אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

[בתמונה: תפוח בדבש... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lilach Daniel לאתר flickr]

[בתמונה: ראש השנה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lilach Daniel לאתר flickr]

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

עודכן ב- 20 בספטמבר 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

חג ראש השנה החל בחודש תשרי הינו אחד מראשי השנה העבריים. על פי המקובל במסורת היהודית ראש השנה נחשב ליום המלכת האל על ככל העולם. בנוסף לכך הוא נחשב ליום הדין, בו נידון כל אדם על מעשיו במהלך השנה החולפת, ובו נקבע גורלו לשנה העתידה לבוא. על פי הכתוב במקרא, המצווה העיקרית של ראש השנה הינה תקיעת שופר.

במקרא ראש השנה מאוזכר בשני מקומות שונים כדלקמן: "דַּבֵּר אֶל בְּנֵי יִשְׂרָאֵל לֵאמֹר בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם שַׁבָּתוֹן זִכְרוֹן תְּרוּעָה מִקְרָא קֹדֶשׁ. כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ וְהִקְרַבְתֶּם אִשֶּׁה לַ-ה'; וכן - וּבַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ מִקְרָא קֹדֶשׁ יִהְיֶה לָכֶם כָּל מְלֶאכֶת עֲבֹדָה לֹא תַעֲשׂוּ יוֹם תְּרוּעָה יִהְיֶה לָכֶם. וַעֲשִׂיתֶם עֹלָה לְרֵיחַ נִיחֹחַ" [1].

עיון מהיר בפשט הפסוקים הללו מגלה כי אין המדובר כאן בחג ראש השנה המוכר לנו כיום. המקרא מדבר על חג הנקרא יום תרועה, הנמשך יום אחד, ובו בנוסף לתקיעת שופר יש איסור מלאכה והקרבת קורבן מיוחד. הקשר בין חג מקראי זה לראש השנה שלנו נראה תלוש לגמרי. זאת ועוד. ראש השנה אינו תחילתה של השנה המקראית, בו נאמר במפורש כי חודש ניסן הוא החודש הראשון בשנה ככתוב:" ״הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם, לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה״ [2].

[בתמונה: תפוח בדבש... [תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ron Almog לאתר flickr]

[בתמונה: ראש השנה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Ron Almog לאתר flickr]

כאמור לפי המקרא, מדובר ביום זיכרון, אולם אם נחשב במקרא לא נמצא אזכור של מאורע כל שהוא ביום זה. רש"י על אתר הרגיש בקושי האמור, וטען שהאירוע אותו מזכיר ראש השנה הוא עקדת יצחק. אין ספק שזו פרשנות לגיטימית, אולם אין לה אחיזה במקרא, היות ועקידת יצחק עצה לא מתוארכת במקרא לתאריך זה. מנגד יש אירוע אחר שקרה באותו יום בספרי התנ"ך, כדלקמן:" וַיָּבִיא עֶזְרָא הַכֹּהֵן אֶת הַתּוֹרָה לִפְנֵי הַקָּהָל, מֵאִישׁ וְעַד־אִשָּׁה, וְכֹל מֵבִין לִשְׁמֹע בְּיוֹם אֶחָד לַחֹדֶשׁ הַשְּׁבִיעִי. וַיִּקְרָא בוֹ לִפְנֵי הָרְחוֹב אֲשֶׁר לִפְנֵי שַׁעַר־הַמַּיִם מִן הָאוֹר עַד־מַחֲצִית הַיּוֹם נֶגֶד הָאֲנָשִׁים וְהַנָּשִׁים וְהַמְּבִינִים וְאָזְנֵי כָל הָעָם אֶל סֵפֶר הַתּוֹרָה" [3].

האירוע המכונן המתואר בספר נחמיה, היה קריאה בתורה ביום הראשון של החודש השביעי. שהוא תשרי, בפני כל העם, ללא הבדל מגדרי. לא מוזכר שם כלל כי המדובר בחג ראש השנה שהוא יום דין או יום שבו ממליכים את האל על מרחבי תבל. מהמשך הדברים עולה כי העם לא ממש הבין כי המדובר בחג מיוחד, עד שעזרא אומר לעם את הדברים הבאים:" ״וַיֹּאמֶר לָהֶם לְכוּ אִכְלוּ מַשְׁמַנִּים וּשְׁתוּ מַמְתַקִּים, וְשִׁלְחוּ מָנוֹת לְאֵין נָכוֹן לוֹ, כִּי־קָדוֹשׁ הַיּוֹם לַאֲדֹנֵינוּ וַיֵּלְכוּ כָל־הָעָם לֶאֱכֹל וְלִשְׁתּוֹת, וּלְשַׁלַּח מָנוֹת, וְלַעֲשׂוֹת שִׂמְחָה גְדוֹלָה, כִּי הֵבִינוּ בַּדְּבָרִים, אֲשֶׁר הוֹדִיעוּ לָהֶם״ [4]. מה שיוצא מפסוק זה שעזרא הסופר הוא שנתן ליום זה את אפיונו ההתחלתי, שמחה על קריאה בתורה באופן פומבי לאחר החזרה מגלות בבל. לפי כיוון פרשני זה, יום תרועה הכוונה ליום שמחה או לחגיגה מיוחדת, כפי שתוארה בפסוקים האמורים. האם ראש השנה אופיין לראשונה על ידי עזרא? אפשרות לגיטימית בהחלט.

הנביא יחזקאל, המונה את חגי ישראל, אינו מאזכר כל חג בתאריך א' תשרי, כפי המוכר כיום כדלקמן:

"כֹּל הָעָם הָאָרֶץ, יִהְיוּ אֶל-הַתְּרוּמָה הַזֹּאת, לַנָּשִׂיא, בְּיִשְׂרָאֵל.  יז וְעַל-הַנָּשִׂיא יִהְיֶה, הָעוֹלוֹת וְהַמִּנְחָה וְהַנֵּסֶךְ, בַּחַגִּים וּבֶחֳדָשִׁים וּבַשַּׁבָּתוֹת, בְּכָל-מוֹעֲדֵי בֵּית יִשְׂרָאֵל:  הוּא-יַעֲשֶׂה אֶת-הַחַטָּאת וְאֶת-הַמִּנְחָה, וְאֶת-הָעוֹלָה וְאֶת-הַשְּׁלָמִים, לְכַפֵּר, בְּעַד בֵּית-יִשְׂרָאֵל.  יח כֹּה-אָמַר, אֲדֹנָי יְהוִה, בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ, תִּקַּח פַּר-בֶּן-בָּקָר תָּמִים; וְחִטֵּאתָ, אֶת-הַמִּקְדָּשׁ.  יט וְלָקַח הַכֹּהֵן מִדַּם הַחַטָּאת, וְנָתַן אֶל-מְזוּזַת הַבַּיִת, וְאֶל-אַרְבַּע פִּנּוֹת הָעֲזָרָה, לַמִּזְבֵּחַ; וְעַל-מְזוּזַת--שַׁעַר, הֶחָצֵר הַפְּנִימִית.  כ וְכֵן תַּעֲשֶׂה בְּשִׁבְעָה בַחֹדֶשׁ, מֵאִישׁ שֹׁגֶה וּמִפֶּתִי; וְכִפַּרְתֶּם, אֶת-הַבָּיִת.  כא בָּרִאשׁוֹן בְּאַרְבָּעָה עָשָׂר יוֹם, לַחֹדֶשׁ, יִהְיֶה לָכֶם, הַפָּסַח; חָג--שְׁבֻעוֹת יָמִים, מַצּוֹת יֵאָכֵל.  כב וְעָשָׂה הַנָּשִׂיא, בַּיּוֹם הַהוּא, בַּעֲדוֹ, וּבְעַד כָּל-עַם הָאָרֶץ--פַּר, חַטָּאת.  כג וְשִׁבְעַת יְמֵי-הֶחָג יַעֲשֶׂה עוֹלָה לַיהוָה, שִׁבְעַת פָּרִים וְשִׁבְעַת אֵילִים תְּמִימִם לַיּוֹם, שִׁבְעַת, הַיָּמִים; וְחַטָּאת, שְׂעִיר עִזִּים לַיּוֹם.  כד וּמִנְחָה, אֵיפָה לַפָּר וְאֵיפָה לָאַיִל--יַעֲשֶׂה; וְשֶׁמֶן, הִין לָאֵיפָה.  כה בַּשְּׁבִיעִי בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר יוֹם לַחֹדֶשׁ, בֶּחָג, יַעֲשֶׂה כָאֵלֶּה, שִׁבְעַת הַיָּמִים:  כַּחַטָּאת, כָּעֹלָה, וְכַמִּנְחָה, וְכַשָּׁמֶן" [5]. לפי פסוקים אלה התעלומה נמשכת, ואנו לא מוצאים את ראש השנה הידוע אצלנו.

[בתמונה: שנה טובה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lilach Daniel לאתר flickr]

[בתמונה: ראש השנה... תמונה חופשית שהועלתה על ידי Lilach Daniel לאתר flickr]

פילון האלכסנדרוני [6] כותב כי בא' תשרי תקעו בשופר כחלק ממסורת החג, זאת על פי התרגום של המקרא ליונית שהמילה תרועה תורגמה לתקיעת חצוצרות. ברם, אין פילון כותב שהמדובר בראש השנה, אולם המסורת של תקיעה בשופר כבר הייתה ידועה בזמנו, קרי בזמן שבית המקדש השני עמד על תילו. מנגד בכתבי כת מדבר יהודה, ובכתבים הנוצריים אין מוזכר כלל ראש השנה, כך שהמסורת של פילון אודות חג זה טרם הובררו.

אנו מוצאים לראשונה את האיפיון הידוע כיום של ראש השנה בכתבי חז"ל. חכמי המשנה והתלמוד, יצקו לחג זה את תוכנו שהמדובר ביום מיוחד בו יש להמליך את האל היות והוא דן את כל האנושות לטוב או למוטב, כפי דברי המשנה:" בראש השנה, כל באי עולם עוברין לפניו כבני מרון, שנאמר היוצר יחד, ליבם; המבין, אל כל מעשיהם" [7].

אחרית דבר

ראש השנה כחג במקרא הינו מועד שתוכנו היה שונה מתוכנו כיום. המדובר היה כיום של שמחה (תרועה), ובאיסור מלאכה. האזכור היחידי של תאריך זה מצוי דווקא בספרי הנביאים, ושם המדובר במשחה מיוחדת של קריאת התורה בפני הציבור לאחר החזרה מגלות בבל. רק בתקופת חז"ל, החל מראשית המאה השנייה לספירה, קיבל ראש השנה את אפיונו הנוכחי. יום המלכת האל על העולם וכיום בו נחרצת גורלה של כלל האנושות.

[לקובץ המאמרים לקראת השנה החדשה, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות

[1] ויקרא, פרק כ"ג, פסוקים כ"ג-כ"ה; במדבר, פרק כ"ט, פסוקים א'-ו' בהתאמה.

[2] שמות, פרק י"ב, פסוק ב'.

[3] נחמיה, פרק ח', פסוקים ב' – ג'.

[4] עזרא, פרק ח, פסוקים י' – י"ב.

[5] יחזקאל, פרק מ"ה, פסוקים ט"ז – כ"ה.

[6] פילון האלכסנדרוני, פילוסוף יהודי-הלניסטי שחי באלכסנדריה בימי הקיסרות הרומית. הרבה לעסוק באפולוגטיקה של הדת היהודית, ובהצגתה כתואמת לעקרונות הפילוסופיה היוונית. כתב ביוונית ורוב חיבוריו אבדו. השפיע רבות על התפתחות התיאולוגיה הנוצרית, 25 לפני הספירה- 50 לאחר הספירה.

[7] משנה, מסכת ראש השנה, פרק א', משנה ב'.

One thought on “אבי הראל: מתי נוצר חג ראש השנה במתכונתו הנוכחית?

  1. Pingback: ראש השנה באתר 'ייצור ידע' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.