עופר בורין: קהלת פרק יא – שלח לחמך על פני המים

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי FIXABAY לאתר fexels. שם היוצר אינו מוזכר]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי FIXABAY לאתר fexels. שם היוצר אינו מוזכר]

[לאוסף פרקי מגילת קהלת, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 24 בספטמבר 2021

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

"שלח לחמך על פני המים" היא ססמת הקרב של נותני השוחד.

הסיסמה הזו היא בבסיס החוק הקובע שמתנה הניתנת לפקיד או נבחר ציבור היא בבחינת "שלח לחמך על פני המים". כלומר, לא נדרש כלל להראות שמול המתנה הניתנת יש תמורה מידית.

המקור לססמת השחיתות הזו הוא מכאן. מהפסוק הראשון בפרק שלנו: א שַׁלַּ֥ח לַחְמְךָ֖ עַל־פְּנֵ֣י הַמָּ֑יִם כִּֽי־בְרֹ֥ב הַיָּמִ֖ים תִּמְצָאֶֽנּוּ ׃ ב תֶּן־חֵ֥לֶק לְשִׁבְעָ֖ה וְגַ֣ם לִשְׁמוֹנָ֑ה כִּי לֹ֣א תֵדַ֔ע מַה־יִּהְיֶ֥ה רָעָ֖ה עַל־הָאָֽרֶץ׃

קהלת מציע לנו להתכונן לימים קשים בהם נזדקק לעזרה. ייתכן וימים אלה יבואו וייתכן ולא. אבל אם הם יבואו, כדאי שיהיו אנשים בעולם שיזכרו שבימים אחרים, בהם היה לנו טוב, חילקנו את הטוב שלנו עם אחרים.

[בתמונה: אוי, הכסף... Photo by cottonbro from Pexels]

[Photo by cottonbro from Pexels]

כוונתו של קהלת הייתה, לדעתי, ששליחת הלחם על פני המים תעשה מכיוון החזק, הנמצא גבוה בסולם החברתי, כלפי החלש, זה שאותו ייתכן והוא יפגוש בימים קשים.

[בתמונה: אוי הסרט... מקור התמונה: Photo by Karolina Grabowska from Pexels]

כשקוראים את קהלת חייבים לזכור שהכותב הוא אדם במעמד גבוה. הגבוה ביותר האפשרי. הוא כנראה קיבל הרבה מאוד מתנות חנופה שאנשים בעלי אינטרסים נתנו לו. טבע האדם לא השתנה וכמו היום גם אז, מי שנותן מתנות לחזק אינו שולח לחמו על פני המים. הוא שולח לחמו לכתובת מאוד מסוימת עם כוונה ברורה.

דווקא משום כך, ברור שקהלת מבדיל בין מתנות חנופה ממוענות לאדם ספציפי, לבין דאגה לעתיד קשה, שאדם מפריש לטובתו חלק מלחמו, ושולח אותו על פני המים, כלומר ללא כתובת ספציפית.

נשאלת השאלה, איך נדע מתי שליחת הלחם היא מהסוג הראשון (חנופה ממוענת לחזק שיכול להיטיב עם החנפן) לבין שליחת לחם מהסוג השני (מתן חלק מהלחם שיש לי היום לטובת החברה הסובבת אותי מתוך דאגה שמא העתיד צופן לי ימים קשים).

[מקור התמונה משמאל: Photo by Karolina Grabowska from Pexels]

יש לשאלה הזו מספר תשובות, שהברורה ביניהן היא שכאשר המתנה ניתנת לאיש ציבור שיש ביכולתו לסייע לנותן המתנה מעצם תפקידו, הרי שזו מתנת חנופה עם כתובת מדויקת, או בעברית פשוטה שוחד.

ושוחד הוא אסור. איסור השוחד הוא אחד ממקבץ החוקים של פרשת משפטים. אותו מקבץ חוקים ראשון שקיבלנו מיד לאחר עשרת הדיברות. וכך כתוב (שמות, פרק כג', פסוק ח'): ח וְשֹׁ֖חַד לֹ֣א תִקָּ֑ח כִּ֤י הַשֹּׁ֨חַד֙ יְעַוֵּ֣ר פִּקְחִ֔ים וִֽיסַלֵּ֖ף דִּבְרֵ֥י צַדִּיקִֽים׃

  • ראשית, חשוב לשים לב שהתורה מטילה את מלוא כובד המשקל על מקבל השוחד ולא על נותן השוחד.
  • ודבר נוסף, השוחד מעוור לא רק עיני צדיקים אלא גם עיני פקחים. ולמה זה חשוב? משום שכבר קראתי מסלפים המקלים ראש בשוחד בטענה שהוא מסלף עיני צדיקים, וממילא אין בעולם צדיקים ממש.

בשל כך, התורה מקפידה לציין שלא מדובר בעיוורון של צדיקים בלבד, אלא גם של פקחים, שהם אנשים רגילים שבוודאי אינם צדיקים. גם הם נקראים, בעניין השוחד, להבין שעליהם לנהוג כאילו הם צדיקים.

[לאוסף פרקי מגילת קהלת, בפרשנותו של עופר בורין, לחצו כאן] [לריכוז המאמרים על על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

2 thoughts on “עופר בורין: קהלת פרק יא – שלח לחמך על פני המים

  1. Pingback: מגילת קהלת באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: על שחיתות שלטונית ואחרת, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.