[בתמונה: בחזית הטכנולוגיה מצויות מכונות החציבה (Tunnel boring machines). מקור התמונה: חברת הכרייה]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]

"הגישה העקיפה חיונית להשגת הניצחון" ~ סון טסו

המאמר עודכן ב- 25 בינואר 2022

המחבר, אינג' יהודה כפיר, הוא מהנדס אזרחי, מנהל פרויקטי בנייה ותשתיות ובעברו קצין בינוי מבצעי, קצין מודיעין שדה ושטח ולוחם בסיירת גבעתי.

כל מי שמעוניין לעקוב אחר ההתפתחויות והפרסומים בנושא מוזמן להירשם לקבוצת הפייסבוק: "מוצאים פתרונות למנהרות!!!".

זהו מאמר שלישי בסדרה של מאמרים בתחום הלוחמה התת- קרקעית.

• למאמר הראשון, חזון הלוחמה התת-קרקעית – פתיח, לחצו כאן.
• למאמר השני: קרב איוו ג’ימה – קרב הגנה תת-קרקעי, לחצו כאן.
• למאמר השלישי: מנהרות תופת ומנהרות תקיפה, לחצו כאן.
• למאמר הרביעי: השימוש בתווך התת קרקעי בשטחים עירוניים, לחצו כאן.
• למאמר החמישי: שימוש בתווך התת קרקעי בעימות המוגבל, לחצו כאן.

*  *  *

הלחימה בתווך התת קרקעי - בניגוד ללחימה בתווך האווירי, הקרקעי והימי - היא בגדר תעלומה; שכן, שום צבא עדיין לא צבר בה ניסיון של ממש.

הטכנולוגיה, שמאוד מסייעת לנו לגלות אויב ולהשמידו ביבשה, באוויר ובים, מתקשה "לספק את הסחורה" בתווך התת קרקעי.

אך, האם יש עתיד ללחימה בתווך התת קרקעי?

עד כמה שזה יישמע מוזר, החלל - ואפילו החלל הרחוק - ברורים לנו יותר מהעולם שנחבא מתחת לרגלינו. המין האנושי הגיע, עד כה, לעומק של קילומטרים בודדים מתחת לפני הקרקע, אך חלליות שלו נעות בחלל החיצון, במרחק של מיליארדי קילומטרים מכדור הארץ.

המנהרות, הנבנות לצרכים אזרחיים, מיועדות בדרך כלל למעבר מהיר מתחת למכשולים טבעיים, כגון: הרים ומכשולי מים, לחיפוש אחר מחצבים או להטמנת פסולת.

ישנן שתי שיטות עיקריות לחציבת מנהרות:

1. באמצעות מכונות מיוחדות לחציבת מנהרות;
2. ובאמצעות פיצוצים.

מכונות חציבה (Tunnel boring machines)

בחזית הטכנולוגיה מצויות מכונות החציבה (Tunnel boring machines; ראו תמונה בראש המאמר). כל מכונה כזאת היא מפעל נייד לחפירה ולייצוב מנהרה. המכונה, שנעה על מסילה, דוחפת את עצמה קדימה וחופרת או חוצבת באמצעות ראש מסתובב, המכיל להבים. המכונה האדירה שוחקת את הסלע; מפנה את הפסולת; ותוך כדי תנועה, תומכת בדופנות המנהרה ומחזקת אותן. בשנים האחרונות חלה התפתחות גדולה במיכון חפירה, בעיקר בעבודות בקוטר נמוך למערכות תשתיות אזרחיות. בנוסף, מפותחות יכולות חפירה תת מימיות.

ניתן היום לבצע, באמצעות מערכות אלו, מנהרות לתשתיות מים, תקשורת וכ"ו, על בסיס מכונות T.B.M קטנות. ראש החפירה נשלט מרחוק ע"י מפעיל, היושב מעל פני הקרקע; ומכוון את חפירת המנהרה ע"י מערכת ניווט המבוססת על טכנולוגיית קרני לייזר. בצורה כזו ניתן לבנות מערכת מנהרות מתחת למבנים תשתיות, ומכשולים קיימים.

[בתמונה: מערכת חפירה אוטומטית המתאימה לאזורים בנויים המתבססת על טכנולוגיית הדחיקה]

[בתמונה: מערכת חפירה המבוססת על ראש חפירה הנשלט מרחוק, צינור גמיש וג'קים הדוחפים את הצינור מתחת למכשולים. המקור - יהודה כפיר]

השיטה השנייה היא, כאמור, חציבה באמצעות חומרי נפץ. השיטה הזאת מחייבת זהירות רבה, ומבוססת על הכנסת חומרי נפץ לעומק הסלע, פיצוצו, פינוי הפסולת וחוזר חלילה.

שתי השיטות האלה מאפשרות להתקדם בקצב של עשרות מטרים ביום. הקצב הזה הוא איטי מדי לצרכים צבאיים, אך שילוב של שתי השיטות יכול להגביר את מהירות החציבה.

כבר היום, מפתח היזם והממציא, אלון מאסק, שיטות חפירה מהירות וזולות יותר ע"י חברת כריה, אותה הוא הקים במיוחד למטרה זו:

.

מדהים, שאיש ההי טק המשקיע בטכנולוגיה מתקדמת בתחום הפיננסים, החלל והרכב, החליט להשקיע גם בתחום המנהור. הוא הצהיר כי בכוונתו לשפר את מהירות חפירת המנהרות; ולהוריד משמעותית את עלותן. מגבלות אלו - של קצב חפירה ועלות - הן אלו, המונעות, בדרך כלל, מצבאות להשתמש במנהרות. במידה ויצליח יחולל מהפכה בבניה העירונית בכלל ובתחום הצבאי במיוחד.

[בתמונה: אילון מאסק. מקור התמונה: פייסבוק]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאסופת המאמרים בנושא הלוחמה התת-קרקעית, לחצו כאן]