המחבר (ראו תמונה משמאל), רועי צזנה, הוא דוקטור לננו-טכנולוגיה; עמית בסדנת יובל נאמן למדע, טכנולוגיה וביטחון באוניברסיטת תל אביב, ומרצה בפקולטה להנדסה ביו-רפואית בטכניון. בוגר קורס המנהלים של אוניברסיטת הסינגולריות ומחבר הספר המדריך לעתיד.
[התמונה משמאל: מאלבום התמונות הפרטי של המחבר]
האתרים של ד"ר רועי צזנה
* * *
יושב בפגישת הורים עם המדריכות בחוג של הילד (6.5). רק אני והן. פניהן חמורות. ברור שאין להן חדשות טובות.
"אנחנו מודאגות." פותחת הראשונה. "הילד שלך לא מתנהג כמו כולם בחוג. הוא חולם בהקיץ כל הזמן – יושב ובוהה באוויר בזמן שאנחנו מסבירות את החומר."
"המצב לא בסדר." מסכימה רעותה. "כשאנחנו שואלות אותו שאלה על החומר הנלמד, הוא עונה דברים בכלל לא קשורים. על דרקונים. ומפלצות."
"אה," אני נרגע, "טוב, זה כי הוא בעולם שלו."
אני רואה את מבטיהן, וממהר להרחיב. "יש לעומר עולם משלו. ככה הוא קורא לו – "העולם של עומר". יש לו שם מאה חברים – מפלצות כולם, כמו דרקונים ויסודנים, אנשי-זאב וחיות ענקיות. הוא יוצא שם להרפתקאות, נלחם ברשעים ומציל את החלשים."
"איך אתה יודע את זה?" דורשת אחת המדריכות.
"בארוחות הערב ולפני השינה הוא מספר לנו על מה שקורה בעולם שלו." אני מסביר. "אבל האמת היא שזה בכלל לא העולם שלו. זה העולם שלי, שאני מצאתי כשהייתי בגילו, וגם אני הייתי מבקר אותו בכל הזדמנות. אני עדיין נכנס אליו מדי-פעם, ונהנה מכל רגע. אני מניח שעומר מצא גם הוא את העולם הזה, אולי מהסיפורים שהייתי מספר לפני השינה, ועכשיו הוא נהנה לחקור אותו. צריך, כמובן, לבקר בעולם הזה במידה, אבל אין בזה שום דבר רע. לכולנו הרי יש עולמות כאלו ו – "
"לי אין." מתנגדת המדריכה.
"רגע, באמת?" אני נדהם. שתיהן נדות בראשיהן לשלילה. "אתן לא שם? אפילו לא מדי פעם? מעולם לא מצאתן את העולמות האחרים המופלאים האלו?"
תשובתן שלילית שוב, והמילים מזנקות מפי מבלי שאוכל לעצור בעדן – "ואתן חושבות -= שלילד שלי =- יש בעיה?!"
אהבתי.