[מאמר זה ראה אור במקור באתר של עמר דנק]
המאמר עודכן ב- 23 במרץ 2021
המחבר (ראו תמונה משמאל), סא"ל במיל' עמר דנק, עשה את שירותו הצבאי בחיל האוויר ובחטיבה האסטרטגית באג"ת. הוא מהנדס מערכות מידע, מוסמך ביחסים בין לאומיים מטעם אוניברסיטת חיפה. מרתוניסט...
* * *
נגדיר קונספירציה (Conspiracy) כסוג של קנוניה/קשר - מזימה הנרקמת בחשאי בין מספר אנשים/גורמים שונים, להשגת מטרות שונות, כמו: מרידה נגד השלטון; פגיעה באדם אחר; עשיית רווחים שלא בצדק, וכדומה. תיאוריות קונספירציה פורחות בדרך כלל במצבים שבהם קיים חוסר אימון במערכות השלטוניות.[למאמר: 'קונספירציה ותיאוריות קונספירציה: המציאות, לעתים, עולה על הדמיון…', לחצו כאן]
מקריות שכזאת. כתבתי על קונספירצית תפירת התיקים של הפרקליטות; ובדיוק אז שמתי עיני על סיפרו של אבירם ברקאי "מעשה שלא היה" אותו רכשתי בדוכן ספרים פגומים בעזריאלי.
[כריכת ספרו משמאל של אבירם ברקאי, "מעשה שלא היה",
ברקאי, שוחט בספר את הקונספירציה - מטעמו של ד"ר אורי מילשטיין וחבריו - אודות מלחמת יום הכיפורים, שיש לה מספר לא מבוטל של חסידים. עיקרה: ששר החוץ האמריקני דאז, הנרי קיסינג'ר, ונשיא מצרים, אנוואר סאדאת רקחו - ביחד עם משה דין - מזימה סודית לקירוב השלום בין ישראל למצרים.
הרעיון שישראל תאפשר לסאדאת להחזיר את כבודו ע"י ניצחון קטן. הרעיון העיקרי הוא שמשה דיין יעכב את גיוס המילואים וימנע מכה מקדימה, וכך יחליש את צה"ל ויאפשר למצרים את ההישג.
"אם ימותו 500 לוחמי צה"ל לא נורא. זה הקרבן הנדרש בדרך להשגת המטרה" (ד"ר מילשטיין בהסבר להיגיון הפנימי של דיין).
ברקאי יוצא מגדרו כדי להפריך כל פרט בהסברים של הקונספירציה, בצורה מוגזמת. אבל מה שחשוב הוא העיקרון: הדמיון בין השיטות כיצד קונספירציות עובדות ומשמרות את עצמן גם כאשר מפריכים את אבני היסוד שלהן.
היתרון של מפיצי קונספירציה הוא שהתוצאה כבר לפניהם. עכשיו צריך להשתמש בלוגיקה ורסיסי עובדות.
מה אין בהן? הוכחות. הן נשענות על שמועות (מישהו שאמר למישהו), על הצבת סימני שאלה כיצד אנשים יכלו לטעות בצורה כזאת, ועל כך שהיו מזימות בעולם (קו 300, עסק הביש וכדומה...).
אין מסמכים, אין עדויות כתובות, הכל בעל פה. דוגמאות: הפרוטוקולים של זקני ציון, רצח קנדי, פרל הארבור, רצח רבין.
[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי geralt לאתר Pixabay]
יש כמה עקרונות כיצד מבססים קונספירציה:
השערה הינה עובדה – מפיצי קונספירציה לא מנסים להוכיח את ההשערה, אלא מניחים שהיא עובדה ברורה מאליה. חיפוש ממצאים תומכים בלבד בלי קשר לאמינותם, כל אמירה או שמועה מאומצת כלשונה כדי לתמוך את המזימה. הממסד הוא נטול מצפון, כל יכול ואחיד. כל חבריו משתפים פעולה כדי לשמור על הקונספירציה. שיטת הפלסטלינה – הקונספירטורים משנים את הגרסה כל הזמן, כדי להתאים למציאות, כאשר מפריכים חלקים מהתיאוריה. בספר ברקאי מראה שבהתחלה דיין הואשם בסוגיות רבות, אח"כ גם גולדה מאיר הייתה שותפה לקנוניה, ואז גם זעירא, בכל פעם היה צריך להפריך משהו קטן חדש.
הקונספירציה של מילשטיין ושות' מבוססת על לא מעט פרטים קטנים בהם נוגע ברקאי, בהיקף שקשה להתמודד איתו למי שלא חוקר את פרטי הפרטים. אחת הדוגמאות הפיקנטיות נוגעת לסופרת נעמי פרנקל שלדבריה "שמעה" שיחה בין דדו לדיין בבוקר יום הכיפורים בה דדו התחנן בדמעות בעיניים לדיין שיאפשר לו פעולת מנע אווירית ודיין אמר לו שיש הסכם עם האמריקאים שזאת מלחמת הגנה. כדי שלמצרים יהיה סיפוק ודיין הסכים למרות שהיה ברור שזה יגרום לאסון.
פרנקל אמרה זאת ל'הארץ' בשנת 1998 ושוב ל'בשבע' ב-2004. אבל מה הבעיה? שהפרוטוקול לא תומך בעובדות האלו, וגם אין הקלטה כך שלאמירה שדדו היה עם דמעות בעיניים אין שחר, וגם לבקשה של דדו לא.
למה ברקאי החליט להלבין את פניו של מילשטיין? למרות שהוא לא אומר במפורש, מהכתוב עולה ש"נשבר לו" וצריך להילחם על האמת. ברבות מהרצאותיו הוא נשאל בסופן על הקונספירציה, ולכן הרגיש שאינו יכול עוד. לא כדי לשכנע את מפיצי הקונספירציה ואת חסידיהם הנלהבים, אלא להדיוטות כמוני.
איך זה קשור לקונספירציית תפירת התיקים של הפרקליטות? הטענות והדוגמאות הולכות 25 שנים לאחור. כדי שתיקים ייתפרו, צריך שיהיו לה שותפים רבים, בכירים במשטרה, עשרות פרקליטים שהעבירו את הסוד מדור לדור. על מה נשענים: דוגמאות של זיכויים. נניח כתב האישום נגד רפול שהיה מטופש באמת (אבל כאילו שאין טעויות בעולם), ציטוטים מיד שלישית ועוד.
מה אין: אין הוכחה. אין מישהו מכל עשרות אולי מאות האנשים לאורך השנים שהסגיר דבר. אין בדל של נייר שמראה את זה. אין עדות שחקירה התחילה בצורה "מומצאת" – פשוט אין.
מה עוד יש – הוכחה תמידית שאין תפירת תיקים. עולם הפוך. זאת השיטה של קונספירטורים, להעביר את חובת ההוכחה לצד השני. ההשערה שלהם נכונה מאליה, עד שיוכח אחרת.
לחיי האמת!
לא קראתי את המאמר. כי אין לי מה להגות בנושא הזה. אם יש קונספירציה אין לי מה לעשות איתה. אם אין קונספירציה למה לכתוב עליה. אבל בכל מה שנוגע לארהב של קרטר, ולסאאדת ובגין יש מחקר מבוסס נתונים ומסמכים ארכיונאיים. את המחקר כתבו החוקרים המעמיקים איזבלה גנור וגדעון רמז.