[בתמונה: שיווק מנהיגים כמכונות כביסה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Pexels לאתר Pixabay]

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן]

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

השבוע אנו עוסקים בפרשת תרומה. יסוד ההזדקקות לתרומה טמון ביסוד ההזדקקות של האלוהים לתשוקות האדם, ככוח מניע להתהוות מתחדשת לכלל היקום. התרומה היא הזדמנות להעלות את האדם ותשוקותיו בחיבור אל משמעות שמעבר לצורכי הקיום כאן ועכשיו.

על רקע הפרשה הזו, מסע הבחירות הנוכחי צורם מאוד... רק אתמול ראיתי, למשל, את סרטון קמפיין הבחירות של שחקני הרכש במפלגת גנץ- יעלון; ואודה על האמת, הוא עורר בי כעס גדול:

.

.

.

סרטון הבחירות הזה היה יכול לשרת את הנשיא הצרפתי, עימנואל מקרון ואינו שונה מכל סרט של מערכת בחירות בברלין, בדנמרק או בכל מדינה מערבית אחרת.

אין שם כלום חוץ מדוגמנות מהונדסת של במאי פרסומאי, שמוכר לנו מנהיגים כמו שהוא משווק מכונות כביסה. מחקו כל חיבור לנשגב, כאילו כל כמיהת גאולת ציון מסתכמת בעוד מדינת חוק מתוקנת שכיף לחיות בה.

ביחס לשאיפת הנורמליות הדגיש דוד בן גוריון את החובה להעניק תנאי קיום נורמלי: ״מדינתנו מצווה גם על כך, אבל אין זה העיקר, מגמתה העיקרית של מדינת ישראל גאולת ישראל קיבוץ גלויות.״

כשמיכאל ביטון, מדבר למשל, על הסכמה בין 80% מהעם ברוב הסוגיות המרכזיות, הוא מסיט לשוליים את השאלות הקיומיות שמעבר לצורכי הכאן ועכשיו. זו המניפולציה המסוכנת של מנהיגי השווא המכנסים את עם ישראל אל המרכז הבנאלי הממוקד בלא יותר מצרכי קיום אוניברסליים, בהכחשת כל ייחוד הטמון בגאולת ישראל.

על הפסוק ״ויקחו לי תרומה״ הבליטו (בפירוש ״ליקוטי אנשי שם״ ) את ההבדל בין ״יתנו״ ל״יקחו״. בכוונה לא נאמר ״יתנו לי תרומה״ כשמדובר על "יתן" יש מישהו שמקבל. ההדגשה היא על לקיחה. בלקיחה אין מקבל יש הדגשה של העברה מצד לצד, כלומר לקיחה שמחוללת שינוי בסדר העדיפויות. היחלצות ממיקוד בצורכי ה״כאן ועכשיו״ באופן שמחולל חיבור למשהו נשגב שמעל לצרכי הקיום הבסיסיים.

הציווי ״ויקחו לי תרומה״ מחלץ את האדם ממיקוד בצורכי ה״כאן ועכשיו״ באופן שמחולל חיבור למשהו נשגב ,שמעל לצורכי הקיום הבסיסיים.

[לאוסף המאמרים על 'פרשת תרומה', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על שיווק הלכה למעשה, לחצו כאן]