יאיר רגב: וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד!

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Sponchia לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.

רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.

הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין‏ יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.

*  *  *

הם לא אמרו לנו שהם הפסיקו להתמקד בקנביס?

לקרוא ולא להאמין... שוטרים - הממומנים בכסי המסים שלנו; שאנחנו בעלי הבית שלהם - פשטו על ביתו של א' החולה בסרטן, ערכו חיפוש בביתו והחרימו שמן קנאביס שנאלץ להזמין מחו"ל, בשל המחסור החמור בקנאביס רפואי בישראל. ולמי שקצת מבין בקנאביס, זה לא יכול לשמש לשום דבר חוץ מתרופה: מדובר רק בשמן CBD, המופק מרכיב הקנאביס שאינו בעל השפעה פסיכואקטיבית... זהו מקרה קלאסי של מה שמכונה: 'טיפשות על פי הנוהל'...

[למאמר: ארגונים מטומטמים וטיפשות לפי הנוהל, לחצו כאן]

[לכתבה המלאה של איתי עמיקם ב- ynet, לחצו כאן]

הסיפור פשוט: רפורמת הקנביס הביאה לכך שכל הקנאביס הישראלי מיוצא לחו"ל וקיים מחסור בישראל. חולים מתחילים את יומם בצלצול ל- 40 בתי מרקחת שמספרים להם שאין תרופה.

אז כשהם מצליחים ליבא מלאי של שמן קנביס מחו"ל זו הזדמנות לשוטרים לתפוס את החומר; להכתים את שמו של חולה סופני כסוחר סמים; ולהרוויח סטטיסטית תיק סחר בסם שבכלל לא יגיע לדין!!

תגובת המשטרה: "בעקבות דיווח שהועבר למשטרה על אודות חשד ליבוא סמים בוצע החיפוש כדין בהתאם לצו של בית המשפט. נציין‪CBD כי ‬, שהינו חומר המופק מקנאביס, מוגדר כסם מסוכן ובהתאם להוראות הדין, יבוא סם מחו"ל טעון היתר מיוחד של משרד הבריאות, מה שלא היה קיים במקרה זה. ללא כל קשר לאכיפת החוק שהיא מתפקידה של המשטרה, הרי שאנו מאחלים לא' רפואה שלמה ובריאות איתנה" (ושכל ישר ושיקול דעת באכיפה איננו מתפקידה של המשטרה? איך, לעזאזל הוא יהיה בריא אם לקחתם לו את התרופה???).

[בתמונה: להתעלל בחולי סרטן בגלל סטטיסטיקה משטרתית... התמונה המקורית היא תמונה חופשית CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי GraphicMama-team לאתר Pixabay]

וְאִם יֶשׁ-צֶדֶק – יוֹפַע מִיָּד! (ביאליק)

האם יש עניין ציבורי באכיפת החוק על אדם שנאלץ לרכוש תרופה (רוב התרופות מוגדרות כסם) בשוק השחור על מנת להתגבר על כאביו (ועוד, בגלל מחדל של הרשויות שהיו אמורות לדאוג לו; בגלל רפורמת הקנאביס הכושלת שהפכה את החברות לעתירות הון ואת החולים למחזרים על הפתחים????, איזה נזק נגרם לציבור אם אדם לוקח תרופה אסורה בביתו ואפילו שהיא סם לא חוקי אותו רכש בשוק העברייני?

אותי העליבה תגובת המשטרה האוטומטית, השבלונית והמכנית – המתייחסת לאכיפת החוק על אזרחים רק על פי הדין ללא מחשבה ובנסיבות המיוחדות שלא לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין.

הפללת צרכני הקנבוס לצרכים רפואיים, אינה תואמת את הלכי הרוח של מדינה חופשית ודמוקרטית, היא מהווה פגיעה בזכויות הפרט, ויתרה מכך, היא עלולה להוביל אזרחים נורמטיביים ושומרי חוק למעגל הפשע.

האסטרטגיה הקלאסית של המשטרה בטיפול בפשיעה הוא "צייד" של עבריינים. אלה הן פעולות סיזיפיות ולא אפקטיביות: מערכת אכיפת החוק היא כלי יקר מאוד: משטרה, תביעה, סנגוריה ציבורית, בתי משפט, ולבסוף: בתי כלא, מעמיקים אצל עבריינים את שייכותם לעולם ה"אחר" ההוא ואת דפוסי העבריינות שלהם ללא כל צורך ונחיצות...

למעלה ממיליון ישראלים צורכים קנבוס בצריכה מזדמנת וציבור המשתמשים ברובו אינו ציבור עברייני. מדובר באנשים נורמטיביים מכל שכבות האוכלוסייה, אנשי אקדמיה, אנשי ציבור ועוד, שצורכים קנבוס בשעות הפנאי. אותם אנשים נורמטיביים, שלא מבצעים עבירות נוספות אגב השימוש וההחזקה בסם קנבוס, הם אנשים אשר לא מקיימים אורח חיים עברייני ולכן לא צריכים להיתפס בעיני החוק כעבריינים.

שיקול דעת באכיפת החוק

המשטרה, מעצם הפררוגטיבה הניתנת לה מחויבת לאכוף את החוק באופן שוויוני על כלל האזרחים, היא זו המשרטטת ותוחמת את גבולות החוק הפלילי ואילו עבירות לאכוף ועל מי. במסגרת גבולות אלה מצפים מהמשטרה להפעיל שיקול דעת, בהתאם לטיב העבירה, חומרתה ונסיבות ביצועה.

שִׁקּוּל דַּעַת היא יכולת ההכרעה, היכולת לבדוק את האפשרויות ולקבל החלטה מושכלת.

המשפט הפלילי הוא ענף משפטי, שתכליתו הסדרת חיי החברה, על ידי הגדרת התנהגויות שליליות מסוימות כבלתי-חוקיות, וזאת באמצעות כללי עשה ואל-תעשה. אדם המפר כללים אלה יואשם בביצוע עבירה פלילית, עשוי לעמוד לדין, ולהיענש בהתאם לעונשים הקבועים בחוק.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי stevepb לאתר Pixabay]

על המשטרה להפנים כי ייתכנו מקרים אשר בהם מתמלאים כל יסודות העבירה, והעושה עבר על החוק, אך עם זאת מדובר בעבירה אשר אינה עולה כדי פגיעה ממשית בחברה ואין הכרח להילחם בה כי היא לא מסכנת את האחרים. מצפים מהשוטרים לבחון את המעשה אותו ביצע העבריין ולקבוע באיזו רמה חומרה של העבירה הוא ממוקם. אם המעשה ממוקם מתחת לרמה המינימלית אנטי חברתית – יש לנהוג בדרך לא פוגענית.

אכיפת החוק הפלילי באופן מידתי תאפשר הלימה טובה יותר, בנסיבות מסוימות, בין חומרת העבירה וכלל נסיבותיה לבין התגובה החברתית הננקטת כלפי העבריין.

החיוב להפעיל שיקול דעת ולפעול לִפְנִים מִשּׁוּרַת הַדִּין עשויה להגדיל את מעשי הצדק ולקרב את המשטרה לציבור, שום שוטר לא נענש על כי נהג במידת החסד.

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *