[מאמר זה ראה אור לראשונה בכתב העת ליברל. הוא מועלה לכאן באישורו ובאישור המחבר]
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
המאמר עודכן באוקטובר 2021
אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.
* * *
בספטמבר 2019, הצהיר ראש הממשלה דאז, בנימין נתניהו, כי בכוונתו להחיל את הריבונות הישראלית על בקעת הירדן וצפון ים המלח.
לדבריו, "תוכנית הסדר הקבע (של נשיא ארצות הברית לשעבר) טראמפ בין ישראל לפלסטינים זו הזדמנות היסטורית וחד-פעמית להחיל את הריבונות הישראלית על יהודה ושומרון" (ראו הסרטון למטה); וכשם שצצה לה ההזדמנות, כך גוועה במהירות...
[לאוסף המאמרים על 'ריבונות', לחצו כאן]
מעניין למקד מבט במושג 'ריבונות'...
המשפט הפותח להצגת הערך 'ריבונות' באנציקלופדיה בריטניקה קובע: "המושג ריבונות הוא אחד הרעיונות היותר שנויים במחלוקת במדע המדינה ובחוק הבינלאומי".
כבר בהתבוננות ראשונית באינטואיציות שלנו בנוגע למושג ריבונות, מתגלה פער בסיסי בין הריבונות כרעיון לבין דרכי התממשותו. במילונים מיוחסת לריבונות: "עצמאות, אדנות ושליטה". בהשלכה מריבונות האל, המייצגת שלטון מוחלט חסר מגבלות, גם ריבונות הממלכה האנושית ביקשה מאז העולם העתיק, לשוות לעצמה דימוי של סמכות שלטונית עליונה, עצמאית ופורצת מגבלות.
עם התפתחות תודעת הלאומיות, והמדינה המודרנית, תפיסת הריבונות עברה טרנספורמציה, הפכה להיות מגולמת באומה, ומוגבלת בבסיסה על ידי מערכת החוק. במתח הבסיסי בין כוח שלטוני מוחלט, לבין מוגבלות עקרונית של הריבון לחוק, מצוי עולם ומלואו בהתנהלות המדינה בענייניה הפנימיים.
[בתמונה: ריבונות... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]
עם התפתחות החוק הבינלאומי, הועצם המתח הזה והובא לביטוי גם בכל הקשור להגבלת חופש הפעולה הריבוני של מדינה עצמאית למול המדינות האחרות. עם הקמת האו"ם, והמגבלות החוקיות שהושתו על מדינות בזיקתן למדינות אחרות, מושג הריבונות הלך והתרחק מדימויו הקלאסי ככוח שלטוני פורץ מגבלות, עד שראוי לשאול אם בכלל נותר משהו ממשי בדימוי הריבונות של המדינה.
במתח הזה, בין כמיהה לגילום ריבונות מדינית ככוח שלטוני שמעל למגבלות, בגילוי עצמאות גם למול התנגדויות מבית ומחוץ, לבין תפיסת הריבונות המצומצמת שהכפיפה קבלת החלטות של מדינה לחוק ולהסכמת המדינות האחרות, מיטלטלת המחלוקת הישראלית בסוגיית הריבונות. זו תמצית המחלוקת בין ראש הממשלה נתניהו ותומכיו בהחלת הריבונות, לבין השרים גנץ ואשכנזי הדורשים התניית המהלך בהסכמה אזורית ובינלאומית. המחלוקת נובעת מנקודת מבט זו, מגישת יסוד שונה ביחס למידת העצמאות שנותרה בעידן החדש בידי מדינה ריבונית.
השאלה המעשית היא למען מה, מוכנה ויכולה מדינה לפעול בעצמאות, גם לנוכח התנגדות בינלאומית
במקום הזה עמד דוד בן גוריון בהכריזו על ירושלים כבירת מדינת ישראל, בניגוד מוחלט לעמדת האו"ם. בדצמבר 1949, בשעת התכנסות עצרת האו"ם לדיון על בעיית ירושלים, הכריז מעל במת הכנסת: "אנו רואים חובה להצהיר שירושלים היהודית היא חלק אורגני ובלתי נפרד ממדינת ישראל כשם שהיא חלק בלתי נפרד מההיסטוריה הישראלית מאמונת ישראל ומנשמת עמנו. ירושלים היא לב ליבה של מדינת ישראל.... "
באופן הזה תפס ראש הממשלה לשעבר, בנימין נתניהו, את גודל השעה בסוגיית החלת הריבונות. בעיניו, למדינת ישראל נקרתה אז הזדמנות, שלא ברור אם תשוב וזו הייתה השעה לגילומה של עצמאות מדינית שמעל למגבלות והסיכונים. אבל, לא כך נראו הדברים בעיני השרים אשכנזי וגנץ, וההזדמנות הוחמצה.
[להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן]
[בתמונה: בנימין נתניהו. הזדמנות שהוחמצה... מקור התמונה: פייסבוק]
לא שנתניהו התכחש אז למערכת האילוצים הבינלאומית, ולא שגנץ ואשכנזי ויתרו לחלוטין על שאיפת היסוד הלאומית לעצמאות, אלא שהם היו חלוקים ככל הנראה, בנקודת המוצא להערכת המצב. אנשי עסקים, במיוחד בתחומי השקעות הון סיכון, מתנהלים בעבודת יומם בתודעת אי הוודאות וההליכה אל הבלתי נודע. הם יודעים לספר כיצד הם מוכנים להעז בהשקעה בעלת סיכון גבוה כאשר התשואה הצפויה גבוהה. מכאן מתחילה מחלוקת אסטרטגית רצינית: מן המקום בו הדיון מתרחב מעבר לחישובי הסיכון, אל השאלה, בשביל מה כדאי וראוי ליטול אותו. כאן טמונים שורשי המחלוקת הישראלית בסוגיית הריבונות, בשאלת ערך התשואה הצפויה בצעד זה, ומידת חשיבותה של ריבונות לעתיד מדינת ישראל וחזונה.
אין מחלוקת שגם מדינה בעלת ריבונות, נתונה לאילוצים בינלאומיים כבדי משקל. בכל זאת נותר משהו בציפייה האנושית ממנהיג המדינה, שבשעה הנכונה, יעז לממש רגע הירואי של ניצוץ ריבוני.
[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן]
[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]