עופר בורין: ראש השנה – יום תרועה

[בתמונה: ציורי תנ"ך / חצוצרות הכסף / ציירה: אהובה קליין (c)] [לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

[בתמונה: ציורי תנ"ך / חצוצרות הכסף / ציירה: אהובה קליין (c)]

בספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות; ובהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות: קראתי את כל זה; והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון, החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה?

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 15 בספטמבר 2023

אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני). החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי. הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.אלוף משנה במיל', עופר בורין, נשוי + 3, שירת 20 שנה בחיל האוויר בתפקידי פיקוד טכנולוגיים. היום, הוא מנהל בחברת הייטק ביטחונית. הוא מגדיר את עצמי כאדם חופשי (חילוני).

החל לכתוב בתחום זה כשעלה לאוויר פרויקט 929 בניהול הרב בני לאו והעיתונאית גל גבאי.

הוא מחפש בתנ"ך את ההקשרים לחיים במדינת ישראל בעידן המודרני.

*  *  *

אנחנו נתקלים בתורה פעמיים בתיאור ראש השנה כיום תרועה:

  • בספר ויקרא, פרק כג', מדובר על זיכרון תרועה: כד דַּבֵּ֛ר אֶל־בְּנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל לֵאמֹ֑ר בַּחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ יִהְיֶ֤ה לָכֶם֙ שַׁבָּת֔וֹן זִכְר֥וֹן תְּרוּעָ֖ה מִקְרָא־קֹֽדֶשׁ.
  • ובספר במדבר פרק כט', מדובר על יום תרועה: א וּבַחֹ֨דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֜י בְּאֶחָ֣ד לַחֹ֗דֶשׁ מִֽקְרָא־קֹ֨דֶשׁ֙ יִהְיֶ֣ה לָכֶ֔ם כָּל־מְלֶ֥אכֶת עֲבֹדָ֖ה לֹ֣א תַעֲשׂ֑וּ י֥וֹם תְּרוּעָ֖ה יִהְיֶ֥ה לָכֶֽם.

בשני המקומות אין כלל אזכור או פירוש למה הכוונה בתרועה.

מקובלת במסורת, שתקיעת השופר בראש השנה היא התרועה, הבאה לעורר אותנו לתשובה, לחשבון נפש וכו'.

אבל כדאי לקרוא גם בספר במדבר, פרק י', שם יש פירוט של משמעות התקיעה בחצוצרות: אלוהים מצווה על משה להכין 2 חצוצרות מכסף: א וַיְדַבֵּ֥ר יְהוָ֖ה אֶל־מֹשֶׁ֥ה לֵּאמֹֽר ׃ ב עֲשֵׂ֣ה לְךָ֗ שְׁתֵּי֙ חֲצֽוֹצְרֹ֣ת כֶּ֔סֶף מִקְשָׁ֖ה תַּעֲשֶׂ֣ה אֹתָ֑ם וְהָי֤וּ לְךָ֙ לְמִקְרָ֣א הָֽעֵדָ֔ה וּלְמַסַּ֖ע אֶת־הַֽמַּחֲנֽוֹת.

בפסוק הזה כתוב, שהחצוצרות ישמשו כדי לקרוא לעדה (לקרוא לבוא להתייעצות) ולהעברת מסרים בין המחנות השונים בעם (בכל זאת מדובר על 2 מיליון איש לערך שצריכים לתקשר ביניהם). נשמע מאוד הגיוני.

[בתמונה: תקיעת חצוצרות במקדש. באדיבות מכון המקדש. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן. שם הצלם אינו מוזכר]

[בתמונה: תקיעת חצוצרות במקדש. באדיבות מכון המקדש. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן. שם הצלם אינו מוזכר]

אבל בהמשך יש הסבר מפורט על שלל תפקידי החצוצרות:

  1. קריאה לכל בני ישראל לבוא לאוהל מועד.
  2. אם התקיעה היא רק בחצוצרה אחת אז יבואו רק נשיאי השבטים.
  3. אם משמיעים תרועה, זה סימן לכל המחנות לזוז ("נוע נוע").
  4. יש תקיעה מיוחדת המסמנת רק לצד אחד של בני ישראל (הצד המזרחי) לנוע.
  5. התוקעים בחצוצרות – הם בני אהרון. יש כאן סממן שלטוני דתי. חיבור ראשון בין דת (כוהנים) לבין מדינה (תקשורת בין המחנות בזמן תנועה).
  6. בזמן מלחמה יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר באלוהים ואז ינצחו בקרב (חיבור שני בין אמונה לעניינים של מדינה).
  7. ולבסוף, בזמן חגים, כאשר מעלים קרבנות, יש לתקוע בחצוצרות כדי להיזכר ביהוה שכה מיטיב עם העם: י וּבְי֨וֹם שִׂמְחַתְכֶ֥ם וּֽבְמוֹעֲדֵיכֶם֮ וּבְרָאשֵׁ֣י חָדְשֵׁיכֶם֒ וּתְקַעְתֶּ֣ם בַּחֲצֹֽצְרֹ֗ת עַל עֹלֹ֣תֵיכֶ֔ם וְעַ֖ל זִבְחֵ֣י שַׁלְמֵיכֶ֑ם וְהָי֨וּ לָכֶ֤ם לְזִכָּרוֹן֙ לִפְנֵ֣י אֱלֹֽהֵיכֶ֔ם אֲנִ֖י יְהוָ֥ה אֱלֹהֵיכֶֽם.

קראתי את כל זה; והאסוציאציה הראשונה שעלתה לי בראש היא הצפירה ביום הזיכרון לחללי מערכות ישראל; והצפירה ביום הזיכרון לשואה ולגבורה. בימים האלה, חלק מהציבור החרדי אינו עומד בצפירה. האם ייתכן שהסיבה לכך נעוצה בחצוצרות של משה ובני אהרון, החצוצרות ששימשו בזמן מלחמה ובזמן חג כזיכרון ליהוה?

האם הצפירה, שנועדה לעצור הכול כדי להיזכר ולתת כבוד למתים, לא מתקבלת ע"י החרדים הללו כי עמוק עמוק בחינוך שלהם, צפירה נועדה למשהו אחר, נועדה להיזכר ולקבל כוחות או להגיד תודה ליהוה?

אני קורא להשתמש בצפירות הללו, של ימי הזיכרון לחללי מערכות ישראל ויום הזיכרון לשואה ולגבורה, כצפירות ההתעוררות לחשבון הנפש של העם היהודי ושל מדינת ישראל; ואת תרועת ראש השנה אפשר להשאיר במקומה, כתרועת זיכרון והודיה ליהוה עם הפיוט הנפלא בביצוע של ברברה סטרייסנד:

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “עופר בורין: ראש השנה – יום תרועה

  1. Pingback: ראש השנה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *