אבי ברוכמן: זה רק אני והגלשן שלי – זה רק אני ושיקול הדעת שלי (השוטר)

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Free-Photos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

ד"ר אבי ברוכמן שירת במשטרת ישראל בתפקידי פיקוד מטה והדרכה. בתפקידו האחרון שימש כראש המחלקה לשיטור קהילתי, בדרגת ניצב משנה. הוא עוסק במחקר ייעוץ והוראה בתחומי קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק.

*  *  *

שוב אנחנו מתגלשים

רוכבים על הגלים

הנה בא עוד גל גדול

זהירות, רק לא ליפול

מחוף בת ים עד הרצליה

זה רק אני והגלשן שלי

(דני סנדרסון)  

כולנו צפינו בסרטונים שרצו ברשתות החברתיות ובמהדורות החדשות על התמודדות השוטרים מול חבורת גולשים שנכנסו לים לגלוש, ובכך עברו על ההנחיות שהוכתבו לאוכלוסייה במאבק מול מגפת הקורונה. התמודדות המשטרה שכללה מסוק באוויר, סירות שיטור ימי ושוטרים על החוף. האירוע הסתיים בקנסות ומעצר.

האירוע המצולם זכה לשלל הערות ותגובות, במרביתן ביקורת נוקבת על המשטרה. פרופ' לרפואה יושב באולפן החדשות ושואל בציניות "..האם הגולש בים ידביק את הדגים בקורונה? המשטרה הגזימה...." בתגובת המשטרה הודגש תפקיד המשטרה באכיפת אותם תקנות לשעת חרום עליהם החליטה והכתיבה המשטרה. וכאן המקום לזכור ולהזכיר מונח אותו מכירים היטב אלפי הסטודנטים שלנו שלמדו קרימינולוגיה ומערכת אכיפת החוק - "שיקול דעת בעבודת המשטרה".

[לסרטון הגלשן בפייסבוק, לחצו כאן]

נושא שיקול הדעת (Discretion) הינו תחום מרכזי בהבנת עבודת משטרה ומדיניות שיטור, ומהווה נושא מרכזי בדיון על אחריות ופיקוח על שוטרים ועל ארגון המשטרה. פרופ' מנחם אמיר ז"ל (ראו תמונה משמאל) מבכירי הקרימינולוגים במדינת ישראל מגדיר: "בשיקול הדעת הכוונה לתהליכים של הערכת נתונים עובדתיים ושיקולים ערכיים, בשעת משבר, או מצבי  אי ודאות, או במהלך ביצוע שיגרתי של תפקיד חברתי ומקצועי, המביאים להחלטות והתנהגויות" ( אמיר, 1998). (פרופ' אמיר מנתח ומקיים דיון מקצועי בספרו על תחום זה של שיקול הדעת).

נשיא בית המשפט העליון לשעבר ברק נשא נאום לפני שנים רבות במכללה לקצינים בכירים בנעורים ואמר : " .....כשעלי לומר לסטודנטים באוניברסיטה מיהו בעל שיקול הדעת הגדול ביותר. התשובה היא השוטר ברחוב. לא רק שהשוטר הוא בעל שיקול הדעת הגדול ביותר, אלא שגם היכולת להתערב בהחלטתו היא הקטנה ביותר, הן בגלל סופיות החלטותיו והן בגלל הפעלת שיקול הדעת...על מנת שנקדם את הדמוקרטיה, יש לערוך איזון בין פגיעה והגנה על זכויות האדם, איזון המחייב שיקול דעת. אני בעד לאפשר לשוטרים שיקול דעת ולשם כך הם צריכים שיהיה להם המבנה הנפשי והמקצועי, על מנת שיוכלו לשקול את השיקולים השונים, הערכיים, וברגע העימות, יקבלו את ההחלטה הנכונה." (משטרת ישראל, 1986).

יחזקאלי ושלו (1994) במאמרם תחת הכותרת "צדק בקצה האלה" מדגישים את היחס ההפוך בין מעמד השוטר בהיררכיה הארגונית למידת הסמכות ושיקול הדעת שהוא נדרש להפעיל. לדבריהם: "ממד נוסף התורם למורכבות הבעיה הוא העובדה כי ככל שיורדים בהיררכיה הארגונית הסמכות בפועל מתרחבת ועימה גם שיקול הדעת. לכל שוטר יש סמכויות כמו למפכ"ל, רק שהוא מפעיל שיקול דעת בהרבה יותר אירועים ובלחץ זמנים גבוה השוטר הבודד הוא שקובע איך לפרש את החוקים בסיטואציות מסוימות. השוטר הוא גם האחראי וגם המבצע. אין לו זמן להתייעץ או לשאול שאלות והוא נושא באחריות המלאה. כך נוצר מצב בו הצדק שאוכף השוטר הוא צדק סובייקטיבי, על פי תפיסתו. צדק זה מכונה בספרות המקצועית "צדק בקצה האלה" (יחזקאלי ושלו, 1994).

[להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] 

זה המקום להדגיש ולהוקיר את העשייה של משטרת ישראל בתקופה זאת של משבר הקורונה.

שוטרי משטרת ישראל הוא הגוף המבצע של אותן החלטות , הנחיות והוצאת תקנות החירום ע"י הממשלה: מחסומים, סגרים, סגירת צירי תנועה, אכיפת חובת הבידוד, ואכיפה של מעבר על ההנחיות והתקנות, בצד טיפול בהפגנות והתקהלויות. חלק מהתפקידים אותם נדרשת משטרת ישראל לבצע הינם חדשים ואינם מוכרים להם מעבודת המשטרה הרגילה. יתרה מזאת, המשטרה והשוטרים נדרשים לביצוע של מטלות שהתקבלו בהליך עבודת מטה וקבלת החלטות בעייתי (לעיתים פוליטי) ומזורז. כשקיימת ביקורת הן של אנשי מקצוע, תקשורת וחלק מהציבור. פיקוד המשטרה נדרש לעיתים תוך שעות ספורות להעביר הנחיות מקצועיות עד רמת השוטר הבודד בשטח וללא עבודת מטה מסודרת ומאורגנת שהם מורגלים בה.

יחד עם זאת כולם גם הרמה המדינית וגם רמת הפיקוד הבכיר של המשטרה חייבים לזכור ולשנן שהמשטרה היא של העם ושל תושבי המדינה, ולתפקוד נכון נדרשת המשטרה לפעול תוך יחסי גומלין ואמון עם הציבור.

העשייה המשטרתית בתקופה רגישה ובעייתית זאת, שלא הכרנו לפני ,מחייבת את הדרג הפיקודי במשטרה להכתיב הנחיות ברורות ככל שניתן לרמת השטח תוך הבנה והדגשה של "שיקול דעת" ומתן גיבוי לשוטרים.

בשפה פשוטה ובוטה " ליישם את רוח ההנחיות של הדרג המדיני, אבל לעבוד עם הראש ולהפעיל שכל ישר ושיקול דעת" .

מצדיעים לכם שוטרי משטרת ישראל על המאמץ האדיר המושקע בימים קשים אלו !!!!

[לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות

  • אמיר, מ (1998) כח בפיקוח התנהגות אלימה של שוטרים: אנשים מצבים וארגון. המשרד לביטחון הפנים. ירושלים.
  • יחזקאלי,פ ושלו,א ( 1994) צדק בקצה האלה. מנהלים משטרה גיליון מס.8 אוגוסט 1994 ע"מ 23-27.
  • משטרת ישראל (1986) סיכום יום העיון בנושא זכויות האזרח ואכיפת החוק, במסגרת שבוע המשטרה וזכויות האזרח, 29/12.1986.
  • פנחס יחזקאלי (2014), אי ודאות - חוסר ודאות, ייצור ידע, 11/4/14.

One thought on “אבי ברוכמן: זה רק אני והגלשן שלי – זה רק אני ושיקול הדעת שלי (השוטר)

  1. מהיום תספרו כמה דוחות על אי התקהלות,אי חבישת מסיכה נתנו על ידי המשטרה בבית שמש,בני ברק,מאה שערים וכל יתר המרכזים של האולוסיה החרדית.אחר כך תבדקו אם שולמו הקנסות וע"י מי?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.