מסוים, כאשר הבא אחריו לעיתים מחליט להפסיק את הפרויקט אשר אינו משרת את תפיסתו; וזה, לאחר שהושקעו בפרויקט כבר מליוני שקלים.

[למאמר: “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, לחצו כאן]

[בתמונה: במלחמה הבאה שבה ישוגרו אלפי טילים כל יום על מרכזי אוכלוסיה ויגרמו להרס בתים, לפצועים והרוגים רבים תחת ההריסות של הבתים, לא יהיה מי שיחלץ ויפנה את הפצועים מתחת להריסות, ולא יהיה מי שינהל ויתאם את כל המשרדים הממשלתיים ואת הרשויות המקומייות. זה יעלה את מספר האבידות למספרים בלתי נתפסים... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי KELLEPICS לאתר Pixabay]

מרבית המפקדים הבכירים בפיקוד העורף מגיעים מעולם היבשה, כאשר הבנתם בתחום הטיפול בעורף האזרחי בשעת חירום ומלחמה שואף לאפס. היהירות שלהם בשמיים; מידה של צניעות לא קיימת אצלם, ״הם הכל מבינים״ ולא מוצאים לנכון לקיים שיח עם הקצינים הפחות בכירים; ולייצר אפילו תחושה של שיח מקצועי וענייני, שבראש ובראשונה יעזור גם להם להבין קצת יותר על תיפקודו של פיקוד העורף והצורך לשפרו.

בקרב הפיקוד הבכיר והזוטר בפיקוד העורף, ישנה חשיבות גדולה יותר לאיך הדברים מוצגים ולא לתוכן (דור המצגות). דרך הצגת המצגת וההשקעה בה מביא לקצין נקודות בקרב מפקדיו הנותנים לו את חוות הדעת, ולא עבודתו בשטח, שממנה הקצונה הבכירה מנותקת. אין קשר בין מה שמוצג במצגות לבין המציאות בשטח, לעיתים כרחוק מזרח ממערב.

הקצין הבכיר - שכתב את המסמך - טוען, שלאחר שהוא משרת שנים רבות בפיקוד העורף, מעולם לא ישב בתחקיר מקצועי, ולא ידוע לו על תהליכי למידה סדורים, המתקיימים ברמת החטיבה או הפיקוד. כל מה שנאמר במסמך מביא את הטובים לפרוש מצה״ל ברגע שהם יכולים. הם אינם מוכנים להשאר בפיקוד שאיכות ביצועיו רדודים הפוגעים בכשרותו למלחמה .הקצינים הטובים לא מצליחים להשפיע בגלל תרבות אירגונית , ניהולית ומנהיגותית קלוקלת וחולה , אשר מושפעת ישירות מהפיקוד הבכיר של פיקוד העורף.

[לאוסף המאמרים על ביטחון הפנים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות ארגונית ו'תרבות של שקר' בצה"ל, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

• פנחס יחזקאלי (2019), “להמציא את הגלגל מחדש” – סימפטום של חולי ביורוקרטי, ייצור ידע, 5/8/19.