אבי הראל: תופעת הנבואה לפי דעת הרמב"ם במורה נבוכים

[בתמונה: ציורי תנ"ך; הנושא: נביא אמת; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

[בתמונה: ציורי תנ"ך; הנושא: נביא אמת; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

עודכן ב- 28 באוגוסט 2022

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

אבי הראל הוא בעל תואר שלישי בפילוסופיה והיסטוריה יהודית, שירת בצה"ל מג"ב ומשטרת ישראל שלושה עשורים, בתפקידי פיקוד שונים. בתפקידו האחרון היה ההיסטוריון של משטרת ישראל. פרסם ארבעה ספרים ועשרות מאמרים בתחומי עיסוקו.

*  *  *

בפרשת שופטים בספר דברים מודגש כי האל המקראי יעמיד לעם ישראל נביאים עת יהיו בארץ כנען. או אז יהיה עליהם להבחין בין נביא אמת לנביא שקר, על פי פרמטר פשוט. כל מי שנבואתו אינה מתקיימת בטווח הארוך הרי הוא נביא שקר. בדברינו הבאים נעסוק בדעתו של הרמב"ם בנושא הנבואה, כפי שהיא משתקפת בספרו הפילוסופי מורה נבוכים.

הרמב"ם מקדיש לנושא הנבואה דיון נרחב המתפרס על פני פרקים רבים (פרקים- ל"ב- מ"ח, של החלק השני במורה נבוכים) [1]. הטון השולט בעניין חלותה - מתן מעטפת טבעית לנבואה. בכיר הנביאים לפי דיון זה הוא משה רבנו, שזכה להשגה נבואית ייחודית, ודרגתו הנבואית הינה שונה וחורגת באופן איכותי וכמותי מדרגתם של שאר הנביאים.

[בתמונה: רוח של נבואה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArmyAmber לאתר Pixabay]

[בתמונה: רוח של נבואה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ArmyAmber לאתר Pixabay]

הוא מביא שלוש דעות מרכזיות בעניין הנבואה:

[בתמונה משמאל: כריכת הספר 'מורה נבוכים לרמב"ם, בפירוש קאפח, שראה אור בהוצאת סיני. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

  • הדעה הראשונה היא הדעה של ההמון הנבער מדעת, שחושב שכול אדם יכול להיות נביא, ללא קשר עם דרגת התפתחותו השכלית, ובמותאם לדרגה מוסרית מחייבת.
  • הדעה השנייה הינה דעתם של הפילוסופיים, שהנבואה היא כשרון טבעי באדם. ברגע שאותו אדם יהיה שלם בשכלו ומידותיו הרי יכול להיות נביא. דעה זו קרובה לדעתם של הפילוסופיים האריסטוטליים- איסלמיים, לפי אלפאראבי [2].
  • הדעה השלישית היא דעת התורה, הזהה כמעט לחלוטין לדעה הפילוסופית, הגורסת שהנבואה הינה עניין טבעי, פרט להסתייגות אחת: האל יכול למנוע מנביא - המכיל בתוכו את כול הנתונים הראויים להיות נביא - מלממש אפשרות זו.

[בתמונה משמאל: כריכת הספר 'מורה נבוכים לרמב"ם, בפירוש קאפח, שראה אור בהוצאת סיני. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

רוב המפרשים הראשונים של הרמב"ם [3] על אתר הבחינו בכך, ולמדו מדוגמה זו כי המחבר התכוון לרמוז כאן שדעתו זהה לחלוטין עם הדעה הפילוסופית. זאת, כיוון שהרמב"ם לא טרח לפרש את כול אותם הכתובים הרבים שמוכיחים לכאורה כי האל יכול להתערב ולמנוע נבואה ממי שהוכשר לכך. הדוגמה היחידה לעיקרון זה היה ונשאר ברוך בן נריה (דמות מקראית, ששימש כסופרו ותלמידו של ירמיהו הנביא), שבעצם מוכיח את ההפך הגמור.

[בתמונה משמאל: פסלו של ברוך בן נריה: יצירה שלאלייז'דיניו (Aleijadinho) מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Einar Einarsson Kvaran. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לא ניתן היה למנוע מברוך בן נריה (ראו תמונה משמאל) להינבא, היות ומלכתחילה לא היה ראוי לכך. יש בדברים אלו דוגמה מאלפת להסתרת דעתו של הרמב"ם מפני ההמון, אולם הקורא הביקורתי והמשכיל יכול להבחין בדואליות זו ולרדת לסוף דעת המחבר בנושא.

[בתמונה משמאל: פסלו של ברוך בן נריה: יצירה שלאלייז'דיניו (Aleijadinho) מראשית המאה ה-19, בזיליקת בום ז'זוס דה מטוזיניוס, קונגוניאס, ברזיל. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Einar Einarsson Kvaran. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY-SA 3.0]

לאחר שבררנו את עמדתו של הרמב"ם בנבואה, ראוי שנדון בקצרה במהות הנבואה והתממשותה במין האנושי:

הרמב"ם אכן מגדיר את מהות הנבואה וחלותה במילים אלה: "... דע כי אמיתת הנבואה ומהותה הוא שפע השופע מאת האלוה יתברך ויתעלה באמצעות השכל הפועל על הכוח הדברי תחילה, ואחר כן ישפיע על הכוח המדמה, וזאת היא היותר עליונה שבמדרגות האדם ותכלית השלמות אשר אפשר שימצא למינו; והעניין ההוא הוא תכלית שלמות הכוח המדמה, וזה- עניין אי אפשר בכול איש בשום פנים, ואינו עניין יגיעו אליו בשלמות בחכמות העיוניות והטבת המידות - ואפילו יהיו כולם בתכלית מה שיוכלו להיות מן הטוב והנאה שבהם - עד שיחובר אל זה שלמות הכוח המדמה בעיקר היצירה בתכלית מה שאפשר..." [4].

[בתמונה: תופעת הנבואה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

[בתמונה: תופעת הנבואה... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי truthseeker08 לאתר Pixabay]

כלומר הסיבה המיידית לנבואה הוא השכל הפועל. שכל זה לפי אלפאראבי הוא האחרון מתוך עשרה שכלים נפרדים:

  • הראשון מהם שופע מהאל.
  • השכל השני נאצל מן השכל הראשון.
  • וכך הלאה עד השכל העשירי התחתון.

שכל עשירי זה קרוי גם 'השכל הפועל', ותפקידיו לפי אלפאראבי הינם, בין השאר, כדלקמן:

  • להוציא מן הכוח אל הפועל את הכוח השכלי הטבוע באדם ולהופכו לשכל בפועל; קרי, לסייע לשכל האנושי בקליטת המושכלות;
  • מתן צורה לעצמים מתחת גלגל הירח כלומר להוציאם מהכוח אל הפועל;
  • ולבסוף, להביא את השפע השופע מאת האל אל שכלו, ואל כוחו המדמה של הנביא (או הפילוסוף). כאשר שכלו של האדם מגיע לשלמות ראויה, אזי הוא יכול לקלוט את השדר הרציף המגיע מהשכל הפועל. זו מדרגתו של הפילוסוף.

ברם, אם השדר מאת השכל הפועל נקלט אצל האדם גם בכוח המדמה, אזי אותו אדם הופך להיות נביא. לדעת אלפאראבי (ראו תמונה למטה) על אתר, כוחו המדמה של הנביא מתרגם את האמיתות הבאות מאת השכל הפועל ובעצם מן האל לאילוסטרציה של דימויים וסמלים שונים, המובנים על ההמון.

[בתמונה: אל-פאראבי מופיע על שטר של קזח'סטן... התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: אנתולוגיה לכתבי אבן סינא, בעריכת שמואל הרוי, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ת"א, ע"ש חיים רובין. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

בדומה לאלפאראבי, גם אבן סינא [5] חשב על מערכת דומה של שכלים בכלל, ועל תפקידיו הרבים של השכל הפועל מתחת גלגל הירח. אריסטו לעומתם מכיר כנראה רק שכל אחד והוא השכל הפועל, היות והוא היחידי המוזכר בכתביו [6].

[בתמונה משמאל: כריכת הספר: אנתולוגיה לכתבי אבן סינא, בעריכת שמואל הרוי, שראה אור בהוצאת אוניברסיטת ת"א, ע"ש חיים רובין. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

לפי דברים אלה יוצא בבירור, שהנביא חייב להיות בעל השגה שכלית עליונה. השגה זו מורכבת מפרטים גופניים רבים וביניהם: מבנה המוח, מזגו של האדם, הצורך לעבור תהליך לימוד מדעים ברמה מעמיקה, ויתור על תאוות העולם החומרי והבלי העולם הזה. מחשבתו ממוקדת בהשגת האל באופן ממוקד ובלעדי. אדם שכזה עם כול המעלות הללו, יזכה ללא עוררין בהשראת השכל הפועל על שכלו או כוחו המדמה, ובכך הוא נהייה פילוסוף מן השורה או נביא בהתאמה:

"...כי כשיהיה איש מן האנשים עצם מוחו בעיקר בריאתו- על תכלית שויו, בזכות חומרו ומזגו המיוחד בכול חלק מחלקיו ובשיעורו והנחתו, ולא יימנעוהו מונעים מזגיים מפני אבר אחר; ואחר כן האיש ההוא למד והתחכם, עד שיצא מן הכוח אל הפועל, והיה לו שכל אנושי על שלמותו ותמותו ומידות אנושיות טהורות- שוות, והיו תשוקותיו כולם- לדעת סודות זה המציאות וידיעת סיבותיו... ויהיה מי שכבר התבטלה מחשבתו ופסקה תשוקתו לעניינים הבהמיים- רצוני לומר בחירת תענוג המאכל והמשתה והמשגל...והאיש אשר זה תוארו- אין ספק כשיעשה כוחו המדמה אשר הוא בתכלית השלמות וישפע עליו מן השכל כפי שלמותו העיוני- שלא ישיג אלא עניינים אלוהיים נפלאים מאוד..." [7].

פרט לשלמות שכלית, שלמות המידות ושלמות הכוח המדמה, דרוש אלמנט נוסף לאדם שיהפוך לנביא והוא תעוזה או גבורה אישית. בלעדיה קשה לדמיין את הנביאים עומדים ומוכיחים את העם על מעשיהם או לחילופין כיצד מעז נביא אחד לצאת חוצץ כנגד שועי עולם כדוגמת משה רבנו בארמון פרעה במצרים. תעוזה זו יחד עם עודף השפע מאת השכל הפועל יוצרת אצל האדם תסיסה ואי שקט ודחף לומר את דבריו גם במצבים העלולים לסכן את חייו.

[בתמונה: מה הופך אדם לנביא? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי andremsantana לאתר Pixabay]

[בתמונה: מה הופך אדם לנביא? תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי andremsantana לאתר Pixabay]

היות ורוב הפרמטרים הדרושים לנבואה הינם כוחות גופניים הרי מן הסתם יש הבדלים ניכרים ברמת הנבואה בין אדם לרעהו. ואכן הרמב"ם מונה אחת עשרה דרגות של נבואה אולם ניתן לסדרם בשלוש חטיבות מרכזיות [8]:

החטיבה הראשונה מכילה את שתי הדרגות הראשונות בנבואה, המוגדרות על ידי הרמב"ם עצמו כרוח הקודש או כסוג של סיוע אלוהי לאדם:

"... המדרגה הראשונה תחילת מדרגות הנבואה שילווה לאיש עזר אלוהי שיניעהו ויזרזהו למעשה טוב גדול...וזאת תקרא רוח ה', והאיש אשר ילווה אליו זה העניין יאמר עליו שצלחה עליו רוח ה'...וזאת היא מדרגת שופטי ישראל כולם...המדרגה השנייה היא שימצא האדם כאילו עניין אחד חל עליו וכוח אחר התחדש, וישימהו לדבר וידבר בחכמות או בתשבחות או בדברי אזהרה מועילים...וזהו אשר יאמר עליו שהוא מדבר ברוח הקודש, ובזה המין מרוח הקודש חיבר דוד תהילים וחיבר שלמה משלי וקהלת ושיר השירים...וממה שצריך שנעורר עליו שדוד ושלמה ודניאל הם מזה הכת..." [9].

החטיבה השנייה מהדרגה השלישית עד הדרגה השביעית כולל, עוסקת במגוון הרחב של החלום והחיזיון, ושמיעת בת קול: "... המדרגה השלישית- והיא תחילת מדרגות מי שיאמר ויהי דבר ה' אלי...הוא שיראה הנביא משל בחלום...ובגוף החלום ההוא של נבואה יתבאר לו עניין המשל ההוא...המדרגה הרביעית- שישמע דבר בחלום של נבואה מפורש ולא יראה אומרו, כמו שקרה לשמואל בתחילת נבואה שבאה אליו...המדרגה החמישית היא- שידבר עמו איש בחלום כמו שאמר בקצת נבואות יחזקאל...המדרגה השישית- שידבר אליו מלאך בחלום וזה עניין רוב הנביאים...המדרגה השביעית- שיראה בחלום של נבואה כאילו הוא יתברך ידבר עמו, כמאמר ישעיה ראיתי את ה'...".

[בתמונה: מה הופך אדם לנביא? תמונה חופשית שהועלתה על ידי Unnar Ýmir Björnsson לאתר flickr]

[בתמונה: מה הופך אדם לנביא? תמונה חופשית שהועלתה על ידי Unnar Ýmir Björnsson לאתר flickr]

החטיבה האחרונה, מהדרגה השמינית עד הדרגה האחת עשרה, עוסקת בהשגה שכלית מהקל אל הכבד; מהמשל הנראה במראות הנבואה, דרך שמיעת דיבור אלוהי במראה הנבואה, עבור בראיית איש במראה שכזה ולבסוף שמיעת דיבור מפי מלאך וראייתו גם כן במראה הנבואה. זאת בעצם הדרגה הגבוהה ביותר בנבואה, היות והנביא מכיר ויודע את מהות הנבואה - השפע מאת השכל הפועל המגיע לכוח השכלי בתיווך הכוח המדמה. האם המדובר בחטיבה זו בדיבור של ממש בין האל או שליחיו עם האדם? הרמב"ם קובע באופן חד משמעי שלא. כולל הדיבורים הנזכרים בחטיבה זו מתרחשים במראה נבואה בלבד, כדלקמן: "... המדרגה השמינית- שיבואהו חזון במראה הנבואה ויראה משלים כאברהם במראה בין הבתרים...המדרגה התשיעית- שישמע דברים במראה כמו שבא באברהם...המדרגה העשירית- שיראה איש ידבר עמו במראה הנבואה...כיהושע ביריחו...המדרגה האחת עשרה- שיראה מלאך ידבר עמו במראה כאברהם בשעת העקדה, וזאת אצלי העליונה שבמדרגות הנביאים אשר העידו הספרים בעניינם..." [10].

הקו המשותף לכול דרגות הנבואה שהובאו עד כאן הוא השימוש המתחייב של הנביא בכוח המדמה. ברם, משה רבינו, לא נמנה עם דרגות נבואה אלה, היות ונבואתו הייתה באמצעות השכל בלבד ללא שימוש בכוח המדמה: "...כבר ביארתי לבני האדם הארבע הבדלים אשר נבדלה בהם נבואת משה רבינו מנבואת שאר הנביאים...אמנם ראיית התורה על היות נבואתו נבדלת מכול מי שקדמו היא אמרו- ושמי ה', לא נודעתי להם, הנה כבר הודיענו שהשגתו אינה כהשגת האבות אבל יותר גדולה. ואמנם הבדלה מנבואת כול מי שיתאחר הוא אמרו על צד ההגדה- ולא קם נביא עוד בישראל כמשה...הנה כבר התבאר שהשגתו נבדלת מהשגת כול מי שיתאחר אחריו בישראל..." [11].

זאת אומרת כי משה רבינו ניצב בדרגת נבואה משלו אולי השניים עשר במספר, וההשלכות מכך הם כדלקמן: משה ניבא בזמן שהוא ער ולא נזקק לשחרור הדמיון משליטת החושים בו; הוא ניבא בכול עת ובכול שעה וללא כול הפרעה. נבואותיו הגיעו אליו באופן ישיר מהשכל הפועל, ללא תיווך של הכוח המדמה. כול זאת כאמור, בשל העובדה כי לא נזקק להשתמש בנבואותיו בכוח המדמה אלא רק בשכלו.

[ציורי תנ"ך; הנושא: משה מכנס את עם ישראל; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

[ציורי תנ"ך; הנושא: משה מכנס את עם ישראל; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

היות ומשה הגיע לרמת הנבואה הבכירה ביותר האפשרית בחר בו האל לתת את תורתו לעם ישראל, והוא נהפך לשליח האל, היחיד והבלעדי שציווה את דברו בעולם.

שיאה של השליחות הוא ללא ספק מתן תורה שהיה במעמד הר סיני. באירוע זה קובע הרמב"ם מספר קביעות מפתיעות. ראשית, לא כול עם ישראל ששכן למרגלות ההר זכה לנבואה. מי שהגיע לדרגה נבואית הוא רק מי שהיה ראוי לכך וגם בין אותם ראויים היו מצויות מדרגות נבואה שונות:

"... ואמנם מעמד הר סיני ואף על פי שהיו רואים כולם האש הגדולה, שומעים הקולות הנוראות המפחידות על צד הפלא לא הגיע למדרגת הנבואה אלא הראוי לה, ועל מדרגות גם כן. הלא תראה אמרו- עלה אל ה' אתה ואהרון, נדב ואביהוא ושבעים מזקני ישראל, הוא עליו השלום במדרגה העליונה, כמו שנאמר- ונגש משה לבדו אל ה', והם לא ייגשו, אהרון למטה ממנו ונדב ואביהוא למטה מאהרון ושבעים זקנים למטה מנדב ואביהוא, ושאר האדם- למטה מהם לפי שלמויותיהם, ואשר כתבו חכמים- משה מחיצה בפניי עצמה ואהרון מחיצה בפני עצמה..."[12].

שנית, קובע הרמב"ם כי לא כול מה שהגיע למשה הגיע לכול העם, לכן משה ירד מההר למסור את דבר האל לעם:

"...יתבאר לי שבמעמד הר סיני לא היה כול מגיע למשה מגיע לכולל ישראל, אבל הדיבור למשה לבדו. ולזה בא סיפור עשר הדברות כולו- סיפור היחיד הנפרד, והוא עליו השלום ירד לתחתית ההר ויגד לבני האדם מה ששמע..."[13].

[בתמונה: דיוקנו של הרמב"ם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה משמאל: דיוקנו של הרמב"ם... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

העם שמע אם כן אלא קול גדול וחד פעמי שכלל את שתי הדברות הראשונות, כפי שנאמר בהמשך הדברים:

"...ועם כול מה שזכרו גם כן מהעניין ההוא, היוצא מן הכתובים ודברי החכמים הוא- שלא שמעו ישראל במעמד ההוא אלא קול אחד לבד פעם אחת, והוא הקול אשר השיג משה וכול ישראל ממנו...".

קביעה מפתיעה נוספת אומרת כי מעמד הר סיני לא היה אלא מראה נבואה ולא אקט ממשי ומציאותי:

"... כי כול דבר שיושג במראה הנבואה אמנם הוא משל לעניין אחד והמראה ההוא העצום, ואף על פי שהיה גדול מכול מראה נבואה ויוצא מכול היקש, לא היה ללא עניין, רצוני לומר הגלותו יתברך בעב הענן- אבל להעיר שהשגת אמיתתו נמנעת לנו מפני החומר החשוך המקיף בנו לו בו יתברך..." [14].

הקול הנורא אותו שמעו בני ישראל היה נחוץ היות שבני ישראל היו זקוקים להוכחה מוחשית ומוחלטת בדבר עליונותה של התורה שקיבלו מאת האל. בנוסף, שתי הדברות הראשונות שהעם שמע אינם נבואה במובן העמוק שלה, אלא היו אלה: "...הרהורי לב של בני אדם..." [15]. היה זה קול שהאוזן שמעה אבל הוא נותר ללא מילים, קול רעש עצום שתפקידו היחיד היה חיזוק האמונה הפנימית תוך הכחשת כול תורה אחרת מחוץ לתורת משה.

הנה כי כן, משה רבנו זוכה לקבל את הדרגה הבכירה ביותר של נביא שיצא מהמין האנושי. שום אדם לא מתקרב לרמה זו כי משה באישיותו מאגד מספר אלמנטים שלא קיימים באף נביא לא לפניו ולא אחריו.

משה רבנו התגבר על חוש המישוש, שאריסטו אמר עליו דברים אלה:

"... החוש אשר בו קשורה ההתמכרות לתאוות הוא החוש הנמצא ליותר יצורים מכול חוש אחר. ונראה שצודקים המגנים אותו, כי הוא נמצא לנו לא כבני אדם, כי אם כבעלי חיים..." [16].

הרמב"ם מדגיש בסוף הדיון בנושא הנבואה שוב את חשיבותם של שלמות המידות בצד השלמות השכלית. יתרה מזאת, השפע השכלי יכול לחול באדם לפי הדיון עד כה, רק כאשר האדם מכניע את יצריו האפלים ומתגבר עליהם. האדם היחיד שהצליח בכך ברמה העליונה ביותר הוא לא אחר מאשר משה רבנו, ולכן כאשר הוא קרא ללכת אחר התורה יש לשמוע לדבריו, היות ורק הוא ייצג את השילוב האמיתי העליון של השגה שכלית והתגברות על היצרים הגופניים. שאר הנביאים לא הגיעו למדרגה זו של משה ולכן לפי הרמב"ם לא יכולים לקרוא תיגר על שליחותו.

[ציורי תנ"ך; הנושא: משה מברך את עם ישראל; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

[ציורי תנ"ך; הנושא: משה מברך את עם ישראל; ציירה: אהובה קליין. מוצג באישור היוצרת]

[לקובץ המאמרים על פרשת שופטים, לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על הרמב”ם באתר ‘ייצור ידע’, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

מקורות והערות

[1] בנושא הנבואה יש מחקרים ומאמרים רבים. נתייחס מקוצר המקום לחלקם בלבד. ראה למשל- אריאלי. נ, הנבואה כאתגר של השכל, דעת, 2/3, תשל"ח-ט, עמודים 49- 65, (להלן אריאלי, נבואה); דינסטאג. י', י', הנבואה במשנת הרמב"ם- בבילוגרפיה, דעת, 37, תשנ"ו, עמודים 193- 228; ויסבליט. ש, הנבואה במשנתו של הרמב"ם, מורשתנו, י"ב, תשנ"ח, עמודים 89- 102; לוינגר. י', הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, ירושלים, 1989, עמודים 21- 55, ועמוד 155;

Altmann. A, Maimonides and Thomas Aquinas- Natural or Divine Prophecy, AJS Review, 3, 1978, pp. 1-19

Diesendruck. Z, Maimonides Lehre von der Prophetie, Jewish Studies in Memory of Israel Abrahams, New York, 1927, pp. 74- 134

[2] ראה- Walzer. R, Al- Farabi on the Perfect State, Oxford, 1985, part 17

[3] כדוגמת- נרבוני, אבן כספי ואפודי.

[4] מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ו.

[5] ראה- בלומברג. צ, השכלים הנבדלים במשנתו של הרמב"ם, תרביץ, מ', תשל"א,עמודים 216- 225

[6] אריסטו, על הנפש, חלק ג', פרק 5 מתוך- The Complete Works of Aristotle; the Revised Oxford Translation, ed. Jonathan Barnet. 2 Vols. Princeton, 1985, pp. 641- 692

[7] לתיאורו של האדם השלם ראה למשל- ברמן. א', ז', אבן באג'ה והרמב"ם, עבודת דוקטורט, האוניברסיטה העברית, ירושלים, 1959, עמודים 35- 39, גולדמן. א', מחקרים ועיונים, הגות יהודית בעבר ובהווה, בעריכת דני סטטמן ואבי שגיא, ירושלים ועין צורים, תשנ"ז, עמוד 119.

[8] ראה סיראט, ק. הגות פילוסופית בימי הביניים,כתר, ירושלים, 1975(להלן סיראט)עמוד 258

[9] מורה נבוכים, חלק ב', פרק מ"ה. שאר דרגות הנבואה לקוחים מאותו מראה מקום אלא אם כן צוין אחרת. על הסיוע האלוהי ראה-העשל. א', י', ההאמין הרמב"ם שזכה לנבואה, ספר היובל לכבוד לוי גינצבורג, חלק עברי, ניו- יורק, תש"ו, עמוד ק"ס; לעניין הדרגה השנייה בנבואה ראה- ברסלבי. ש', ק', נבואת שלמה בכתבי הרמב"ם, מנחה לשרה, ירושלים, תשנ"ד, עמודים57- 81; הנ"ל, שלמה המלך והאזוטרים הפילוסופי במשנת הרמב"ם, ירושלים, תשנ"ז, עמודים 165- 186

[10] על מעמדו של אברהם אבינו כנביא ראה- טורנר. מ', אברהם אבינו במורה נבוכים על רקע המסופר במקרא ובמדרשים, דעת, 37, תשנ"ו, עמודים 181- 192

[11] מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ה. על נבואת משה ראה למשל- Reines. A, J, Maimonides Concept of Mosaic Prophecy, HUCA, 40-41, 1966-1970, pp. 325- 361

Kellner. M, Maimonides and Gersonides on Mosaic Prophecy, Speculum, 52, 1977, pp. 62- 79

לוינגר. י', הרמב"ם כפילוסוף וכפוסק, ירושלים, 1989, עמודים 29- 38, 155- 156

[12] מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ב. ראה גם- רגב. ש, התגלות קולקטיבית ומעמד הר סיני אצל הרמב"ם ומפרשיו: נרבוני שם טוב ואברבנאל, ספר היובל לשלמה פינס, חלק ב', ירושלים, תשמ"ח, עמודים 251- 265

[13] מורה נבוכים, חלק ב', פרק ל"ג. ראה- נויגרשל. צ', א', מעמד הר סיני במשנת הרמב"ם ורבי יהודה הלוי, שמעתין, שנה כ"ט, חוברת 106, תשנ"ב, עמודים 68- 74.

[14] מורה נבוכים, חלק ג', פרק ט'.

[15] סיראט, עמוד 260

[16] אריסטו, אתיקה ניקומאכית, ספר ג', פרק 10, 1118ב, 1-4.

One thought on “אבי הראל: תופעת הנבואה לפי דעת הרמב"ם במורה נבוכים

  1. Pingback: פרשת שופטים באתר ייצור ידע - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *