עו"ד יאיר רגב הוא קצין משטרה בגמלאות, שמילא תפקידים רבים במערך החקירות והמודיעין. בין היתר שימש כעוזר לראש האגף לחקירות ולמודיעין, ראש מפלג חקירות כלכליות וביטחוניות ביאחב"ל, ראש לשכת החקירות במרחב השפלה ועוד.
רגב ניהל מספר רב של חקירות - בישראל ובחו"ל - כנגד ארגוני הפשיעה הפעילים בישראל, ופענח מקרי שוד ורצח רבים.
הוא משמש כיום כעורך דין פרטי (משרד עורכי-דין יאיר רגב ושות'); וכמרצה בסוגיות של חוק ופשיעה.
* * *
שעור הגון בפרשת אפי נוה, נתנה לנו יוכי (יוכבד) ברנדס - סופרת ישראלית, מרצה לתנ"ך ובעלת טור דעה בידיעות אחרונות. כותבת ברנדס, במאמר שפורסם בהרחבה גם ברשתות החברתיות:
״... אני אומרת “נייד הגזול” על משקל “לולב הגזול” המפורסם מן התלמוד. חכמינו הקדומים ידעו שהחיים אינם שחור־לבן ושכל ימינו אנו נדונים להכריע בין ערכים מתנגשים. ודווקא משום כך הם ניסחו את הכלל "מצווה הבאה בעבירה" ויצאו נגדו בשצף קצף. לא גוזלים לולב בשביל לקיים את מצוות ארבעת המינים ולא גוזלים חיטה בשביל לקיים את מצוות הפרשת חלה. יש רק דבר אחד שמותר לגזול למענו: חיי אדם.
אילו הייתי משתפת את חז"ל בדילמה הנוכחית הם היו מתפלצים. לגנוב נייד? לחשוף מסרונים אישיים? להעליב? לפגוע? להלבין פנים ברבים? שום דבר זולת סכנת חיים לא מתיר לעשות אף אחד מאלה. אני לא אומרת שאנחנו צריכים לציית לחז"ל. לא כיחידים וגם לא כחברה. אבל חיינו המודרניים מזמנים לנו אתגרים מורכבים, שהחכמה היהודית העתיקה יכולה להעשיר את נקודות מבטנו לגביהם דווקא בשל קדמותה. דברים שרואים משם לא רואים מכאן...״מילים כדורבנות!
הוגנות באכיפה היא ערך!
לקיום הליך פלילי הוגן הוא ערך עצמאי שאיננו נגזר מנכונותן המהותית של הראיות...
ציפיתי שבית המשפט יעמוד כ"חומה בצורה" להגנת ההליך המשפטי ההוגן, ויקבע באופן מפורש ובקול צלול שאין הוא מוכן להתעלם מקיום הליכים שנעשו ללא הסמכה מפורשת בחוק.
איסוף ראיות ומידע מפליל בניגוד לחוק (הגנת הפרטיות, חדירה למחשב, איסור האזנת סתר ועוד) ותוך כדי ביצוע עבירות פליליות פוגע פגיעה אנושה וקשה בחוקיות ובטוהר ההליך החקירתי וגם בזכויותיו של החשוד.
מעשים כאילו מקוממים את חוש הצדק וההגינות הטבעי של כל אדם.
חשוב לזכור שכבודו האנושי של האדם, עלול להיפגע פעם נוספת כאשר רשויות החוק ובתי המשפט אינם רואים את עצמם כמחויבים לכבד את זכויות החשוד והנאשם.
ידוע, כי העוולות הגדולות ביותר מתרחשות בצילה של "הסכמה שבשתיקה".
תפקידו הציבורי של בית המשפט הוא לשמש גם שומר עקרונות השיטה המשפטית. הוא מופקד על ביצור חומותיו של המשפט אל מול הגישה של "הך בעבריין והצל את המולדת".
בית המשפט מופקד על שמירת עקרונות המשפט הפלילי המהותי, עקרונות ההליך המשפטי ההוגן וכל מה שנשאר מכבוד האדם של החשוד והנאשם העומד לדין לפניו.
מטרת ההליך הפלילי הנה בירור וחשיפת האמת לשם עשיית הצדק והוצאתו לאור.
הכשרת הליכי חיפוש לא חוקיים עלול לגרום לכך, שהצדק לעולם לא ישמע ובוודאי לא יראה.
ניתן לכתוב תִּלֵי תִּלִים על חשיבות זכויותיהם של החשודים ועל מעמדם החוקתי. אולם, אם בפועל מאפשר בית המשפט למשטרה לבצע חקירה פלילית דורסנית מתוך כוונה להכשיר את השרץ ואת הראיות הפסולות ומאפשר פגיעה ממשית וקשה בזכויות החשוד, מילים אלו יוותרו רק על הנייר.
חולשת הרצון וכניעה ללחץ חברתי (לבוא חשבון עם נוה על מעלליו) הוא תרחיש התנהגותי-אנושי המתבטא בפער בין עיקרון מוסרי שאדם מחזיק ורוצה בו לבין מעשיו בפועל, המתבצעים בניגוד לאותו עיקרון, מתוך הדחף להתאים עצמו לטַהֲרָנִים עלובים ומגלגלי עיניים צדקניות...
אני מסופק אם כלל "הלולב הגזול", דמה במשהוא למקרה של בית המשפט הגזול.
גזילת הלולב, אין בה כדי לסכן חיי אדם.
אין בה כדי לקבוע גורלות של אדם.
אין בה כדי לגזול חירותו של אדם.
אין בה כדי לגזור גזרה על ציבור.
אין בה כדי לעוות את מערכת המשפט.
אין בה כדי לרמוס את כבודם של השופטים ולהופכם לשופטים מטעם…
אין בה שימוש בגופן של מועמדות, או המבקשות להתקבל למשרה במערכת המשפט. ועוד הרבה אין בה…
במעשיו של ראש לשכת עורכי הדין, הצדיק נוה היה את כל אל ועוד…
יש בה כדי לסכן חיי אדם.
יש בה כדי לקבוע גורלות של אדם.
יש בה כדי לגזול חירותו של אדם.
יש בה כדי לגזור גזרה על ציבור.
יש בה כדי לעוות את מערכת המשפט.
יש בה כדי לרמוס את כבודם של השופטים ולהופכם לשופטים מטעם…
יש בה שימוש בגופן של מועמדות, או המבקשות להתקבל למשרה במערכת המשפט.
יש בה כדי לכנות את מערכת המשפט, מערכת של זונות בני זונות ואין מי שיסתור.
יש בה כדי לאבד אמון מוחלט במערכת המשפט.
ועוד הרבה יש ויש ויש בה…
אלו זכויות פרט הותיר מר נוה, לנשים שנאלצו להתפסק בפניו במקום לפסוק דין.
אלו זכויות פרט הותיר לשופטים שפנו אליו בחיל ורעד, בהתרפסות, בהתלקקות מחשש מזרועותיו הארוכות.
חכמינו טענו שאין לגזול לילה, על מנת לקיים מצווה.
בטוחנו שהיום הם היו פוסקים שמי שפוגע בזכויות הפרט, הזכויות לחירות, זכויות הקניין, או כל זכות אחרת של האחר, בטלות זכויותיו הוא. שמותר לפעול בכל דרך על מנת להשיג מידע מרשיע מכל סוג ואמצעי המצוי ברשותו או ברשותם של אחרים נגדו, מבלי שתעמוד לו כל הגנה של פרטיות.
מי שפוגע באחרים אין ואסור שתהיה לו חסינות.
מי שחושש, שישמור על נקיון כפיים..
..
השאלה היא מה דינו של הרכוש במקרה של גנב מגנב…
עורכי דינו של נווה, המשילו את הטלפון הגנוב לכספת, ואני אמשיך באנלוגיה , המידע הפלילי והמפליל שבטלפון, שקול ל'קילו הירואין' שיש באותה הכספת..(למען הסר ספק, מה שיש בטלפון ההוא, מור מהירואן, בהרבה..)
עכשיו המצב הוא כזה: ל X יש כספת עם הירואין, Y גנב את הכספת ואוחז בתכולתה, – קילו הירואין, המשטרה תופסת את Y ואוחזת ברכוש הגנוב, קרי הסם. מה דינו של הקלוגרם הנל?? בכל תקדים בעולם, הרכוש הגנב שנתפס הנו ראייה קבילה בידי המשטרה.
ובכלל העניין של פרי העץ הרעיל, הוא במערכת המשפט האמריקאית, וכמעט שאינו קיים בשיטה הישראלית, אבל גם באמריקה, הפרי הרעיל, מתייחס לעבודת רשויות החוק, אם אזרח מבצע עבירה במהלך השגת ראיה, בלי מעורבות המשטרה או הכוונתה, הראיה קבילה.
מתוך חוק יסוד כבוד האדם וחירותו: פרטיות וצנעת הפרט
7. (א) כל אדם זכאי לפרטיות ולצנעת חייו.
(ב) אין נכנסים לרשות היחיד של אדם שלא בהסכמתו.
(ג) אין עורכים חיפוש ברשות היחיד של אדם, על גופו, בגופו או בכליו.
(ד) אין פוגעים בסוד שיחו של אדם, בכתביו או ברשומותיו.
פגיעה בזכויות
8. אין פוגעים בזכויות שלפי חוק-יסוד זה אלא בחוק ההולם את ערכיה של מדינת ישראל, שנועד לתכלית ראויה, ובמידה שאינה עולה על הנדרש או לפי חוק כאמור מכוח הסמכה מפורשת בו.
בארץ התקבלו כללי פסילה יחסיים, ובתי המשפט לא היססו לזכות חשודים ברצח מאחר והראיות הושגו בניגוד לכללי ההליך ההוגן.
פסילת ראיה תתבצע כאשר קבלת הראיה תביא לפגיעה אמיתית ובעלת משמעות בזכות חוקתית ובזכות להליך פלילי הוגן.
אין ספק שמטרתו העיקרית של המשפט הפלילי היא להגיע לחקר האמת, אולם המטרה אינה מקדשת את האמצעים…
"שום דבר זולת סכנת חיים לא מתיר לעשות אף אחד מאלה.". ובכן, מינוי שופטים על בסיס שחיתות מקביל לסיכון חיי אדם. אם הכותבים מתקשים להבין שהחשדות מעלים חשש לפגיעה בסדרי חוק ומשפט, יואילו בטובם לעמוד לדין בפני שופט מושחת, ואז נראה האם ימשיכו לעמוד על דעתם המלומדת.
צודק לחלוטין..