פנחס יחזקאלי: תכנון – ממלכת אי הודאות…

[בכרזה: תפקידו של המזל בתכנון... משה דיין: המזל? הוא תמיד חלק בלתי נפרד מהתכנון שלי..." הצילום המקורי: לע"ם. שם הצלם אינו מופיע. הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: תפקידו של המזל בתכנון... הצילום המקורי: לע"ם. שם הצלם אינו מופיע]

יחידות מיוחדות של כל מדינה, מבצעות פעילות בעומק שטח האויב. לקראת כל מבצע כזה מתנהל תכנון מדוקדק. האם הכוח יתגלה; האם יהיו לו נפגעים? האם יצליח לחלץ את עצמו? מה יהיה מחיר החילוץ? איך יגיב האויב? איך יגיבו כוחותינו בחזרה? איך יסתיים האירוע? אילו השלכות ארוכות טווח תהיינה לו? לחיוב? לשלילה? יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות...

[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 7 באפריל 2022

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר 'ייצור ידע'.

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

כשהיה משה דיין רמטכ"ל, הרצה פעם בפני תלמידי הקורס לפיקוד ומטה (פו"ם) על אחד ממבצעיו הצבאיים. "ומה עם המזל?" שאל אותו אחד התלמידים.

מזל?" השיב דיין, "הוא תמיד חלק בלתי נפרד מהתכנון שלי...."

התרבות המערבית, של אחרי המהפכה התעשייתית, מקנה אשליה של שליטה ושל הסתמכות על השכל הישר. משמע, הכל עניין של תכנון נכון; אם רק נשכיל לתכנן, נשיג את כל רצוננו; ואם נכשלנו, ודאי מדובר בכשל המחייב הקמת ועדת חקירה...

[להרחבת המושגים: חוסר וודאות ומזל, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

האמנם?

[כריכת ספרו של ז'ול ורן מובאת כאן בשימוש הוגן. המהדורה האחרונה בעברית ראתה אור ב- 2019, בהוצאת מודן]

הראשון שלעג לגישה הזו היה הסופר המפורסם, ז'ול ורן, בספרו "מסביב לעולם ב- 80 יום" (ראו כריכה משמאל). בספר, מתערב הגיבור, פיליאס פוג, עם חברי המועדון שלו, שיצליח לחצות את העולם ולחזור אל המועדון בלונדון בדיוק מתמטי... בתום 80 יום...

כשהוא מאותגר בשאלה, ומה אם יתרחשו אירועים בלתי צפויים הוא מגיב במשפט: "אין דבר שהוא בלתי צפוי…".

[כריכת ספרו של ז'ול ורן משמאל מובאת כאן בשימוש הוגן. המהדורה האחרונה בעברית ראתה אור ב- 2019, בהוצאת מודן]

בסופו של סיפור, זוכה פוג בהתערבות; אבל, מהסיבות הלא נכונות, בשל חישוב מוטה של הבדלי זמנים... ללמדכם שהכל בלתי צפוי!

ז'ול ורן לימד אותנו כבר אז את מה שאנחנו צריכים לדעת היום: את הקשר הבעייתי מאוד שבין מה שמכונה 'תכנון נכון' להצלחה: 

  • ניתן לתכנן נכון ולהצליח;
  • לתכנן נכון ולהיכשל;
  • לתכנן תכנית בעייתית ולהצליח;
  • לתכנן תכנית בעייתית ולהיכשל...

(ורן, 2019)

בכרזה: הקשר הבעייתי שבין תכנון 'נכון' להצלחה... [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

על תכנון ואי ודאות

יחידות מיוחדות של כל מדינה, מבצעות פעילות בעומק שטח האויב. לקראת כל מבצע כזה מתנהל תכנון מדוקדק. האם הכוח יתגלה; האם יהיו לו נפגעים? האם יצליח לחלץ את עצמו? מה יהיה מחיר החילוץ? איך יגיב האויב? איך יגיבו כוחותינו בחזרה? איך יסתיים האירוע? אילו השלכות ארוכות טווח תהיינה לו? לחיוב? לשלילה?

יש מרכיב אחד, שתמיד יהיה דומיננטי יותר מהמתכנן, בסוגיות הללו: ברוכים הבאים לממלכת אי הוודאות; (Uncertainty) או בשמו האחר, שקשה לנו יותר לעיכול: המזל. רבים מאיתנו - האמונים על פרדיגמת החשיבה המערבית, שמרוממת את השכל והתכנון המדוקדקים, מתקשים לסבול את נוכחותו של המזל בתכנונים שלנו.

לבעלי פרדיגמת חשיבה מזרחית אגב, אין איתו בעיה. הם הולכים עם האלוהים שלהם לעבודה. אם צלחה דרכם יאמרו שאלוהים היה איתם. אם נכשלו יאמרו, שאלוהים עזבם באותו יום.

לא נגזים אם נקבע שמרכיב אי הודאות אינו זוכה למקום הראוי לו בתכנונים שלנו. זו גם הסיבה שבין 70% ל- 95% מהתכנונים האסטרטגיים נכשלים! ורובם המכריע של האחרים מצליחים מהסיבות הלא נכונות! 

גם לזמן השפעה דרמטית על התכנון: ככל שהתכנון ארוך טווח יותר, גדל מרווח אי הוודאות והטעויות בהתאמה...

[לקובץ המאמרים אודות 'פרדיגמת החשיבה המזרחית', מול המערבית, לחצו כאן]

בכרזה: ד"ר פנחס יחזקאלי - לא נגזים אם נקבע שמרכיב אי הודאות אינו זוכה למקום הראוי לו בתכנונים שלנו. זו גם הסיבה שבין 70% ל- 95% מהתכנונים האסטרטגיים נכשלים! ורובם המכריע של האחרים מצליחים מהסיבות הלא נכונות!  הכרזה: ייצור ידע

[הכרזה: ייצור ידע]

אין כל חדש בקשר שבין אי הוודאות / המזל והמתכנן הצבאי למשל (בעצם, כל מתכנן...). היה זה נפוליאון בונפארט שאמר: "אני לא רוצה גנרלים מוכשרים, חכמים, טובים, נאמנים או אחראיים. אני רוצה גנרלים שיש להם מזל." והוא ידע מה אמר. היה זה המזל שהרים אותו לגדולה - נגד כל הסיכויים - בקרבות יינה ואוורשטט, ואותו מזל שבגד בו בווטרלו (אבל כל אלה הם כבר נושא למאמר אחר...).

יכול המתכנן הצבאי להשקיע מעל ומעבר בתכנון, ועדיין המרכיבים שאינם בשליטתו גדולים מאילו שעליהם הוא שולט.

לפעמים התכנון מתגלה כמדויק במבחן המציאות, ומצליח; לפעמים התכנון מכזיב. אבל פעמים רבות, ההצלחה והכישלון נובעים מהסיבות הלא נכונות!

בכרזה: "זכרו: תכנון הוא הימור שתלוי במזל".. [הכרזה: ייצור ידע]

[הכרזה: ייצור ידע]

אסטרטגיה של אי-תכנון

אסטרטגיה של אי תכנון (Non-Planning Strategy) היא אסטרטגיה, המבוססת על ההבנה, שמרווח אי הוודאות בכל אירוע, יהיה תמיד גדול מיכולתו של המתכנן לצפות את האירועים. זאת, כיוון שהמציאות מתגבשת בהיררכיה של תהליכים: תהליכים מתפתחים שלב על גבי השלב שקדם לו (משמע, אני עושה צעד והיריב עושה צעד וכל צעד משנה את המציאות הקודמת)... וכל שלב משפיע על ההמשך, בהתאמה.

על כן, המבצע יאלץ להתמודד ממילא על תוצאות רבות בלתי צפויות (תב"צים), שיהפכו את התכנון הראשוני ללא רלוונטי; ושההצמדות אליו עלולה רק להזיק.

[להרחבה על אסטרטגיה של אי תכנון, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [לאוסף המאמרים על תכנון לסוגיו, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והעשרה

4 thoughts on “פנחס יחזקאלי: תכנון – ממלכת אי הודאות…

  1. Pingback: תכנון לסוגיו באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: הכל על אי ודאות והשלכותיה, באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

  3. מי שרוצה מזל, שיתכנן על תוצאות ידועות מראש. יש דבר כזה בעזה הפתרון קים, רק שיש לו חסרון בעיני המתכננים – יהנה ממנו חס וחלילה מבחינתם גם אבו מאזן. בשביל לסגור חשבונות אישיים או אישיותיים, יעשו שמיניות באויררק לא מה שצריך, בתיאום ולקראת פתרון שלום.
    אני מציעה את יוסי ביילין לקבוצה שעושה תכנון. או שגם הוא לא מתאים להם?

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *