יחזקאלי ואונגר-משיח: זמן 'הבשלה' של עובד חדש

[בתמונה: זמן 'הבשלה' של עובד חדש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי annafill28 לאתר Pixabay]
[בתמונה: זמן 'הבשלה' של עובד חדש... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי annafill28 לאתר Pixabay]

תקציר: זמן 'הבשלה' של עובד חדש (Time-to-Value Generation) הוא הזמן הדרוש לעובד חדש להתאקלם ולהפיק ערך כמו יתר עובדי הארגון. זהו אחד התהליכים 'אוכלי הכסף' והבזבזניים ביותר שקיימים בארגונים, בעיקר בשל ההתייחסות אליו כתהליך הכרחי שהעובד חייב לעבור, שתוצאותיו אינן תלויות בארגון; ושאין הוא יכול להשפיע עליהן…

[לקובץ המאמרים על קליטה והשתלבות של עובדים חדשים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

עודכן ב- 24 בדצמבר 2022

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

ד"ר פנחס יחזקאלי ואינג' שרית אונגר-משיח הם מומחים לניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis). ושותפים בחברת 'ייצור ידע'.

*  *  *

זמן 'הבשלה' של עובד חדש (Time to Value Generation או: Time to Integration) הוא הזמן הדרוש לעובד חדש להתאקלם ולהפיק ערך כמו יתר עובדי הארגון.

ניתן לחשב אותו כסך עלותו של עובד חדש בחודש (כולל הכשרות והשקעות ראשוניות אחרות) כפול מספר החודשים עד ל'הבשלתו'.

זהו מפעל זבל ארגוני: אחד התהליכים 'אוכלי הכסף' והבזבזניים ביותר שקיימים בארגונים, בעיקר בשל ההתייחסות אליו כתהליך הכרחי שהעובד חייב לעבור, שתוצאותיו אינן תלויות בארגון; ושאין הוא יכול להשפיע עליהן [להרחבה על מפעל זבל של ארגון, לחצו כאן].

[מפעל הזבל של הארגון... התמונה המקורית היא חופשית, והועלתה על ידי Brad Perkins לאתר flickr]
[מפעל הזבל של הארגון... התמונה המקורית היא חופשית, והועלתה על ידי Brad Perkins לאתר flickr]

עובדים חדשים מתקשים להתחבר

קולגה שלנו, András Vicsek (ראו תמונה משמאל) - חוקר רשתות ארגוניות, מייסד-שותף ומנכ"ל חברת Maven7 ההונגרית שפיתחה את מערכת הניתוח OrgMapper, העוסקת בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA) - מתאר דפוס קבוע שנמצא בניתוח רשתות ארגוניות, לפיו יותר מ- 30% מהעובדים החדשים עוזבים את החברות במהלך 12 החודשים הראשונים.

במאמר שפרסם באתר 'ייצור ידע', הוא מביא דוגמה לחברה כזו [למאמר המלא, לחצו כאן]:

"זוהי הרשת הבלתי פורמלית של חברת IT, שנבנתה על בסיס שאלה, שעליה ענו העובדים: 'עם מי אתה מתייעץ במקום העבודה שלך'. עובי הקו מתאר את עומק הקשר; ומצביע על קשרים לא פורמליים חזקים יותר בין עמיתים לעבודה.

העולים החדשים (שהצטרפו לחברה לפני פחות משנה) צבועים בצבע תכלת, ומרוכזים בחלק השמאלי התחתון של מפת הרשת. המומחים המוכרים ביותר בנושאים שונים הקשורים ל-IT צבועים בצבע כחול כהה":

[מפת הרשת מתארת את רשת הקשרים הלא פורמלית בחברת IT. העולים החדשים (שהצטרפו לחברה לפני פחות משנה) צבועים בצבע תכלת, ומרוכזים בחלק השמאלי התחתון של מפת הרשת. המומחים המוכרים ביותר בנושאים שונים הקשורים ל-IT צבועים בצבע כחול כהה. תמונת הרשת עובדה במערכת ניתוח הרשתות הארגוניות של חברת Maven7].

לא מודעים, וגם לא מודדים...

Jeppe Vilstrup Hansgaard הוא מנכ"ל חברת Innovisor - שצברה בעשור האחרון ניסיון בשינויים עסקיים, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), במיזוגים וברכישות ביותר מ- 35 מדינות

Jeppe Vilstrup Hansgaard, קולגה נוספת ומנכ"ל חברת Innovisor - שצברה בעשור האחרון ניסיון בשינויים עסקיים, בניתוח רשתות ארגוניות (Organizational Network Analysis - ONA), במיזוגים וברכישות ביותר מ- 35 מדינות (ראו תמונה משמאל) - כותב בהקשר זה כך:

"... מניסיוני בתחום קליטת העובדים, אני משוכנע כי חברות אינן מבינות את הערך הטמון בקליטת עובדים חדשים. זאת, למרות שזהו אחד התחומים הקלים יחסית ליצירת ערך עסקי רב יותר... עבור חברות גדולות זה יכול להסתכם במיליארדים...".

Hansgaard מציין עוד כי כמות החברות שמודדות את זמן ההבשלה של עובדיהן החדשים. הוא אפס: "אם אתם מכירים מישהו שמודד, אשמח אם תיידעו אותי..." הוא מוסיף.

בשנים האחרונות, בעיקר בשל הטמעת היתרונות הגלומים ב- ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis), מסתמן שינוי בתחום זה; כאשר יותר ויותר ארגונים מתחילים לבקש לעצמם שליטה על התהליך, משכו ותוצאותיו.

[בתמונה: בשנים האחרונות, בעיקר בשל הטמעת היתרונות הגלומים ב- ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis), מסתמן שינוי בתחום זה; כאשר יותר ויותר ארגונים מתחילים לבקש לעצמם שליטה על התהליך, משכו ותוצאותיו... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
[בתמונה: בשנים האחרונות, בעיקר בשל הטמעת היתרונות הגלומים ב- ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis), מסתמן שינוי בתחום זה; כאשר יותר ויותר ארגונים מתחילים לבקש לעצמם שליטה על התהליך, משכו ותוצאותיו... התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

תהליך הקליטה של עובד חדש כולל שלושה מרכיבים עיקריים:

[בתמונה משמאל: תהליך הקליטה של עובד חדש כולל שלושה מרכיבים עיקריים... המקור: ייצור ידע]

1. התאקלמות מקצועית: מעבר הכשרות בסיסיות והשגת שליטה בכל הגורמים המקצועיים שמאפשרים לעובד להיות אפקטיבי.

2. התאקלמות מנהלתית: הכרת הפרוצדורות שבלעדיהן קשה לעובד למצוא את דרכו בנבכי הארגון.

3. התאקלמות תרבותית, שבמהלכה העובד עובר סוציאליזציה ומקבל עליו את החוקים הבלתי פורמליים של התרבות הארגונית.

[בתמונה משמאל: תהליך הקליטה של עובד חדש כולל שלושה מרכיבים עיקריים... המקור: ייצור ידע]

הגורם השלישי הזה הוא אחד החזקים ביותר ומהווה למעשה סוג של ברירת מחדל: אם העובד לא 'יסתדר' עם דרישות התרבות הארגונית, תיפגם גם הקליטה החברתית שלו. הוא ייפלט מהארגון, וההשקעה בו תרד לטמיון [לקובץ המאמרים: 'הכל על תרבות ארגונית', לחצו כאן].

במשטרת ישראל למשל - עוד למפני משר העזיבה הגדול מאז מאי 2021 - התפטרו בשנת 2018, 463 שוטרים (1.5% מכלל השוטרים) (שנתון 2018, ע' 93); רובם המכריע, כאלה ששרתו בין 3-1 שנים. הם עזבו בתום ההכשרות היקרות וההשקעה המשטרתית בהם, לפני שתרמו לארגון ערך. המספר הזה נשאר יציב מאז הקמת המשטרה. כך למשל, כתב המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר: "הבעיה המתמדת הייתה... בריחה של אחוז לא מבוטל של השוטרים הטובים שמצאו הכנסה טובה יותר. מדי שנה הפסדתי בין חמש לשש מאות איש...".

במשטרה מייחסים זאת באופן מסורתי לתנאי השירות הקשים. אבל, האמת היא שהשוטרים מתפטרים בשל חוסר יכולת לחיות עם התרבות המשטרתית הלוחצת. זהו כסף רב היורד לטמיון דרך קבע, ואין לה מענה ניהולי נאות (יחזקאלי, 2016) [להרחבה בסוגיה של 'תרבות השקר המשטרתית', לחצו כאן].

[בתמונה: המפכ"ל הראשון, יחזקאל סהר: "מדי שנה הפסדתי בין חמש לשש מאות איש...". מקור התמונה: אתר המשטרה. שם הצלם אינו ידוע]

הקליטה החברתית היא אתגר משמעותי להנהלה, כיוון שבעוד רוב העובדים אינם נוטים 'להאיר פנים' לחדשים, הרי שחבריהן של קליקות לעומתיות בארגון מחבקים אותם ומנסים למשוך אותם לצידם. קליטה של עובד חדש בקליקה לעומתית, עלולה לא רק לעכב את 'זמן ההבשלה', אלא אף לגרום לארגון נזק (יחזקאלי ואונגר משיח, 2016) [למאמר בהקשר זה: 'האם העובד החדש נקלט והשתלב?', לחצו כאן].

[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: עובד חדש יתקבל במאור פנים דווקא על ידי קליקות לעומתיות בארגון... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]
[בכרזה - ד"ר פנחס יחזקאלי: עובד חדש יתקבל במאור פנים דווקא על ידי קליקות לעומתיות בארגון... התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

ארגון חייב לשלוט ולנהל את 'זמן ההבשלה' של עובדיו החדשים

היה זה פיטר דרוקר, הוגה הדעות האמריקני ואבי תורת הניהול המודרנית, שהטיף תמיד, שאין ניהול בלי מדידה (ובלבד שאנחנו מודדים נכון...) (ראו הכרזה למטה). לכן - וכיוון שמדובר בהוצאה עצומה - ארגון חייב, בראש ובראשונה, למדוד את 'זמן ההבשלה'; ולהבין, ש'זמן הבשלה' שאיננו מנוהל הוא כסף רב ש'נזרק לרצפה'...

[תמונתו של פיטר דרוקר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jeff McNeill קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]
[תמונתו של פיטר דרוקר נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Jeff McNeill קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.0]

השלב הבא הוא ניהול של תהליך הקליטה, כולל חיבור של העובד החדש למנטור הנכון ולקליקה הנכונה, תוך פיקוח מתמיד שהתהליך עובר 'חלק' וללא שיבושים.

מדגיש Hansgaard: "תכנית הקליטה הזו אינה כוללת רק חפיפה והכנסה לעבודה. אחת השאלות החשובות - שעל המנהל לשאול את עצמו - היא עם מי היא רוצה שהעובד ייפגש ולמי כדאי שיחבור כבר ביומו הראשון בעבודה... עם מי העובד החדש יאכל צהרים? עם מי יתרועע? מי יהיו הראשונים להסביר לו פנים?

התהליכים הללו ניתנים לשליטה ולהכוונה דרך פרוצדורות העבודה של ניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis).

[למאמרו של Jeppe Vilstrup Hansgaard: 'על מה חשוב להקפיד כשקולטים עובד חדש…', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על קליטה והשתלבות של עובדים חדשים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *