תקציר: ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה! 

עודכן ב- 30 ביולי 2023

ממלכתיות היא ביטוי ישראלי - עמום ורב הגדרות - שאין לו מקבילה מדויקת לועזית - שנטבע על ידי דוד בן גוריון; ושמשמעותה היא העברת מרכז הכובד של ההכרעות שעניינן אופייה והתנהלותה של המדינה, ממוסדות המפלגות, התנועות וההסתדרות אל מוסדות מדינת ישראל (ויקיפדיה: ממלכתיות).

בשמה של הממלכתיות, בן גוריון (הכהן, 2019):

- דרש את פירוק הפלמ"ח;

- דרש את סגירת החינוך הנפרד של זרם העובדים.

- דרש מאמץ עיקש, מעל לשיקולים ניהוליים רציונליים, למימוש חובתה של המדינה היהודית לקיבוץ גלויות.

[בתמונה: ממלכתיות מהי? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Peggy_Marco לאתר Pixabay]

- מכאן ביסס את התביעה להביא את העולים כולם, בבת אחת, למרות מחסור חמור במשאבים, גם בהעדר מענה שלם היכן לשכנם וכיצד להאכיל את כולם.

- באמצעות הממלכתיות, גם הצדיק את דחיית הדרישה לכינון חוקה, בטענה ההגונה, שאל לו למיעוט היהודי - הנמצא לפי שעה בארץ - לקבוע חוקה, שתחסום בעתיד את כוח ההשפעה והשינוי שיחוללו לעתיד המוני העולים.

האלוף במיל' גרשון הכהן מרחיב וטוען כי הממלכתיות של בן גוריון היא דרישה לנאמנות ל'סיפור העל' של האומה היהודית, המחדשת ימיה בארץ מולדת. ע"פ הכהן, בן גוריון הבין כי מדינה כישות דינמית, בוודאי המדינה היהודית, תתנהל תמיד בין מתחים. במושג הממלכתיות ביקש פתח מילוט מקיבעון החוק והנהלים. גם ממשרתי הציבור תבע נאמנות, שאינה פורמלית גרידא: "עובדי המדינה יעצבו למעשה דמות המשטר. לא החוק אלא הביצוע הוא הקובע... הייעוד ההיסטורי המיוחד של מדינת ישראל, לא סגי לו בחוק מתוקן ובפקידות נאמנה." (כוכבים ועפר, ע' 48).

אבי בראלי וניר קידר מחברים ממלכתיות - בספרם 'ממלכתיות ישראלית' - למושג הלועזי "רפובליקניזם": תורה זו רואה בקיומו של מרחב ציבורי מפותח תנאי לחיים ריבוניים ומשמעותיים של הפרט ולכן מדגישה את חשיבות ההשתתפות במרחב הציבורי-הפוליטי ואת פיתוחן של תודעה ואחריות אזרחיות. 

במערכות הבחירות של שנת 2019 העלתה מפלגת 'כחול לבן' את הדרישה "להתנהלות פוליטית ממלכתית"; והתכוונו, מן הסתם, לסוג של קוד התנהגות מכובד בגבולות הקונצנזוס הלאומי, מהסוג שאפיין למשל את נשיא בית המשפט העליון לשעבר, השופט מאיר שמגר ז"ל.

ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות ממלכתיות ומשמעויותיה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה נעימה: 

עופר בורין

• עופר בורין: טקס האזכרה הממלכתי לזכר לאה ויצחק רבין – תשובה לאלעד רזניק.

.

.

.

.

.

גרשון הכהן

• גרשון הכהן: ממלכתיות?
• גרשון הכהן: מחנה ממלכתי ללא ממלכתיות;
• גרשון הכהן: על דעיכת הממלכתיות בעידן של משפטנים;
• גרשון הכהן: ממלכתיות במשנת בן גוריון.
• גרשון הכהן: פיטורי ראש השב"כ במבט בן גוריוני.

.

.

.

פנחס יחזקאלי

• פנחס יחזקאלי: מאיר שמגר, יאיר לפיד ומה שביניהם.

.

.

.

.

.

דב תמרי

• דב תמרי: צה”ל והממלכתיות.

.

.

.

.

.

.

.

אלעד רזניק

• אלעד רזניק: כך נראה טקס זיכרון ממלכתי?

.

.

.

.

23 באוגוסט 2024: ינון מגל מקים בג"ץ אלטרנטיבי...

לאור הדפוס החוזר של המחאה לקיים טקסים אלטרנטיביים במקביל לטקסים שמקיימת המדינה (ערעור הריבונות והלאומיות הם כזכור, חלק מעקרונות ה- WOKE), צייץ ינון מגל בדף הטוויטר שלו, ב- 23 באוגוסט 2024: "החלטתי להענות הערב לבקשה להקים בג"צ אלטרנטיבי. אקבל תיקים החל מיום ראשון נא להרשם בפרטי תודה".

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!