יוסף זהר: במה טעו זמורה ו"חכם המשפט" בסילוסטר עם משחק האשקוקי, באשר להגנה על עבריינים?

[בתמונה: "הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי (שחמט), שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay][בתמונה: "הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי (שחמט), שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק"... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PIRO4D לאתר Pixabay]

אוהבי תשבצים יודעים אל נכון שמשחק האשקוקי הינו משחק המלכים, שח-מט. סטודנטים למשפטים נתקלים במושג "משחק האשקוקי" בקורס 'סדר דין פלילי', בו נהוג לצטט מפסקה 17 לפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, השופט משה זמורה, בערעור הפלילי הראשון שניתן בבית המשפט העליון בעניין פרדריק ויליאם סילוסטר נגד היועץ המשפטי לממשלת ישראל (ע"פ 1/48)...

[לקובץ מאמרי יום הכיפורים, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 13 בספטמבר 2021

ד"ר יוסף זהר

ד"ר יוסף זהר, הינו הינו מרצה בחוג לקרימינולוגיה, באקדמית גליל מערבי ועמית בפרויקט מחקר יישוב הסכסוכים השיפוטי, בפקולטה למשפטים באוניברסיטת בר-אילן. מנהל המכון לבטיחות במשפט הפלילי.

מחקרו לתואר שלישי, "משפט פלילי בצל המיקוח – השפעת עסקאות הטיעון על המשפט הפלילי", נערך במסלול הרב-תחומי של אוניברסיטת חיפה, בהנחייתם של הפרופסורים ישראל אומן, אורן גזל-אייל ואלון הראל.

מחבר הספר 'הקבצן השביעי - רשימות מבית המעצר'.

יוסף הואשם ברצח שלא היה, ישב במעצר שלושה חודשים באבו-כביר וארבע וחצי שנים (!) במעצר בית עד שזוכה זיכוי מלא מכל אשמה.

לאחר מאבק של ארבע שנים נוספות, הפרקליטות ומשטרת ישראל פיצו את זוגתו ואותו על הנזק והעוול שגרמו להם.

*  *  *

"על דעת המקום ועל דעת הקהל, אנו מתירים להתפלל עם העבריינים", נאמר בתפילת כל נדרי, הפותחת את תפילות יום הכיפורים. הרב אברהם יצחק הכהן קוק, כותב ש"להתפלל עִם העבריינים אין פירושו רק להתפלל עמהם בצוותא חדא, אלא גם עליהם. להתפלל, כלומר: לדרוש בלב ונפש את שלום הכלל כולו וישועתו, במובן היותר רחב, והכלל כולל את הכל, זרע אדם וזרע בהמה". (אגרות הראי"ה, חלק ב, עמ' קעב, מראש חודש סיוון תרע"ג.)

באשר להגנה על העבריינים "בסילוסטר עם משחק האשקוקי", אוהבי תשבצים יודעים אל נכון שמשחק האשקוקי הינו משחק המלכים, שח-מט. סטודנטים למשפטים נתקלים במושג "משחק האשקוקי" בקורס סד"פ (סדר דין פלילי), בו נהוג לצטט מפסקה 17 לפסק דינו של נשיא בית המשפט העליון, השופט משה זמורה, בערעור הפלילי הראשון שניתן בבית המשפט העליון בעניין פרדריק ויליאם סילוסטר נגד היועץ המשפטי לממשלת ישראל (ע"פ 1/48).

בפרשה זו ערער סילוסטר בבית המשפט העליון, על הרשעתו בעבירה של פרסום ידיעות העלולות להיות לתועלת האויב לפי פקודת הסודות הרשמיים ומעבירות של החזקה ושימוש במשדר אלחוטי בלי רישיון לפי פקודת הטלגרף האלחוטי.

סנגורו של סילוסטר טען בערעור לפגמים פרוצדורליים שנפלו ב"כתב-ההאשמה" וכנגד ההתנהלות הדיונית של בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון דחה את הטענות הפרוצדורליות, תוך שהוא מסתמך בהרחבה על הדין האנגלי. בסופו של דבר, בית המשפט העליון החליט לזכות את סילוסטר מטעמים עובדתיים וראייתיים.

[בתמונה: נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה. התמונה היא נחלת הכלל]

בפסקה 17 לפסק דינו, עמד הנשיא, משה זמורה על חשיבותו של סדר הדין הפלילי ביחס לזכויות הנאשם: "הפרוצדורה הפלילית על דיניה מכילה לטובת הנאשם תריס בפני עיוות-דין. רוצים לתת לנאשם את מלוא ההגנה ההוגנת".

[בתמונה משמאל: נשיא בית המשפט העליון, משה זמורה. התמונה היא נחלת הכלל]

עם זאת, המשיך וסייג: "אבל אסור לסלף את הרעיון הבריא הזה על-ידי הפרזה בפורמליות. פרוצדורה פלילית טובה צריכה בוודאי לתת לנאשם את מלוא ההגנה, כדי למנוע עיוות-דין, אבל הדיון הפלילי אינו צריך לקבל צורת משחק אשקוקי שבו מהלך אחד בלתי נכון קובע את גורל המשחק".

קביעתו בפסקה 17 כי: "אחד מחכמי המשפט כינה פעם יפה את חוק העונשין והפרוצדורה הפלילית כ"מגנה כרטא של הפושע" יש בכינוי זה משום תבונה רבה", מצוטטת מאז בפסקי דין רבים. לדוגמה: השופט זילברג בע"פ 53/54 אש"ד נ' היועמ"ש: ״ספר החוקים הפלילי הוא המגנא כרתא של העבריין״. ואף בספר "דיני עונשין" של א' לדרמן: "הקודקס הפלילי הוא המגנה כרטא של העבריין" (א’ רוזן-צבי עורך, תשנ”ד) בעמוד 532.

.

[תמונתו של פרנץ פון ליסט היא נחלת הכלל]

אכן לעיתים החוק הפלילי נתפס כמגן על העבריינים. "חכם המשפט" שזמורה מצטט, הוא ככל הנראה חוקר המשפט והקרימינולוג הגרמני פרנץ פון ליסט (ראו תמונה משמאל), אשר טען ב 1905 כי 'The criminal code is the criminal's magna carta'.

[תמונתו של פרנץ פון ליסט משמאל היא נחלת הכלל]

לדעתי פון ליסט וזמורה טועים ומטעים; מטרת ספר החוקים הפלילי (הקודקס), השואב את השראתו (בין השאר) מן ה Magna Charta Libertatum, (כתב החירויות הגדול שנחתם ב 1215), אינה להגן על עבריינים, אלא להבטיח שהחוק יגן על האזרחים מפני שרירותיות השלטון.

הרעיון הגדול הזה שנוסח בתמציתיות במגנה כרטא במשפט: "שום אדם חפשי לא ייתפס או ייאסר אלא על פי חוקי הארץ" ("Nullus liber homo capiatur vel imprisonetur, nisi per per legem terræ"), הוא הבסיס לעיקרון החוקיות המוטמע בחוק העונשין, "אין עבירה ואין עונש אלא על פי חוק שעמד בתקפו בעת עשיית העבירה ושחל עליה גם מבחינת מקום עשייתה." ש"ז פלר, בספרו "יסודות דיני עונשין". (המכון למחקרי חקיקה ולמשפט השוואתי ע"ש הרי סאקר, האוניברסיטה העברית בירושלים, הפקולטה למשפטים, 1984).

הסנקציה הפלילית היא האיום האולטימטיבי של החוק. הכוח לכלוא את האדם ולהגביל בצורה כה קשה את חירותו אינו דומה ללקיחת כסף, רכוש או היתר כלשהו. אולם אף אם העונש המוטל הוא כספי בלבד, כגון קנס, העלות של העונש הפלילי, במובנה הרחב, גבוהה יותר מהעלות של חיוב במס או פיצוי, בשל הסטיגמה השלילית המתלווה לעונש.

התפתחותו של עיקרון החוקיות בתקופה המודרנית נבעה במידה רבה מחשש מפני כוחו הרב של הריבון ומחולשתו של האזרח למול מנגנוני השלטון שאפיינו משטרים מלוכניים ולא דמוקרטיים.

[בתמונה: כריכת הספר: "בית המשפט: סיפורו של הפרקליט סמואל ס. לייבוביץ", מאת קוונטין ריינולדס, הוצאת אריה ניר, 2005. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

סמואל לייבוביץ אומר בספר "בית המשפט" לקוונטין ריינולדס (בעבר הוגדר כספר חובה לתלמידי משפטים; ראו תמונת כריכה משמאל): "רק אם נשמור על זכויות האשמים נוכל להבטיח את חירותם של החפים". כלומר, רק כשהוא ממלא את תכליתו, החוק הפלילי מבטיח שלא ייטפלו לשווא לחפים ולמצער לא יטילו עליהם אחריות פלילית לשווא.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: "בית המשפט: סיפורו של הפרקליט סמואל ס. לייבוביץ", מאת קוונטין ריינולדס, הוצאת אריה ניר, 2005. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

יפה הסביר זאת זמורה בהמשך פסקה 17 לפסק דינו בסילוסטר: "תפקיד הדיון הפלילי - להוציא לאור משפט. מוטב אמנם שעשרה רשעים יצאו זכאים משצדיק אחד יצא חייב, אבל במה דברים אמורים? כשהשאלה היא הוכחת האשמה ולא כשהכתוב מדבר על ליקויים טכניים בכתב האשמה וכו'. על שאלות מסוג זה לא יחול הכלל של הנאה מהספק."

וחתם: "מצאתי לנכון לומר דברים אלו לא מפני שאני חושב שיש בהם משום חידושי הלכה, כי אם מפני שסבור אני שהשעה הזו של תקומת מדינתנו היא השעה הכשרה לשנן לנו את העיקרים האלה. "ודרשת וחקרת ושאלת היטב" זהו אחד הכללים הגדולים בתורתנו, אבל גם "ובערת הרע מקרבך" כלל גדול הוא. ..., זהירות שבזהירות בחקירה ודרישה ובהערכת עדויות ושאר ההוכחות, ובמקרה של ספק ייהנה הנאשם מן הספק, כי כל אדם בחזקת כשרות."

[בתמונה: רה"מ דוד בן-גוריון בעיצומו של משחק אשקוקי (לשכת העיתונות הממשלתית. שם הצלם אינו מוזכר)]

[בתמונה: רה"מ דוד בן-גוריון בעיצומו של משחק אשקוקי (לשכת העיתונות הממשלתית. שם הצלם אינו מוזכר)]

גמר חתימה טובה!

יוסף זהר!

[לקובץ מאמרי יום הכיפורים, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “יוסף זהר: במה טעו זמורה ו"חכם המשפט" בסילוסטר עם משחק האשקוקי, באשר להגנה על עבריינים?

  1. Pingback: מאמרי יום הכיפורים באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.