מרגלית צנעני לא לבד: הזמר המזרחי והפשע המאורגן

[בתמונה: מרגלית צנעני בעצרת "הנגב דורש צדק חברתי" בבאר שבע. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Eman. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

פיצוץ האזהרה במכוניתה של הזמרת, מרגלית צנעני, שהדהד בישוב אזור ב-10 לינואר 2017, חידד שוב את מה שידענו מזה שנים, שיש קשר ברור ומובהק בין הזמר המזרחי והפשע המאורגן בישראל, שאותו הציפה התקשורת. כך למשל ידענו על אינטראקציות בהקשרים שונים שבין זמרי זמר מזרחי - כחיים משה, זוהר ארגוב, קובי פרץ, בני אלבז, מושיק עפיה, מאיה בוסקילה, שרית חדד ואחרים - לפשע המאורגן.

[הכתבה ב- ynet מה- 10 בינואר 2017 (סניור והבוקר, 2017)]

היסטוריה: הזמר המזרחי והפשע המאורגן נולדו יחד

בשנות השבעים והשמונים של המאה הקודמת, היו העבריינים הסיכוי היחידי של זמרי השכונות לפרוץ החוצה.

העבריין, טוביה אושרי - שתמך ומימן אמנים זמר מזרחי רבים - טוען כי הן הזמר המזרחי והן הפשע המאורגן נולדו בכרם התימנים, בקרב אותם אנשים ממש שחיפשו "דרך החוצה": "להיות פושע ולהיות זמר היו כמעט אופציות יחידות לבחור מוכשר פה". אנשי הפשע המאורגן - ששלטו במועדונים הגדולים - הם שנתנו להם את הסיכוי והפכו לפטרוניהם (מערכת נענע 10, 2015):

כך למשל, שושנה אלפרון היא שזיהתה את הפוטנציאל הטמון בזוהר ארגוב ופתחה בפניו את שערי המועדון של האלפרונים, "הברווז", והיא שחיברה אותו, לאחר מכן, עם מועדון "אריאנה". כיוון שחברות התקליטים היו נעולות בפניו, האלפרונים הם שאפשרו לארגוב לחבר טייפ פשוט למערכת ההגברה במועדון, ולייצר את ה'קסטה' הראשונה שלו (מערכת נענע 10, 2015).

במעשה הזה נטלו על עצמם האלפרונים תפקיד חברתי חשוב. אבל, היו כאלה שגם באו לאחר מכן, לגבות מה'כוכבים' החדשים את הדיבידנד.

[בתמונה: כרם התימנים - כאן הכל נולד... התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי User:Sambach. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 2.5]

גם היום אנשי הפשע המאורגן אינם זרים לזמרים המזרחיים. הם אוהבים את המוסיקה שלהם, ויכולים להרשות לעצמם לקנות את שירותיהם. האמנים מצידם, אוהבים אותם ומכירים להם תודה. זמרים רבים - כמו בני אלבז - שהיה בשנות השמונים של המאה הקודמת זמר הבית של מה שמכונה 'הכנופיה הישראלית בניו יורק' - וגם הזמר מושיק עפיה, דיברו בגלוי על כך שהלקוחות הטובים ביותר שלהם הם אנשי פשע מאורגן והרעיפו עליהם סופרלטיבים (עמית, 2008):

  • בני אלבז: "הם האנשים הכי חמים בעולם ואם אתה בא להופיע אצלם, ואם הם אוהבים אותך, את החיים שלהם הם יתנו לך".
  • מושיק עפיה: "אני יכול להגיד לך שאני מופיע אצל כל העבריינים, והם אחללה אנשים, והם יודעים לכבד את עצמם, והם עושים כבוד מעל ומעבר, ואני יכול לספר לך על מערכות היחסים שלי איתם. אני תמיד מקבל יותר...".

[תמונתו של מושיק עפיה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי יניר סלע. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 4.0תמונתו של בני אלבז נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Dvo8888. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

חלק מהזמרים המזרחיים מצויים, "רגל פה ורגל שם", וסוחבים איתם - גם לאחר ההצלחה - את ה'גיבנת' של ילדותם: זוהר ארגוב היה נרקומן. גם בעלה לשעבר של מרגלית צנעני היה נרקומן, וזהו רק פתיח קטן ברשימה...

ההצלחה מדרדרת לעתים לכאוס

במערכות מורכבות מוכרת התופעה שעליה מהירה טומנת בחובה זרעי פורענות ועלולה להסתיים בהתרסקות, והסיטואציה שבה מצויים זמרים 'עולים' רווייה ב'זרעי פורענות' כאלה: רובם חוו עוני בילדותם, והכסף הגדול מסנוור. הקונפליקט - בין סגנון החיים לעבודה - ו'השתן שעלה לראש', מובילים, פעמים רבות, לגלישה לכאוס ולאבדן דרך: היו שהידרדרו לסמים, שהפכו מהמרים כפייתיים. יש כאלה ש'רק' דבקו בסוגי בילוי ש'שורפים' כסף במהירות, וצברו חובות. מצבים כאלה הפכו אותם טרף קל, יחסית, לפשע המאורגן.

עידן חדש...

גם זמרים - שגילו בגרות, ניהלו בתבונה את עסקיהם וזכו להתבסס להאריך ימים במקצוע - אינם חסינים בפני הפשע המאורגן. הכסף הגדול מהווה תמיד מוקד משיכה, לאלה שאורבים ומחכים להזדמנות.

היום, הרבה אחרי 'העידן הרומנטי', הפשע המאורגן מגלה מעורבות בזמר המזרחי, לא רק בגלל המוסיקה, אלא בעיקר, בגלל הכסף הגדול שמגלגל ענף זה. עשרות ומאות מליונים מתגלגלים בזמר המזרחי, והעבריינים מבקשים להיות שותפים, ולנתב את עסקיהם גם לאפיקים לגיטימיים או 'חצי לגיטימיים'.

כיוון ש'הכסף הגדול' קורץ, יש כאלה - כמו שושנה אלפרון - שפתחו סוכנות לייצוג אמנים ולקידומם. אפילו העבריין זאב רוזנשטיין שיתף פעולה עם האמרגן אבי גואטה להבאת אמן תורכי מפורסם - אברהים טטליסס - לארץ. שלום דומרני ביקש להקים לו סוכנות כזו... אחרים מוצאים דרכים ישירות פחות (ראו בהמשך) (מערכת נענע 10, 2015).

קשר מסוג קצת שונה הוא הצורך של הפשע המאורגן בהופעת אמנים מזרחיים בבתי קזינו לא חוקיים, על מנת למשוך אליהם קהל. זמרים כמו יואב יצחק, שלומי שבת, שרית חדד, דורון מירן, שימי תבורי ואחרים, היו מופיעים - אם מרצון, אם מתוך צורך להשתכר, ואם מתוך הצורך להחזיר 'חוב' - במועדונים הללו. הקרבה להימורים גרמה לחלק מהאמנים הללו להתמכר. החובות התופחים והצורך הקבוע בכסף 'חדש', רק העמיקו את הקשר בין העבריין לזמר... (מערכת נענע 10, 2015).

[בתמונה: זאב רוזנשטיין. תמונת מסך מתוך חדשות ערוץ 10]

[לקריאה בהרחבה על זאב רוזנשטיין, לחצו כאן]

נקודת תורפה: ההצלחה מערערת את הקשר של הזמר המצליח עם האמרגן שלו

כיוון שהאמרגנים - המייצגים את הזמרים - חולקים איתם את רווחיהם, מנסות משפחות הפשע לדחוק רגל בין הזמר לאמרגנו: לנכס לעצמן את ייצוג הזמר, או להיכנס לשותפויות בייצוג שלו. אמרגנים סרבנים 'משוכנעים' לעשות זאת דרך פיצוץ הרכב, הטלת רימון לפתח הבית, איום על בני המשפחה וכדומה.

כך מוצאים עצמם האמרגנים בתווך, בין הקליינטים ה'מסוחררים' שלהם מחד גיסא,לבין העבריינים, המבקשים נתח בשלל מאידך גיסא:

  • יש מקרים שבהם דורשים ראשי משפחות פשע ומקבלים תנאים מיוחדים בהופעות זמרים.
  • יש אמרגנים שנאלצים לשתף עבריינים בעסקיהם (לעתים אף תוך פתיחת תחומי שותפות חדשים בעסקים לגיטימיים).
  • במקרים אחרים, זמרים מפעילים ראש משפחת פשע שדורש מהאמרגן "לעשות לו כבוד" ולשחרר את הזמר מהחוזה. ההמשך בדרך כלל ידוע: הזמר חייב לעבריין והסיפור רק מתחיל...

ויש גם האמרגנים שנשארים עם 'הרגליים על הקרקע', ומוצאים את מקורות העוצמה להתנגד ללחץ.

היו גם זמרים שהפכו לפושעים בעצמם. כך למשל הזמר אבי הררי - שהוגדר פעם כ"יורש של זוהר ארגוב" ומכונה עד היום בקרב אנשי הפשע בכינוי "הזמיר" - שהורשע בקשירת קשר לחיסול העבריין, אסי אבוטבול. הררי הידרדר לפשע, לאחר ששימש כ'זמר הבית' של העבריין, יעקב אלפרון, והופיע במועדונו.

השימוש בעבריינים כבוררים

זוהי סוגיה רחבה הראויה למאמר נפרד משלה. זמרים ואמרגנים רבים עושים שימוש בבוררים הבאים מהפשע המאורגן. כיוון שהזמרים ואנשי הפשע באים מאותה שכונה, הם בעלי אותה תרבות ומדברים באותה שפה, אך טבעי הוא שיפנו, בעת מצוקה, לבוררות 'בתוך המשפחה'. כך התפתחה הנורמה שנכון לסיים סכסוכים בדרך הזו, מה עוד שהיא אפקטיבית ומהירה הרבה יותר מבתי המשפט.

כך נוצר נוהג, שבו מהווים העבריינים בוררים בסכסוך שבין הזמר לאמרגנו ו/או בין העבריין לאחרים. כך היה במקרה של מרגלית מנעני, וכך נפתר הסכסוך של הזמרת מאיה בוסקילה עם סוכנות האמרגנות שלה, רוברטו. ה'בורר' אגב, היה אמיר מולנר (עמית, 2008).

מרגלית צנעני - רב הנסתר על הגלוי... 

אמיר זוהר הוא היום כתב הפלילים הבקיא ביותר, לטעמי, במתרחש במה שמכונה 'העולם התחתון'. סקירה ממצה של פרשת הסתבכותה של מרגלית צנעני מופיעה בהרחבה בכתבתו "הביואיק של מרגול לא לבד", שראתה אור במעריב וגם באתר, מחלקה ראשונה:

"ב- 2010 חיבר הבן אסף בין מרגול - אז עמוד התווך ב'כוכב נולד' לבין עומר אדם ואסף אטדגי. אולם, כשנושל צנעני ג'וניור מסביבת ההפקה של הטאלנט, גייסה מרגול את שלום דומרני, שיכפה על אטדגי את העמדה שלה לגבי גובה הפיצוי. בתמורה, נטען כי מרגול תסייע לדומרני להקים סוכנות אמנים...".

כזכור, ב-16 באוגוסט 2011, נעצרו צנעני ובנה אסף למשך שבועיים וחצי, בחשד שניסו להיעזר בעבריינים מיכאל חזן ובן כהן כדי לגבות כספים מאמרגנהּ לשעבר אסף אטדגי. גם בפרשה זו רב הנסתר על הנגלה. במסגרת הסדר טיעון שנחתם בנובמבר 2011 צנעני הודתה והורשעה בסחיטה באיומים של אטדגי, ונגזרו עליה שישה חודשי מאסר, לריצוי בעבודות שירות.

[הכתבה ב- ynet מה- 27 בנובמבר 2011 (כהן-פרידמן, 2017)]

צנעני בסגנונה הבוטה השיבה לעיתונאים על השאלות הללו בסגנונה המיוחד: "אל תבלבלו את המוח". בסיטואציה שבה היא מצויה, אני מניח שאיש מאיתנו לא היה בוחר להיות ספציפי יותר...

[לקובץ המאמרים: 'הכל על הפשע המאורגן', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

6 thoughts on “מרגלית צנעני לא לבד: הזמר המזרחי והפשע המאורגן

  1. Pingback: בן כהן: העבריין בעל שלוש הנשמות... - ייצור ידע

  2. Pingback: בן כהן: אפשר גם בלי רגליים... - ייצור ידע

  3. Pingback: אבנר הררי: המחסל המזמר... - ייצור ידע

  4. Pingback: שלום דומרני - ייצור ידע

  5. Pingback: עברייני ישראל - ייצור ידע

  6. Pingback: הלגיטימציה הגוברת של 'בוררות העולם התחתון' - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.