בועז סנג'רו: "פרקליט המדינה עושה ניסויים בבני אדם"…

[בתמונה: פרקליט המדינה לא אמור לעשות ניסויים בבני אדם, לא באזרח מן השורה, ובטח לא בראש ממשלה, שצריך בראש ובראשונה, לתפקד! תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי PublicDomainPictures לאתר Pixabay]

[לראיון המוקלט של פרופ' בועז סנג'רו ברדיו גלי ישראל, לחצו כאן]

ביום שישי האחרון ראיין אלי ציפורי בתכניתו 'בלי חשבון', את פרופ' בועז סנג'רו ברדיו, גלי ישראל. מפאת חשיבות הדברים - ובזכות חברנו, ד"ר יוסף זהר, ששלח לי את הראיון - תמללתי וערכתי אותם מעט, והרי הם פה לפניכם.

בועז סנג'רו הוא פרופסור מן המניין למשפטים, מייסד החטיבה למשפט פלילי ולקרימינולוגיה במרכז האקדמי למשפט ולעסקים ברמת גן. חבר סגל גם בבית-הספר למשפטים שבמכללה האקדמית ספיר. מומחה בדיני עונשין, בדיני ראיות ובהליך פלילי ומשלב את שלושת התחומים בהוראה ובכתיבה אודות הרשעת חפים מפשע.

אנו מאמינים כי אנו עושים בהקלטה זו שימוש הוגן.

*  *  *

קראתי את תמלילי חקירת ראש הממשלה, בנימין נתניהו; ומהיכרותי את האופן שבו חוקרים חשודים, אני יכול לנחש את האינטונציות של קולו של החוקר. 

יש תפיסה מיושנת - ולצערי, אצלנו עדיין קיימת - איך צריך לחקור חשודים. היא פותחה בארצות הברית ומכונה 'שיטת ריד' - על שם מפתחה, ג'ון ריד. בשיטה זו לוחצים על החשוד: מנחים את חוקרי המשטרה לקטוע את דבריו, לתקוף אותו ולא לאפשר לו להכחיש, כשהמטרה היא לגרום לו להודות בעבירה. פעם בימי הביניים היו מענים את החשוד באופן פיזי. היום, המטרה היא לבלבל נחקרים, ללחוץ עליהם, להפחיד אותם, כדי להשיג הודאה. 

חסרונה הגדול של שיטה זו בכך, שאיננה מבחינה בין אשמים לחפים מפשע. גם אם משיגים אותה, זו לא הודאה שתלמד אותנו, בהכרח, על האמת.

לעומתה, יש שיטה אחרת לגמרי שהיא השיטה האנגלית. היא פותחה על בסיס מחקרים, שבחנו את חוסר האפקטיביות של השיטה האמריקנית, שגם האמריקנים כבר מתחילים להשתחרר ממנה. בשיטה זו החוקר צריך להפעיל תחכום. הוא משוחח עם הנחקר, מאפשר לו למסור את גרסתו, ומה הוא חושב על הסוגיה הנחקרת. לאחר מכן, הוא מעמת אותו עם הראיות השונות בתיק.

[להרחבת המושג 'אפקטיביות', לחצו כאן]

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]

מתברר שזו דרך אפקטיבית בהרבה להגיע לאמת. אבל לצערי, משטרת ישראל עדיין שבויה בדרך החקירה הפרימיטיבית הישנה, שעושה הכל כדי לכפות על הנחקר להודות, לעתים במה שלא ביצע.

לזה, צריך להוסיף את המצב החוקי המצער שעדיין תקף בישראל, שבו ניתן להרשיע אדם כמעט על סמך הודאתו בלבד. אמנם, יש דרישה בפסיקה לדבר מה נוסף; אבל, בית המשפט העליון אמר שהוא יכול להיות 'קל כנוצה'. במציאות היום, מי שמודה, קרוב לוודאי שהוא גם יורשע.

השיטה הזו מאפשרת הרבה מאוד הרשעות, גם של אשמים וגם של חפים מפשע. על כך כבר ראינו דוגמאות רבות, ואנחנו יודעים ממחקרים בעולם - בעיקר על סמך פרוייקט החפות האמריקני - שעושה השוואות דנ"א לאסירים, שהורשעו וזועקים לחפותם. בכל שבוע נחשפים עוד ועוד מקרים שמוכיחים שאסירים שישבו שנים במאסר על עבירות חמורות; ואף כאלה שהוצאו להורג, הורשעו על לא עוול בכפם.

[למאמרו של ד"ר אבי ברוכמן: 'אסירים חפים מפשע – הצד השני של מהפכת ה-DNA', לחצו כאן]

סוגיית חקירות ראש הממשלה - כל ראש ממשלה מכהן

צריך להבין שלראש הממשלה יש תפקיד מיוחד וזה לא רק העניין האישי שלו. אינני מדבר מתוך דאגה למי שבאותו רגע הוא ראש הממשלה; ואין לי שום קשר לראשי ממשלה שכיהנו בעבר או לזה שמכהן היום. אבל, כאזרחי המדינה יש לנו אינטרס שראש הממשלה יוכל לתפקד טוב. ראש ממשלה מקבל בכל יום עשרות החלטות הרות גורל. זה מצב שאיננו מתקבל על הדעת, שכל ארבע ראשי הממשלה האחרונים - אהוד ברק, אריאל שרון, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו - כולם נחקרו בזמן שהם מכהנים כראשי ממשלה. מדובר בבני אדם, וברור שזה מסיח את דעתם מהעבודה שהם צריכים לעשות; והעובדה, שראש ממשלה מקב אלפי החלטות, משפיעה גם בכיוון שאם מחפשים, אז חשדות בוודאי גם נמצא. אינני אומר שנמצא מנקרים של אשמה, אבל חשדות זו לא בעיה למצוא. אם מקרבים זכוכית מגדלת להחלטותיו של אדם, שמקבל אלפי החלטות, אזי התוצאה ברורה.

[מקור תמונתם של אהוד ברק, אהוד אולמרט ובנימין נתניהו: פייסבוק. תמונתו של אריאל שרון היא נחלת הכלל]

גם העבירה של מרמה והפרת אמונים מוגדרת באופן קטסטרופלי ולא ברור מה אסור שם... מרמה אנחנו עוד יודעים איכשהו, אבל הפרת אמונים? אף אחד לא יודע מה זה... בשיטות משפט אחרות היו פוסלים עבירה כזו בטענה שאיננה חוקתית, כי היא מעורפלת; ולא ניתן לדעת מה מותר ומה אסור בה; וזה מנוגד לעיקרון החוקיות כיוון שאין בה אזהרה הוגנת לאזרח. אבל, אצלנו זו העבירה ועושים איתה ניסויים. כל פעם, מרחיבים אותה לכיוון אחר, ובמצב הזה, זו לא בעיה למצוא חשדות אם מחפשים...

לכן, כדי לאפשר לראש הממשלה לתפקד, לטובת המדינה, אני חושב שצריך לשנות את החוק, באחת משתי דרכים:

  • האחת, המוכרת ממדינות אחרות: להגביל את סוגי העבירות שבכלל חוקרים ראש ממשלה מכהן לעבירות חמורות מאוד: רצח, אונס ועבירות חמורות נוספות. לגבי יתר העבירות, מחכים עם החקירה לסוף הקדנציה; ובמקבל, מקפיאים את תקופת ההתיישנות.
  • השנייה, ניתן להגביל חקירה של ראש ממשלה מכהן בצורה דרמטית בזמן. מקסימום חודש. אם יש ראיות ניצחות,
  •  אזי הן תופענה כבר באותו חודש, אולי אפילו בשבוע הראשון.

אבל, לא מתקבל על הדעת, שחקירה נמשכת שנים, ובתחילתה אין ראיות; ואז, מחכים שאולי יופיע - אחרי חודשים, לפעמים אחרי שנים - עד מדינה. לפעמים, המערכת גם יוצרת אותו. היא קונה את עדותו בכסף ובטובות הנאה.

[תמונתו של בועז סנג'רו היא צילום מסך]

מדברים אצלנו הרבה על הדמוקרטיה ועל הסכנות לדמוקרטיה. אבל מעט מאוד מטמיעים שבמשטר דמוקרטי מחליפים את השלטון בבחירות, ולא באמצעות חקירות משטרה.

בסוגיית הסיקור האוהד בתקשורת כשוחד, השאלה - האם זה יחשב בסופו של דבר על ידי בית המשפט כשוחד - היא שאלה מעניינת כשלעצמה, ואני אינני מכיר דברים כאלה במקומות אחרים. אבל לפני זה צריך לומר, שאם יש לנו עבירת שוחד מאוד רחבה, ואם ניקח ליד את חוק העונשין, ניתן לראות שליד עבירת השוחד, רשומים באותיות קטנות הרבה תיקונים מהשנים האחרונות, כי כל פעם שלפרקליטות היה קושי להעמיד מישהו לדין על עבירת שוחד, אז הלכו למחוקק והשיגו מהכנסת הרחבה של העבירה; ומרחיבים אותה עוד ועוד, הרבה יותר מידי. ואם במצב כזה, כשהעבירה כל כך רחבה, בא פרקליט המדינה ואומר: "אני לא יודע אם הסיקור העיתונאי האוהד נכנס לגדר עבירת השוחד, ובית המשפט יחליט ואני מביא את זה לפתחו, אזי, נראה שפרקליט המדינה לא מבין נכון את תפקידו. תפיסת התפקיד שלו היא מעוותת. הוא לא אמור לעשות ניסויים בבני אדם, לא באזרח מן השורה, ובטח לא בראש ממשלה, שצריך בראש ובראשונה, לתפקד במיטבו, למען כולנו!

[לראיון המוקלט של פרופ' בועז סנג'רו ברדיו גלי ישראל, לחצו כאן]

המשגה

One thought on “בועז סנג'רו: "פרקליט המדינה עושה ניסויים בבני אדם"…

  1. Pingback: יאיר רגב: כמה מילים על עבירת השוחד - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.