טיפשות ושמה אסטרטגיית יציאה

 

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי RyanMcGuire לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

פודקסט מוסרט של המאמר, בסרטון וידאו המצורף בסוף.

*  *  *

את המושג "אסטרטגיית יציאה" - בשימוש שנעשה בו, בארץ ובעולם, בהתמודדות עם הקורונה - ניתן לקטלג לז'אנר "בולשיט בניהול" (Bullshit in Management), שמתרכז במקומות שבהם יש כסף גדול שניתן 'לשרוף' על מומחים, בעזרת תיאוריות ריקות מתוכן. התיאוריות הללו מצוטטות על ידי סטודנטים ומרצים והופכות לבסוף לחלק מהתורה. הבדיחה על חשבוננו!

למה? כי אין מומחים לעתיד; ואין שום ערך בתכנון יציאה ממשבר שאנחנו מצויים בעיצומו; לפני שבשלו התנאים לתכנן אסטרטגיה כזו.

לא ארחיב בסוגיה זו אליה התייחסתי בהרחבה בהרצאתי על אי הוודאות והשלכותיה. אומר רק שבגלל אי הוודאות הצטמצמה יכולתם של המומחים לעתיד למומחיות טכנית בלבד. ידע איך יוצאים ממשבר נוצר רק אצל אנשי השטח המתחככים עם הבעיה; והם שמעבירים את פיסות הידע הזה לקברניטים ולמקבלי ההחלטות; אין מנוס מהימור. לכן, תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית במצב של חוסר ידע ואי ודאות, כשהפסיפס הידע הנדרש להחלטה בזמן אמת אינו שלם הוא בגדר סכלות גמורה. אתה מתכנן ואלוהים צוחק...

לכן ובלית ברירה, ההתעסקות הנכונה באי הודאות מחייבת להיעשות בשיטה, "של סוף מחשבה במעשה תחילה!". עושים, צוברים ניסיון, מאלתרים ולומדים מהניסיון החדש. סמכו על הארגונים הביורוקרטים שלנו, שבמגפה הבאה כבר תהיה להם תורה כתובה ונהלים לארגונים הרלוונטיים.

[להרחבת המושג: 'אסטרטגיה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן]  [למאמר: 'בולשיט עסקי וניהול שטויות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אי ודאות', לחצו כאן] [להרחבה בנושא: 'תכנון אסטרטגי ברמה הלאומית', לחצו כאן]

[בןלשיט בניהול... ההסבר הטוב ביותר למהותה של מומחיות הממוקדת בעתיד, רישום הזה נוצר על ידי Nathaniel St. Clair, וראה אור באתר counter punch. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן] 

המושג "אסטרטגיית יציאה" לקוח במקורו מהעולם הסטארט-אפ  העסקי, ומדבר על תכנון ה'אקזיט', משמע, על תכנון מכירת החברה ו/או המוצר לחברה גדולה שתשלם בעבורו את הסכומים הנכונים. שם, לתכנון נקודת היציאה - גם אם אנחנו מבינים שהחיים חזקים יותר מאיתנו - יש משמעות עצומה עם אופי החברה וסוג המוצר; ומן הסתם זו השאלה הראשונה שישאל כל משקיע: האם מטרת החברה לצאת למכירה בשלב מוקדם יחסית, או רק לאחר שתתבסס.

[להרחבת המושג: 'תכנון', לחצו כאן]

אבל משם, עבר המושג הסבה מטופשת למדע המדינה. בישראל התחלנו לשמוע אותו בהקשר צבאי, אחרי מלחמת לבנון הראשונה: דרישה מצה"ל בכל אחד מהעימותים שלאחר מכן להודיע פומבית על אסטרטגית היציאה שלהם, לבל נתבוסס בבוץ... התוצאה היא עיקור הסיכוי לרווח אסטרטגי; כי, כשהאויב שומע ברדיו שכוונת צה"ל לצאת בקרוב; כל מה שהוא צריך זה להיעלם, לחכות לנסיגה ולתקוע את דגל הניצחון אחריה.

האלוף במיל' גרשון הכהן במאמר ניהולי מבריק לטעמי, השווה במאמר בישראל היום ב- 24 באפריל 2020, בין ניהול משבר הקורונה על ידי בנימין נתניהו ועוזריו - בתחום זה של "אסטרטגיית היציאה" לניהול מלחמת העצמאות על ידי דוד בן גוריון (במאמר מוסגר, רוב אלה שקראו, החטיאו בגדול בגלל ההיסחפות למגרש הפוליטי ולאובססיה האווילית הפוליטית, הבלתי פוסקת, של העיסוק בנתניהו – בעד או נגד – גם כשההקשר הוא ההקשר של ניהול מערכתי גרידא)..

[תמונתו של גרשון הכהן, משמאל, היא צילום מסך]

"בנקודות ההחלטה המרכזיות בניהול המלחמה" - קובע הכהן - בן גוריון ניווט באורח ריכוזי לגמרי אישי. לא הייתה לו תכנית סדורה לניהול המלחמה. מראשיתה עד סופה, הוא קיבל החלטות משמעותיות "תוך כדי תנועה"; וכמובן עד לשלבים מאוד מאוחרים לא הייתה לו "אסטרטגיית יציאה". וגם אז - מדגיש הכהן - דפוס קבלת החלטות של בן גוריון עורר כמובן התנגדויות קשות בקרב המומחים, חסידי עבודת המטה.... (שהרי "מומחים לעתיד" לא נולדו היום...).

[למאמרו של האלוף במיל' גרשון הכהן: 'בן גוריון בניהול מלחמת העצמאות', לחצו כאן]

[בתמונה: הבדיחה על חשבוננו... תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Slimane Lalami לאתר flickr]

למול דפוס קבלת החלטות אישי של קברניט לאומי במצבי משבר, כפי שקורה במשבר הקורונה - לועג הכהן - חסידי עבודת המטה מוטרדים בשאלה, מי יכול להבטיח שהחלטות אכן מתקבלות באופן המקצועי ביותר?  כאילו שלכל דילמה, גם לדילמה אסטרטגית, בעולם של אי ודאות, יש תהליך בירור מקצועי מוסמך. אלא שבמצבים כאלה - מסכם הכהן - גם הבירור המקצועי, מוצא עצמו בדרך כלל, על פרשת דרכים הנתונה במחלוקת מקצועית.

אז בכל הכבוד למומחים, תכנון - גם בעולם של אי ודאות - חשוב; כי הוא נותן כיוון אבל בסוגיית הקורונה יש כבר כיוון; ונדרש, תסלחו לי על המילה הגסה, הימור בתוך אי הודאות, ניסוי, טעייה, תיקון והרבה מזל; ותפקידו של קברניט בתופעה חדשה - ולא משנה אם זה נתניהו, גנץ, טראמפ או מרקל - לעשות שימוש באינטואיציות שלו, לשמוע את המומחים; ולהמר.

עד עכשיו, למזלנו, זה מצליח לא רע...

ההרצאה המוקלטת:

[לקובץ המאמרים על הקורונה והשלכותיה באתר 'ייצור ידע', לחצו כאן] [לסדרת המאמרים אודות 'מומחים', פרשנים ומאחזי עיניים, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

4 thoughts on “טיפשות ושמה אסטרטגיית יציאה

  1. Pingback: מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  2. Pingback: מומחים, פרשנים ומאחזי עיניים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. Pingback: קבלת החלטות באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  4. Pingback: הכל על הקורונה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *