אלי בר און: חץ 3 – הצלחת הניסוי באלסקה, יירוט בגובה רב בחלל

[בתמונה: חץ 3. התמונה היא נחלת הכלל]

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על מערכות יירוט והגנה, לחצו כאן]

אלי בר און הוא כלכלן המתמחה בניתוח מערכות וחקר ביצועים

*  *  *

ראש הממשלה, פוליטיקאים וגורמים במשרד הביטחון ובתעשייה מדברים, מתפארים ומאיימים על אויבים, אזי הרגשתי צורך להבהיר את הנושא.

זו בהחלט הצלחה טכנולוגית מרשימה (יש יכולות דומות רק לארה"ב, רוסיה ואולי סין) שאין בכוחה לפתור את בעיית הרקטות הכבדות והטילים. מדוע?

מאחר והבעיה הפכה כבר לפני שנים מאיכותית לכמותית: מאחר ועלות היירוט והמערכת התומכת (סוללה), לרבות התחזוקה השוטפת, גבוהה בערך בסדר גודל - ויתכן שגם יותר - מהעלות של הטיל המדויק התוקף; ונראה שגבוהה פי עשרות מעלותה של רקטה כבדה וארוכת טווח, אזי ברור, שמס' הטילים המיירטים היקרים יהיה מוגבל, זמן יצורם ממושך, והם יתכלו מהר מאוד.

זאת ועוד: בתורת היירוט, מקובל לשגר 2 טילים מיירטים יקרים ומשוכללים לעבר איום, כדי להשיג שיעור ירוט סביר. מאחר ומוסכם על הכול כי האיום הרקטי הכבד על מדינת ישראל הוא בהיקף של כולל של אלפי טילים שישוגרו בקצב של מאות ליום; אזי, הפיתרון הנידרש הוא פיתרון איכותי לבעייה הכמותית.

מה לעשות? לחזור לפיתוח הלייזר הכימי כפי שפותח לפני 13 שנה הוא הסקייגארד!

[לאסופת המאמרים בנושא המלחמה הבאה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *