פנחס יחזקאלי: המאבק ללגיטימציה של משטרת סאן פרנסיסקו

[בתמונה: רכב של משטרת סאן פרנסיסקו, צבוע בצבעי הקהילה הגאה. המקור: טוויטר]

[לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מוקדש בתודה לחברנו שי פונדק, שהוא הכוח המניע שמאחורי המאמר הזה!

המאמר עודכן ב- 3 ביוני 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

תארו לעצמכם שלרגל חג הרמדאן היה המפכ"ל (מ"מ המפכ"ל, סליחה...) מכריז על מבצע, שבו במהלך החודש היה מתווסף סהר לסמלה של משטרת ישראל.

הסמל החדש היה מתנוסס כל החודש על חולצותיהם של השוטרים, בפתח תחנות המשטרה ועל הניידות.

קצינים ושוטרים היו מתבקשים לצלם עצמם ואת ניידות המשטרה שלהם עם הסמל החדש ולשתף עם ברכת חג ברשתות החברתיות.

נשמע לכם דמיוני? אבל זה בערך מה שעשו שם מעבר לים, בסאן פרנסיסקו...

את הסיפור הזה אני חייב לחברנו-נציגנו ארצות הברית, @Shay Pundak (ראו תמונה משמאל) והוא עוסק בדרכים היצירתיות שבהן פועלת משטרת סאן פרנסיסקו כדי לזכות בלגיטימציה ציבורית; ובמאבק המתמיד של משטרות לזכות בלגיטימציה, בעיקר בקרב קבוצות מיעוט.

*  *  *

הנה לפניכם למטה, בתרגום חופשי, ציוץ הטוויטר של קפטן טרוי דנג'רפילד ממשטרת סאן פרנסיסקו:

"זוהי הפתיחה הרשמית של חודש הגאווה, ואני גאה להיות עם הקהילה הגאה של סאן פרנסיסקו. ראו את התג עם סמל המשטרה שיענדו השוטרים במהלך החודש (תג המשטרה על כתף ימין, המעוטר בצבעי הקהילה הגאה); ואם תהיו ערניים, תוכלו לפגוש בדרך גם את רכב הסיור שלנו שנצבע לכבודם בצבעי הקהילה"...

זה המאבק הסיזיפי ללגיטימציה, טמבל!

למה משטרת סאן פרנסיסקו צריכה את זה? הכל בגלל הצורך הגובר בלגיטימציה בקרב קהילות מיעוטים. אבל בואו נתחיל מההתחלה:

מה שמבדיל משטרה בחברה דמוקרטית ממשטרות במדינות אחרות, הוא שני אלמנטים הבסיסיים שחייבים להתקיים:

  1. מתן לגיטימציה למשטרה;
  2. ואמון ציבורי בה. 

[להרחבת המושג: 'לגיטימציה משטרתית', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'אמון הציבור במשטרה', לחצו כאן]

לגיטימציה יוצרת אווירה של ציות וקונצנזוס נגד מפרי החוק, שמחזקת את ההתנהגות הנורמטיבית, ומשפרת את האמון הבין אישי. נורמות חברתיות הופכות ללגיטימיות וחברים חדשים שנקלטים בקבוצה חייבים לפעול ע"פ הנורמות והערכים שמחברים בין חברי הקבוצה. התוצאה של תהליך זה, הינו שאנשים נוטים להפנים כללים וחוקים, ליצור קשרים חברתיים ולדבוק בסמכות פורמלית של מוסדות משפטיים. המשטרה מסתמכת במידה רבה על תפיסות הלגיטימציה של הציבור על מנת להשיג ציות מרצון ובכדי להפעיל ולקדם פיקוח חברתי פורמלי בצורה יעילה (Kochel, 2012).

העובדה, שללא לגיטימציה, לא יכולה משטרה לבצע את תפקידה, מסבירה למשל, את הקושי שלה לפעול בקרב קבוצות מיעוט. קבוצות מקופחות רואות במשטרה כלי שנועד להנצחת הקיפוח, ועל כן, דוחות את הנורמות שהיא מנסה להשליט (Holmes, 2000).

לפני 50 שנה היו היחסים בין משטרות ארצות הברית לקהילות הגאות בתחתית המדרגה. בשנות ה-50 וה-60 של המאה הקודמת, אפשרה מערכת אכיפת החוק ענישה על התנהגות שנחשבה כ"סוטה"; ולמעשה, הותר דמם של להט"בים. כל זה התפרץ במה שמכונה, מהומות סטונווֹל (Stonewall riots): סדרה של עימותים ספונטניים אלימים כלפי משטרת העיר ניו יורק, במחאה על הומופוביה ואלימות קבועה ומתמשכת מצידה, כלפי הומואים וטרנסג'נדרים. המהומות החלו בשבת, 28 ביוני 1969, בסביבות השעה 1:20 אחר חצות, כשהמשטרה פשטה על גיי בר בשם "סטונוול אין" (Stonewall Inn) בגריניץ' וילג' בניו יורק (ויקיפדיה: מהומות סטונוול).

מהומות סטונוול נחשבות כיום כנקודת ציון בתולדות המאבק לזכויות להט"ב. זו הייתה הפעם הראשונה בה הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים התקוממו באופן מאורגן כנגד התעמרות שלטונית על רקע נטייה מינית וזהות מגדרית. המהומות החלו תהליך שהביא בעשרות השנים שמאז, לתפנית במעמדם החוקי והחברתי של להט"בים בעולם המערבי. המהומות מצוינות בכל שנה במצעדי גאווה בערים הראשיות ברחבי העולם (ויקיפדיה: מהומות סטונוול).

[למאמרו של עו"ד יאיר רגב: 'מהומות סטונוול – שם הכל התחיל…', לחצו כאן]

איך הגלגל מתהפך... עברו 50 שנה והלגיטימציה של הקהילה הגאה איתנה היום, ללא שיעור, מזו של המשטרה... בכל מקרה, מגיעה למפכ"ל משטרת סאן פרנסיסקו הצדעה על היזמה והיצירתיות. בקרוב אצלנו?

[לאוסף המאמרים על 'גאווה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על אמון ולגיטימציה משטרתית, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

 

2 thoughts on “פנחס יחזקאלי: המאבק ללגיטימציה של משטרת סאן פרנסיסקו

  1. Pingback: אמון ולגיטימציה משטרתית, והשלכותיהם באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: גאווה באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *