אודי מנור: 366 מלים על הפרדת רשויות

[בתמונה: הפרדה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[מאמר זה ראה אור במקור באתר של אודי מנור, 366]

פרופסור אודי מנור (ראו תמונה משמאל) הוא היסטוריון של העם היהודי בעת החדשה, במכללת אורנים. היה חבר במפלגת העבודה.

מחבר הספר: 'יגאל אלון - ביוגרפיה פוליטית 1980-1949'.

*  *  *

366 מלים על הפרדת רשויות. לפני זה, נשלם את מס השפתיים של קפוצי התחת ונאמר את המובן מאליו: בישראל, מעצם היותה חברה אנושית, תתכן דיקטטורה. אצל נמלים ודולפינים אין דיקטטורה כפי שאין דמוקרטיה כפי שאין בחירות או אינטרנט. אצל בני אדם הכל אפשרי, גם דיקטטורה.

מה זה בכלל הפרדת רשויות כולנו יודעים: חשוב להגביל את השלטון וחשוב לקיים איזונים ובלמים. אבל, חשוב לזכור שהתיזה הגדולה העומדת מאחורי הפרדת הרשויות פשוט בלתי אפשרית.

תזכורת. על פי התיזה, הרשות המחוקקת – נציגי העם – מחליטה מה המדיניות, הרשות המבצעת כשמה כן היא, מבצעת, ואילו השופטת יושבת עם צינגלע ביד ומפקחת שהכל נעשה באופן חוקי.

ומדוע היא בלתי אפשרית?

ראשית, כי השיטה הדמוקרטית נולדה מתוך המודרנה והמודרנה בשתי מלים היא 'סדר וקידמה' כפי שכתוב על הדגל של ברזיל. סדר מנוגד לקדמה וקידמה מנוגדת לסדר והנה בפועל יש כבר 200 שנות קידמה המאופיינות באי-סדר אבל אי-סדר המבטיח פה ושם חירויות למיניהן: מצפון מגדר התארגנות עיסוק מגורים וכן הלאה.

[להרחבת המושג: 'הפרדת רשויות', לחצו כאן]

[בתמונה: דגל ברזיל במתכונתו הנוכחית (החל מ-11 במאי 1992) כולל מלבן ירוק שבמרכזו מעוין צהוב. במרכז המעויין עיגול בצבע כחול עם 27 כוכבים. על העיגול סרט לבן עם המוטו הלאומי של ברזיל, בהשראת הפילוסופיה הפוזיטיביסטית של אוגוסט קונט: "Ordem e Progresso" (סדר וקדמה). התמונה היא נחלת הכלל]

ובישראל...

הלאה. בישראל, כמו בעוד כמה עשרות מדינות לא פחות מוצלחות, הרשות המבצעת יושבת למעשה בתוך הרשות המחוקקת. הקושי להפריד ברור.

הוא קשה עוד יותר לאור (או לחושך) העובדה, שבעוד שעל מנת להיות ח"כ מספיק לפעמים לחבק שתי תינוקות, הנה כדי להיות שופט יש ללמוד לפחות 25 שנה; וגם אז יש עוד כמה מכשולים. האם זה אומר ששופטים אינם טועים? להפך. הם הראשונים להודות בכך.

אבל הזכות לטעות שמורה לכל. הנה למשל האזרחים המתרגמים את המושג 'דמוקרטיה' ל'שלטון העם' ומסיקים שהואיל ושופט לא נבחר הוא נחות מראש ממשלה שכן נבחר.

יש לשוב ולחזור, שבישראל הנציגים נבחרים על ידי העם; ולכן, דמוקרטיה גם בישראל היא שלטון של נציגים. ועוד משהו שחשוב להפנים: נכון לעכשיו, אף פעם לא היה רוב לאף מפלגה; ולכן אין שחר לטיעון ש'בנימין נתניהו הוא בחירת העם'. הוא לא.

אז מה היה לנו?

מעגל המזין (או הורס) את עצמו: חוק שנקבע על ידי רוב של נציגים (ולא ע"י 'העם'!!!!), חוק הקובע את כללי המשחק (מבחירות ועד לממשלה) לניהול האינטרסים המנוגדים הקיימים מעצם רצונו של האדם ליהנות מהפרדוקס: גם מסדר וגם מקדמה, בעת ובעונה אחת.

הפרדת הרשויות לפיכך היא סוג של משאת נפש שמטרתה אחת ויחידה: הגבלת כוחו של השלטון. והשלטון הדמוקרטי כדאי לזכור, קיים לא לכבוד עצמו למרות שאין פסול ברצון של מי שנמצא בשלטון להמשיך להיות בשלטון, אלא לטובת מימוש היעדים (השונים ולכן המחייבים פשרה) של האזרחים...

[להרחבת המושג, 'פרדוקס', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.