ממלכתיות באתר 'ייצור ידע'

[בתמונה: הזכות על הביטוי 'ממלכתיות', שמורה לדוד בן גוריון... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי

[בתמונה: הזכות על הביטוי 'ממלכתיות', שמורה לדוד בן גוריון... התמונה: לע"ם, שם הצלם אינו מוזכר. מתוך אתר פיקיויקי]

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה! 

הדף עודכן ב- 15 ביולי 2022

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל (ויקיפדיה: ממלכתיות). בשמה, בן גוריון (הכהן, 2019):

  • דרש את פירוק הפלמ"ח;
  • דרש את סגירת החינוך הנפרד של זרם העובדים.
  • דרש מאמץ עיקש, מעל לשיקולים ניהוליים רציונליים, למימוש חובתה של המדינה היהודית לקיבוץ גלויות.
  • מכאן ביסס את התביעה להביא את העולים כולם, בבת אחת, למרות מחסור חמור במשאבים, גם בהעדר מענה שלם היכן לשכנם וכיצד להאכיל את כולם.
  • באמצעות הממלכתיות, גם הצדיק את דחיית הדרישה לכינון חוקה, בטענה ההגונה, שאל לו למיעוט היהודי - הנמצא לפי שעה בארץ - לקבוע חוקה, שתחסום בעתיד את כוח ההשפעה והשינוי שיחוללו לעתיד המוני העולים.

גרשון הכהן מרחיב וטוען כי הממלכתיות של בן גוריון היא דרישה לנאמנות ל'סיפור העל' של האומה היהודית, המחדשת ימיה בארץ מולדת. ע"פ הכהן, בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינמית, בוודאי המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים. במושג הממלכתיות ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים. גם ממשרתי הציבור תבע נאמנות, שאינה פורמלית גרידא: "עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר. לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע... הייעוד ההיסטורי המיוחד של מדינת ישראל, לא סגי לו בחוק מתוקן ובפקידות נאמנה." (כוכבים ועפר, ע' 48).

אבי בראלי וניר קידר מחברים ממלכתיות - בספרם 'ממלכתיות ישראלית' - למושג הלועזי "רפובליקניזם": תורה זו רואה בקיומו של מרחב ציבורי מפותח תנאי לחיים ריבוניים ומשמעותיים של הפרט ולכן מדגישה את חשיבות ההשתתפות במרחב הציבורי-הפוליטי ואת פיתוחן של תודעה ואחריות אזרחיות. 

במערכות הבחירות של שנת 2019 העלתה מפלגת 'כחול לבן' את הדרישה "להתנהלות פוליטית ממלכתית"; והתכוונו, מן הסתם, לסוג של קוד התנהגות מכובד בגבולות הקונצנזוס הלאומי, מהסוג שאפיין למשל את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר ז"ל.

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה: 

עופר בורין

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

גרשון הכהן

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים. משמש היום כעמית מחקר במרכז בגין-סאדאת (בס"א), באוניברסיטת בר אילן.

פנחס יחזקאלי

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

דב תמרי

תת אלוף במילואים, ד"ר דב (דוביק) תמרי (ראו תמונה משמאל) הוא ממפקדי סיירת מטכ"ל וקצין המודיעין הראשי הראשון בצה"ל. בעל עיטור העוז ושני צל"שי הרמטכ"ל. שימש בעבר כעמית מחקר במרכז יפה למחקרים אסטרטגיים שבאוניברסיטת תל אביב, וכחבר יועץ במרכז הבינתחומי לחיזוי טכנולוגי. עמד בראש המכון לחקר תורת המערכה בצה"ל והרצה בתוכנית ללימודי ביטחון שלאוניברסיטת תל אביב. כיום הוא ראש התכנית ללימודי חברה, ביטחון והגנת העורף במכללת בית ברל.

אלעד רזניק

"הגמל הלועס" הוא תמונת העט של הכותב אלעד רזניק

.

.

.

.

.

.

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!