הפוליטיקאי הישראלי הממוצע צריך לדעת לקלוע לרגשות הציבור. בשכונה שלנו בג'ונגל, בפינה הישראלית הספוגה בטרור ומטפטת דם, זה אפילו קל. מערכת הקשרים שלנו עם הפלסטינים יוצרת שיח ישראלי חסר מהות, הנסוב סביב התייחסות כוחנית ככל האפשר לכל דבר ודבר.
פוליטיקאי שרוצה להרוויח נקודות צריך להתייחס למעין הרגשי הזה:
- כזאת הייתה היציאה של נתניהו "הערבים נוהרים אל הקלפיות"
- כזה היה איסור הכניסה ללארה אל-קאסם.
- וכזאת הייתה התיחסותו של שגרירינו באו"ם, דני דנון, למנכ"ל בצלם, חגי אלעד אתמול. אלעד הוזמן על-ידי השגריר הבוליביאני לאו"ם לדיון בנושא המזרח התיכון, שבו לקחו חלק גם השגריר הישראלי דנון והשגרירה האמריקנית היוצאת היילי.
עם חגי אלעד אין לי דבר במשותף סביר להניח שלא נסכים אפילו על מקום זריחתה של השמש. חגי אלעד עם קצת מינוף מצד דנון, היה הופך לנכס הגדול של הדמוקרטיה הישראלית.
התביישתי לאללה לראות את דנון יושב ואומר לחגי אלעד בעברית, כאילו בסצנה מהסנדק: 'אתה משת"פ'. כולנו יודעים מה עושים שכנינו הפלסטינים עושים למשת"פים.
דנון היה צריך להקפיד לדבר באנגלית כל הזמן, ולומר, "אני לא מסכים עם הדברים של האיש הזה על כלום. אבל הוא ביושבו כאן ובעצם העובדה שיישב בתל-אביב בעוד שבוע, בלא שיעצר בכניסה לישראל וישתה מקיאטו, הוא העדות הכי טובה לחוזקה וחוסנה של הדמוקרטיה הישראלית. אני לא מתכוון להפריע לו, אבל תטיבו לנצל את זמנכם אם תקראו ספר מדע בדיוני טוב".
במקום זה קיבלנו את הפארסה של שגרירנו באו"ם, שכשמו שאר הפוליטיקאים הקטנים במדינת ישראל, מתחבר למעין הרגשי של הבוחרים הישראלים, במקום לפעול עם קצת קלאסה ולעשות את הדבר הנכון!
