[בתמונה: לישראלים יש את כל הסיבות לשמוח; ומי שמעקם את האף, יכול להישאר עם אף עקום! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Couleur לאתר Pixabay]

אז קודם כל מזל טוב למדינת ישראל. שנית תנוחו. איחוד האמירויות הערביות חברה במועצת שיתוף הפעולה של מדינות המפרץ: גוף פוליטי כלכלי המאגד את שש המדינות הערביות השוכנות לחופש המפרץ הפרסי : כוויית, ערב הסעודית, איחוד האמירויות, עומאן, בחריין וקטאר.

ה'איחוד' תהיה הסנונית הראשונה. ברכת הדרך הפומבית שיקבל יורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד - MBZ מיורש העצר הסעודי, מוחמד בן סלמאן - MBS תביא מדינות נוספות להצטרף לעגלה. כבר יש רינונים על בחריין שתודיע בימים הקרובים ומי שטורח להסתכל על יעדי המטוסים הישראלים בשנים האחרונות יכול להוסיף לרשימה את ‏הית'ם בן טארק אל סעיד - HBT העומאני. סוכנות הידיעות העומאנית הרשמית הוציאה הודעת שבה היא מברכת את ישראל והאמירויות על הגעה להסכם.

(https://twitter.com/AlHadath/status/1294190691594244096)

כוויית תתקשה בטווח הקרוב להצטרף לקופצים על העגלה. הקרבה שלה לעיראק הופכת אותה ליעד קל למדי לשאיפות ההתפשטות האיראניות ושליטי המקום ינקטו במשנה זהירות. כוויית תמשיך לתמוך בשקט.

ההסכם עם ה'איחוד' פותח פתח ליוזמות כלכליות משותפות רבות: טכנולוגיה, ביטחון, חקלאות ומים, יובילו את מיזמי היצוא הישראלים לאזור. היכולת הישראלית משתלבת יפה עם החזון של MBS ו- MBZ (ראו תמונה משמאל); ועם העולם המשתנה שהם מתפקדים בו. עולם, שבו הנפט תופס מקום שני או אולי שלישי; ועל השליטים להצעיד את מדינתם בדרך חלופית.

[מקור תמונתו של יורש העצר של איחוד האמירויות, מוחמד בן זאיד: טוויטר]

לישראל יאפשר ההסכם שני דברים:

• ראשית, גישה לנכסים מודיעיניים על שפת המפרץ הפרסי; ולנוכח המירוץ האיראני לגרעין, אני חושב שחשיבות הצעד ברורה לכולם.
• שנית, גישה לכסף ערבי גדול, שיכול - בעזרת פרויקטים משותפים - לשנות את המציאות האזורית.

קטאר להערכתי תתקשה להמשיך במדיניותה הבדלנית כלפי שאר מדינות האיחוד; ותאלץ לשנות את מדיניותה ולהתיישר. אשר להיבט הטורקי, זה לא פחות ממהפכה; ומכה קשה לארדואן. 

שימור חופש התפילה למוסלמים בהר הבית; והתמונות של ערביי המפרץ, שיגיעו, יתרמו גם הם להקטנת מוטת ההשפעה של ארדואן; ויאלצו אותו להפנות את מרצו למקומות אחרים.

צינור הגז הישראלי לאירופה מקבל חיזוק; ושת"פ עם מדינות המפרץ בנושא יכול להוות אלטרנטיבה מאוד ראויה לשאיפות הרוסיות עם הצינור האיראני - עיראקי - סורי - לבנוני, כמו גם לשאיפות הטורקיות.

ומה עם הפלסטינים אתם שואלים? דונלד טראמפ מציב לפני הפלסטינים את הברירה לעלות על עגלת הפיתוח הכלכלי האזורי; או להישאר מאחור. כיוון שאני מכיר את בני דודי הפלסטינים, איזה כמה ימים, ברור לי שהם לא יחמיצו הזדמנות להחמיץ הזדמנות; ויתמידו בסירובם. לאחר הבחירות בארה"ב יינתן לפלסטינים זמן להחליט; ומשעה שיחליטו להמשיך עם ה'לא', יחזור הסיפוח למרכז הבמה.

[בתמונה: אצל הפלסטינים, כרגיל, אין חדש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Prawny לאתר Pixabay]

פוליטית, בנימין נתניהו הוכיח שוב, שהוא 10 רמות מעל כולם ב'גנון' הישראלי. גנץ ואשכנזי קיבלו כאן שיעור חשוב; למרות שלהערכתי, הם לא ילמדו כלום.

לסיכום, לישראלים יש את כל הסיבות לשמוח; ומי שמעקם את האף, יכול להישאר עם אף עקום!