רוני הררי: האח של יוסי…

[בתמונה: רוני הררי מובל להארכת מעצר בבית המשפט. צילום מסך מתוך חדשות ערוץ 2]

[בחזרה לתוכן העניינים של עברייני ישראל]

"אם היינו צריכים לשלם על מה שעשינו, היינו צריכים לחיות 5000 שנה" (רוני הררי, 'פנים אמתיות', 2012)

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

פרולוג: המעגל נסגר בשכונת רמת עמידר...

אין אירוע סמלי יותר למצבו של רוני הררי - בעבר ה'מלך' האולטימטיבי של שכונת רמת עמידר - מהקטטה שבה היה מעורב ב-15 בפברואר 2017: על פי עדויות וצילומי אבטחה שיש בידי המשטרה, הגיע הררי עם שומרי ראש וכמה מחבריו לשכונת רמת עמידר, שהייתה מזוהה עמו שנים רבות. 

אבל השכונה הזו היא כיום ה'ממלכה' של קבלן הביצוע שלו לשעבר, עמיר מולנר, ומולנר אינו אוהב משיגי גבול לטריטוריות שלו. בין קבוצתו של הררי לבין עבריינים מהשכונה - המזוהים עם ארגון מולנר - פרץ עימות, שהידרדר לקטטה המונית עם עשרות משתתפים, שבמהלכה רוססו חלק מהמעורבים בגז "פלפל" ומאבטחו של הררי נדקר ונפצע באורח בינוני (פלג, 2017) (פרוסמושקין, 2017). (ספק גדול אם אירוע כזה יכול היה לקרות לאחיו תאומו יוסי...). 

בעקבות האירוע, אמר רוני הררי לתקשורת דברים סתמיים נוסח: "אני נמצא היום במקום אחר בחיים שלי, אין לי מושג מה זה... אין לי שונאים ואויבים. אני לא קשור לעולם הזה בכלל... אין לי מאבטחים, אני כבר שנים בלי מאבטחים - כשהיו לי מאבטחים, לא הסתרתי אותם... אני כבר בעולם אחר, גר במקום אחר, אין לי שונאים ואויבים. אני לא קשור לעולם הזה בכלל" (פלג, 2017). דבר אחד בטוח: הוא היה שמח להימצא במקום אחר בחיים שלו!

בואו נתחיל מההתחלה:

רוני הררי - בשנות החמישים לחייו - הוא  אחד משני התאומים, יוסי ורוני, ילידי שכונת רמת עמידר. בה גדלו, התפתחו, ועליהם הטילו את חיתתם כראשי משפחת פשע קשה, ואכזרית. רוני הוא האח הפחות דומיננטי, מבין התאומים. אמנם חיבר ספר כאחיו יוסי, וגם מתראיין לתקשורת, מרצה על עברו, וידוע כי מצבו הכלכלי שפיר; אך, אנחנו יודעים עליו - ועל היחסים בין האחים - הרבה פחות.

[בתמונה: האחים יוסי (במרכז) ורוני (מימין) הררי בהארכת מעצרם. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

רוני הררי ישב בעבר בכלא על עבירות אלימות, סחיטה באיומים, נפצע וניצל בנס מחיסול, במהלך מלחמת החיסולים שבין כנופיית רמת עמידה לכנופיית פרדס כץ. כשהרגיש את הטבעת מתהדקת סביב צווארו, הכריז לא פעם על פרישה מעולם הפשע, אולם הכרזות לחוד ומציאות לחוד...

[לסקירה על האח התאום, יוסי הררי, לחצו כאן]

 להלן קדימון לראיון ארוך שנתן רוני הררי לאמנון לוי בתכנית: 'פנים אמתיות'. לצערי, הראיון לא אותר במלואו באינטרנט:

ילדות וצמיחה

התאומים - יוסי ורוני - למשפחת הררי נולד בפרדס כץ למשפחה קשת יום, והיו הצעירים מבין שמונה אחים. אביהם היה אלכוהוליסט ובעל אלים לאשתו, שאת רוב הלילות בילה בחיי הוללות במועדונים. התנהלות אביהם וצורת התנהגותו הביאה את יוסי הררי להתנזר שתיית אלכוהול ועישון. אפילו קפה אינו שותה... (הערוץ השני, 2010) (רבקה, 2016). האב הפליא את מכותיו בילדיו ולא חסך אלימות אף מאשתו, שהגיעה מספר פעמים לבית החולים בגינו. פעם אף ירה עליה שלושה כדורים מאקדחו, כיוון שהפריעה לו בשולחן הקלפים (דיין, 2010).

אמו של הררי - אישה חזקה ומרשימה מאד - גידלה את הילדים באהבה רבה, למרות כל הסובב אותם. היא טיפחה והשקיעה בבית את כל כולה. לפרנסתה הייתה עובדת במשק בית וניסתה כל חייה שלא להחסיר מילדיה מאומה (רבקה, 2016).

הנושים העוצמתיים של האלפרונים

האחים הררי צמחו כחלק ממערך הגבייה של משפחת אלפרון בגבעת שמואל. כאשר עסקי הגבייה של האחרונים התפתחו מאוד, הם לא יכלו עוד להסתמך על בני משפחה בלבד ונזקקו להעסקת גורמים חוץ משפחתיים (שלמור, 2008).

[בתמונה: יעקב אלפרון. צילום מסך מסרטון יו-טיוב: 'יעקב אלפרון: הווידאופדיה והערוץ השני Yaakov Alperon']

הם היו ידועים כנושים עוצמתיים מאוד, בלשון המעטה, והאלימות הרבה שאפיינה את שיטת הגבייה שלהם הותירה מעט מאוד אנשים שהעזו להתחמק מתשלום חובות.

אט אט החל מעמדם של האחים להתחזק ובשלב מסוים אף קיבלו את ברכתו של יעקב אלפרון (ראו תמונה למטה) להמשיך בעסקים נפרדים בתחום הטלוויזיה הפירטית בכבלים, שפרחה באותם ימים (שלמור, 2008).

[לסקירה על יעקב אלפרון, לחצו כאן]

ההזדמנות והפריצה קדימה

מעצרם וכליאתם של יעקב, ניסים וזלמן אלפרון למספר שנים, יצרה בתחילת שנות ה-90 של המאה הקודמת, וואקום שאפשר לאחים הררי לפרוץ קדימה. הם תפסו את מקומם ואת עסקיהם, השתלטו על עסקי ההימורים, הסמים וחלוקת הפיתות והירקות באזור פרדס כץ, והמשיכו ביתר מרץ בעסקי גביית החובות שהותירו אחריהם האלפרונים (כהן, 2003).

[התמונה: עמיר מולנר. צילום מסך מתוך כתבת התחקיר של ערוץ 2]

איש הביצוע העיקרי של האחים הררי היה עמיר מולנר, שהשירות הצבאי העניק לו ניסיון קרבי עשיר וידע נרחב בשימוש בכלי נשק ובהכנת מטעני חבלה. בידע הזה היווה נכס אדיר עבור משפחת הררי, וסייע בידם לשכלל את שיטת החיסול באמצעות מכוניות ממולכדות.

[לסקירה על עמיר מולנר, לחצו כאן]

1991: המלחמה פורצת

'הצלחת היתר' של כנופיית רמת עמידר חידדה את המוטיבציה של המשטרה להקריסם. בשלהי שנת 1991 נעצר ה'מוח' של הכנופיה, יוסי הררי. הוא הורשע ונשלח לשמונה שנות מאסר, בגין סחיטה באיומים של בעל מכון ליווי. בהמשך, הוא הואשם גם בסחיטת כספים גם מהבנקים ובהפצת סמים (הערוץ השני, 2010). בשטח, השאיר תחתיו ממלא מקום: את חברו, אמיר זכריה.

אבל, דווקא האקט הזה הקריס את ה'סדר' שנוצר בשכונה, ודחף את המערכת לכאוס. יש הרבה אמת בטענות חלק לו היה יוסי הררי, שלו היה נשאר מחוץ לכלא, סביר להניח שמרחץ הדמים שידעה השכונה לא היה מתרחש...

כניסת המנהיג הכריזמטי לכלא, יצרה וואקום שהתמלא עד מהרה בטוענים לכתר, וסימנה את תחילתה של מלחמת הכנופיות: כנופיית פרדס כץ - שהובלה על ידי יצחק 'חישי' חדיף (ראו תמונה למטה) - מרדה באחים הררי, וביקשה נתח גדול יותר בשפע שממנו נהנתה. בין שתי הכנופיות נפתח חשבון דמים.

  • במאי 1995, זיהה 'חישי' חדיף הזדמנות, ורצח את המחליף של הררי, אמיר זכריה (שלמור, 2008). על כך התבטא הררי בראיון: "...אני טיפוס שכשיש לי פצע אני מטפל בו. אני לא בוכה".
  • באוגוסט 1995 נרצח בתגובה, העבריין מאיר חדד (הערוץ השני, 2010).

[בתמונה: יצחק 'חישי' חדיף. צילום מסך מתוך כתבת הערוץ הראשון, 2010, 'ראיון עם יוסי הררי, חלק א' (ראו למטה)]

  • הרצח השלישי התרחש במרץ 1996: הפעם היה הרצח קרוב וכואב מתמיד: בן אחותם של רוני ויוסי, אייל הררי, בן ה-16, תלמיד תיכון, שהיה בדרכו לבית הספר (הערוץ הראשון, 2010) (כהן, 2003). ליוסי הררי הגיעה השמועה שבן אחותו אייל נרצח, כשהיה בכלא. לימים התבטא על הרגשתו לאחר הרצח: "(הרגשתי) כאב וצער כמו כל אדם ששומע שאחיין שלו נרצח. אני לא אדם שבוכה. זה לא פותר בעיות" (רבקה, 2016). בתגובה לרצח, המשטרה ביקשה לשירות בתי הסוהר להעביר את הררי לבידוד, כי העריכה שמהכלא הוא יבקש נקמה. כתוצאה מכך, ישב הררי 22 חודשים בהפרדה (הערוץ השני, 2010), אבל הרציחות המשיכו...
  • הרצח הרביעי התרחש ביוני 1997. הפעם נרצח סהר אזולאי בן 21, מספר 2 בכנופיית פרדס כץ.
  • הרצח החמישי התרחש ביולי 1997. הפעם היה זה משה צ'יקו עזאמי, מפרדס כץ.
  • הרצח השישי היה בספטמבר 1997: של דוד אטאס (פרלה) מכנופיית פרדס כץ, למרות שהוזהר על ידי המשטרה (הערוץ השני, 2010).

1998: רוני הררי כמעט מחוסל

ב- 1998, מספר ימים לאחר שהאח, יוסי הררי השתחרר מהכלא, פוצץ בפרדס-כץ רכבו של אחיו הבכיר של 'חישי' - ואב ל-11 ילדים - הרב שמעון חדיף. מטען הוסלק במשענת הראש של מושב הרכב שלו. בשל התחכום יוחס הביצוע לעמיר מולנר - קבלן הביצוע של האחים הררי באותם ימים - אולם מעולם לא הוגש נגדו כתב אישום בגין זאת (הערוץ השני, 2013) (לוי, 2006).

החיסול הזה סימן החמרה ב'מלחמת החיסולים', שהתקרבה יותר ויותר ומנהיגי הכנופיות עצמם. ואמנם, ההחמרה הזו כמעט ועלתה לרוני הררי בחייו: במאי 1998 הוא ישב בבית קפה ברחוב כצנלסון בגבעתיים, כאשר שני עבריינים צעירים, דותן שוקרון ומשה בית עדה, עצרו ליד בית הקפה, ואחד מהם החל לרסס ביריות אם-16 את יושביו. רוני הררי נפצע קל. החשד אז היה שהמתנקשים נשלחו על ידי ראש כנופיית פרדס כץ, יצחק חישי חדיף, כנקמה על רצח אחיו שמעון (כהן, 2003).

האירוע הזה מתח את גבול הסבלנות המשטרתית עד תום, והיא פתחה המשטרה במבצע מעצרים נרחב בקרב המשפחות. מאז גוועה מלחמת הכנופיות (כהן, 2003).

בעקבות כך פורקה הכנופיה למעשה, כשיוסי הררי - שהרגיש שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו - לקח לעצמו את כל כספה של הכנופיה - כ-10 מליון דולרים - נטש את השטח (ואת חלק מחבריו), ועזב - בספטמבר 1998 - ביחד עם חלק מהכנופיה ליוהנסבורג בדרום אפריקה. עמיר מולנר שכעס על היעלמות הכסף הסתכסך עם הררי, וזמן מה לאחר מכן עזב את הארץ גם הוא, לדרום אפריקה (לוי, 2006).

האם דאג יוסי הררי, לפני נסיעתו, לאחיו רוני? שאלה פתוחה...לא ברור כמה כסף נשאר בידיו של רוני הררי (נראה שמצבו הכלכלי בהחלט שפיר), ומה הייתה מערכת יחסיו עם אחיו הדומיננטי ועם חברי הכנופיה האחרים באותה עת. אבל, בעוד יוסי הררי הצליח לארגן לעצמו חיים שקטים, מרווחים ומכובדים יחסית, הולך רוני הררי ודועך, ומתדרדר, כעבריין פשוט...

2003: נישואין וטרגדיות משפחתיות

רוני הררי נשוי טוב לאורלי. הם נישאו ב-21 בספטמבר 2003 (אריאל-אמיר, 2012). כשנה לאחר מכן, והובהלה אורלי לבית החולים בהיותה בחודש השמיני להריונה. הרופאים הבחינו שמדובר בהיפרדות השליה מהרחם, ולבני הזוג נולד תינוק מת. אורלי סירבה לראות אותו, רוני ניגש לילד ונישק את ראשו (אריאל-אמיר, 2012). לאחר כחצי שנה נכנסה שוב אורלי להריון, הפעם זו הייתה בת. אלא שגם הפעם הסתיים ההריון בטרגדיה. בחודש השישי ילדה אורלי את בתם ששקלה 640 גרם. לאחר 12 יום בטיפול נמרץ נפטרה הילדה בדיוק ביום השנה למות אחיה (אריאל-אמיר, 2012). השניים הצליחו לצאת מחוזקים מטרגדיות הללו. אורלי הצליחה ללדת בהמשך שני ילדים בריאים, שאותם הם מגדלים באושר יחסי (אריאל-אמיר, 2012).

2003: דוכני נקניקיות וגז צחוק ומאסר שנתיים

ב- 2003 הסתמן שוק מכירת הנקניקיות וגז הצחוק במתחמי המועדונים בתל אביב כמניב רווחים גדולים. כתוצאה מכך ניסה רוני הררי לקבוע באלימות עובדות בשטח בתחום זה. בנובמבר 2003 תקפו, הוא ואנשיו, שותפים לדוכן למכירת נקניקיות במתחם נמל תל-אביב, וחתכו את גרונו של אחד מהם, צעיר בשנות ה-20 לחייו. את שני שותפיו היכו ללא רחם. השלושה אושפזו בבית-חולים. הדוכן הושמד. כתוצאה מכך נעצר רוני הררי בחשד לניסיון רצח.

ב- 22 ביוני 2004, כתוצאה מהסדר טיעון, גזר בית המשפט המחוזי בתל אביב גזר שנתיים מאסר, 45 אלף שקלים קנס ועוד 10,000 שקלים פיצויים על רוני הררי, שהורשע בתקיפה שגורמת חבלה (כהן, 2004).

[לכתבה המלאה - כהן, 2013 - לחצו כאן]

2008: סחיטה ו- 11 חודשי מאסר

בשנת 2008 הסתבכו, רוני הררי ואחיו דוד (להבדיל מאחיו התאום, יוסי הררי) עברות של סחיטה באיומים וקשירת קשר לביצוע פשע. זאת, בעקבות תלונתו של סוחר יהלומים (עדות למעמדו הירוד של הררי, שהרי, מי היה מעז להתלונן עליו 'בימים הטובים'?...). על פי כתב האישום ניסו האחים לסחוט באיומים סוחר יהלומים תושב אשדוד, לאחר שזה סירב לשלם להם 50 אלף דולר (חדשות 2, 2008).

הפרשה החלה באוגוסט 2008, לאחר שסוחר היהלומים הגיש תלונה במשטרת אנטוורפן שבבלגיה, כנגד אזרח ישראלי בשם אבי אסרף. בתלונה טען המתלונן כי אסרף שדד באלימות ממנו יהלומים בשווי 350,000 דולר, וכן סכומי כסף גבוהים במזומן. בספטמבר שב המתלונן לישראל (חדשות 2, 2008).

במהלך חודש אוקטובר 2008, קשרו האחים הררי יחד עם עבריינים נוספים לסחוט באיומים את הסוחר. בתחילת אוקטובר הגיע דוד הררי יחד עם עבריין נוסף אל בית המתלונן באשדוד. דוד הציג עצמו בפני המתלונן בשמו. הוא שאל אותו, אם הוא מכיר את אבי אסרף וביקש ממנו לספר לו את גרסתו לאירועים שבעקבותיהם הגיש תלונה במשטרה בבלגיה (חדשות 2, 2008).

דוד הורה למתלונן להתייצב למחרת בפני אחיו, רוני, ומסר לו מספר טלפון השייך לאחיו, על מנת שהמתלונן יתאם עמו את ביקורו. למחרת היום סוחר היהלומים לא התקשר לרוני ואף לא התייצב לפניו כפי שהורה לו דוד. משכך, יום לאחר מכן התקשר דוד למתלונן ואמר לו כי אחיו רוני מעוניין לדבר עמו. במהלך השיחה הורה דוד למתלונן להגיע בשעות הערב לקניון סי מול באשדוד (חדשות 2, 2008).

סוחר היהלומים - שככל הנראה חשש מהאחים הררי - לא התנגד הפעם והתייצב בשעה הנקובה בקניון. אל הקניון הגיע דוד, מלווה בשישה גברים נוספים. דוד הורה לסוחר היהלומים האשדודי לנסוע עמו לביתו של רוני מאחר והוא מעוניין לשוחח עמו. בין המתלונן לדוד התפתחו דין ודברים שבסיומם עלה המתלונן לרכבו, ואליו הצטרפו שניים מתוך הגברים שהגיעו לקניון ולפניו נסעו דוד הררי ו'חייליו' (חדשות 2, 2008).

עם הגיעם לביתו של רוני בישוב קדימה, פתח רוני את השיחה בכעס "אל תדבר, אני לא רוצה לשמוע מילה, למה לא התקשרת אלי? קיבלת צ'אנס מאח שלי להתקשר אלי ולא כיבדת אותי", אמר רוני. עוד אמר רוני למתלונן כי אסרף - אשר נגדו הגיש סוחר היהלומים תלונה בבלגיה - סיפר לו סיפור שונה על האירועים שבעקבותיהם הוגשה התלונה, וכי על המתלונן לשלם לרוני 270,000 דולר. המתלונן סיפר לרוני את גרסתו לאירועים שאירעו בבלגיה ולאחר שרוני התקשר לאדם שלישי המכונה "מישל", אמר רוני למתלונן, "אני אעשה לך הנחה, תן לי 50,000 דולר ונגמור את הסיפור הזה" (חדשות 2, 2008).

כשאמר המתלונן אמר לרוני כי אין ברשותו את הסכום הנדרש, הורה רוני לאחיו דוד להכניס את רכבו של המתלונן לחצר. דוד שב לחדר עם רישיונות רכבו של המתלונן ומשהבחינו הנאשמים כי על פי הרשום על גבי רישיון הרכב, רכבו של המתלונן משועבד, אמר לו דוד: "אני יודע שקנית בית ויש לך כסף" ודרש מן המתלונן לחתום על שטר חוב על סך 50,000 דולר לזכות רוני (חדשות 2, 2008).

משהעז המתלונן לסרב, איים רוני על חייו ועל חיי משפחתו, ואמר: "אתה לא מכיר אותי, אני יכול לרצוח לך את הילדים, לאנוס לך את האישה, אפילו אם תירצח אחרי זה אשתך תמשיך לשלם לנו". וכמו בסצנה מסרט מאפיה בעודו מאיים על המתלונן שיחק רוני באקדח שבידו, שלף סכין ושיחק עימה בסמוך למתלונן (חדשות 2, 2008).

בלית ברירה, בשל החשש לחייו ולחיי משפחתו, בסופו של דבר חתם המתלונן על שטר חוב על סך 50 אלף דולר. כשהוא חש את החרב מעל ראשו למחרת הפגישה, רכש המתלונן כרטיסי טיסה לעצמו ולאשתו וילדיו, ובו ביום נסע עם אשתו וילדיו לחו"ל, שם שהו מספר ימים (חדשות 2, 2008).

בנובמבר הגיע דוד הררי אל בית המתלונן באשדוד ודפק על הדלת. אשתו של המתלונן נמנעה מלפתוח, וצעקה לבעלה שיזמין את המשטרה. כששמע דוד את צעקותיה של האישה עזב את במקום (חדשות 2, 2008).

סוחר היהלומים שכנראה חשש להמשך הסתבכותו עם משפחת הררי המסוכנת, פנה אל המשטרה והגיש תלונה שלאחריה כאמור הוגש כתב אישום (חדשות 2, 2008).

ב- 25 בפברואר 2009 גזר בית המשפט המחוזי בבאר שבע 11 חודשי מאסר בפועל על האחים רוני ודוד הררי. נוסף על כך הוטל על כל אחד מהם לשלם פיצויים בסך 9,000 שקלים וקנס בסך 1,000 שקלים (בוקר, 2009).

2012: עוד סחיטה ו- 33 חודשי מאסר

אחרי שהכריז רוני הררי שוב ושוב על פרישה מעולם הפשע, הוא הורשע בסחיטה ב-2012, ונשלח ל-33 חודשי מאסר. הפרשה התחילה מכך שהתקשרה אשה למוקד 100 של המשטרה, וסיפרה כי יוסי הררי סוחט באיומים את בעלה, לקח ממנו בכוח את הרכב של אמו, ואילץ אותו להעביר בעלות על הרכב על שם אחד מעובדיו (פלג, 2012).

[לשמיעת שיחת הטלפון לחצו כאן]

כתוצאה מהשיחה פתחה המשטרה בחקירה. הררי, שהבין שהקרקע נשמטת מתחת לרגליו ברח בתחילה מביתו. לאחר מכן, הסגיר את עצמו למשטרה, וטען שברח בשל החשש לחייו, לאחר ירי שהתרחש לעבר ביתו.

"אני לא רוצה את העולם הזה!", זעק הררי בבית המשפט. "כל פעם מביאים לי מישהו אחר שמתלונן נגדי... שנה קודם נעצרתי על סחיטה באיומים וזריקת רימון... ובסוף התיק נסגר מחוסר ראיות". הפעם הסוף היה שונה... (פלג, 2012).

2015: רוני (כמו יוסי לפניו) מפרסם ספר: 'הבורר'

"אני נולדתי לעולם שלא אני המצאתי אותו, המציאו אותו בשבילי. גדלתי בבית אלים, בשכונה אלימה, בגיל מאוד צעיר הבנתי שכדי לשרוד אני חייב לגנוב ובכדי שלא יתעסקו איתי אני חייב להשתמש באלימות" (רוני הררי בספרו, 'הבורר')

לאחר שהתאום, יוסי הררי, פרסם ספר ב- 2010, היה זה רק טבעי שרוני הררי אחריו, יכתוב גם הוא, כתיבה שהניבה עבורו מספר ראיונות בתכניות טלוויזיה והרצאות.

ואמנם, כבר ב- 2011 פורסם כי רוני הררי שוקד על ספר אוטוביוגרפי משלו. את הספר כתב למעשה אבי פרידמן, תסריטאי מפיק הצגות ומחזות זמר, וגם סופר ילדים.

אמנם על כריכת הספר רשומות המילים "האמת, כל האמת ורק האמת", אולם הכל בעיני המתבונן...

הספר נפתח בפגישה הראשונה שלו עם הררי בביתו ביישוב קדימה. הוא מתאר איך הוא ישב מאחורי שולחן ביליארד גדול, כשמעליו אוסף הסכינים שלו, ודיבר לאשתו בעדינות שרחוקה מאוד מהתדמית שנוצרה לו.

אתם קונים? ...

(נחמני, 2011).

ההשוואה הבלתי נמנעת בין האחים

לסיום, קשה להימנע מהשוואה בין שני האחים ומצבם כיום:

נכון שרוני הררי היה תמיד בצלו של התאום הדומיננטי יותר, יוסי אבל ניכר גם הבדל משמעותי בתפיסת המציאות של שני האחים וביכולתם להתאים עצמם למציאות משתנה:

  • יוסי קלט מיד שהמציאות השתנתה. הוא התאים את עצמו, פרק את החבילה, ידע למשוך כסף היכן שעוד יכול היה (דרום אפריקה), שינה לחלוטין את חייו והוא חי חיי רווחה.
  • אבל רוני - למרות ההצהרות על נטישת הפשע - אינו מטמיע שהמציאות השתנתה; למרות שחיקה את אחיו בספר שכתב ובהצהרות שפיזר לתקשורת, והוא ממשיך לפעול בדפוס הישן של מעשי סחיטה ואיומים. זה היה טוב לתקופה שרק שמם של האחים הררי העביר אנשים למצב של חיל ורעדה. אבל עתה, אנשים פוחדים הרבה פחות ומתלוננים הרבה יותר. לכן, הוא מסתבך שוב ושוב כעבריין קטן...

[לסקירה על האח התאום, יוסי הררי, לחצו כאן]

מקורות והעשרה

  • יו-טיוב (2012), פנים אמתיות: רוני הררי, 16/2/12.

9 thoughts on “רוני הררי: האח של יוסי…

  1. כמה שטויות בכתבה אחת!!!ד״ר ידע???? לא ממש לא!!!התחקיר שלך כושל ,קצת משעשע יש אמיתות מסויימת כל השאר בולשיטטטט

  2. Pingback: בן כהן: העבריין בעל שלוש הנשמות... - ייצור ידע

  3. Pingback: בן כהן: אפשר גם בלי רגליים... - ייצור ידע

  4. Pingback: אבי רוחן: מעל עשרים חיסולים ו"לב של זהב"... - ייצור ידע

  5. Pingback: אבי רוחן: בנעליו של אברג'יל - ייצור ידע

  6. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

  7. Pingback: יוסי הררי: צריך לדעת לפרוש בזמן... - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.