איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?

סטטיסטיקה

[תמונה חופשית שהועלתה על ידי AJ Cann לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אנרון הייתה אחת החברות הגדולות בעולם בתחומי החשמל, הגז הטבעי, ייצור הנייר והתקשורת. היא העסיקה כ-21,000 עובדים והכנסותיה עמדו בשנת 2000 על כ-111 מיליארד דולרים, מה שגרם למגזין פורצ'ן להכתיר אותה כ"חברה החדשנית ביותר בארצות הברית" במשך שש שנים רצופות. בסוף שנת 2001 קרסה החברה בפשיטת הרגל הגדולה, המסובכת והמתוקשרת ביותר בכל הזמנים. התגלה כי החברה דיווחה על מאזנים שקריים לאורך זמן ובאופן שיטתי ומונחה מלמעלה, יצרה תרמית חשבונאית מתוכננת ומתוחכמת.

למה אני מספר את כל זה? כדי להראות שעיוות מדדים מספריים הוא תופעה אנושית הנפוצה בארגונים. מרגע שנגדיר מדדים לארגון, תתחיל התארגנות עצמית לנסות ולסדר את הנתונים לכיוון המדדים הללו. רק שעל מה שבנקים וחברות פיננסיות משלמים הון עתק של כסף לרואי חשבון כדי לעוות נתונים, עושה המשטרה בחינם!

מדדי תוצאה ומדדי תהליך

אפקטיביות משמעה השגת המטרות שהארגון הציב לעצמו. הדרך למדוד אותה היא באמצעות מדד תוצאה בינארי: מטרה הושגה - הצלחה; לא הושגה - כישלון. ובאמת, מדדי התוצאה הם תמיד המדד הנכון להצבה, ובתנאי, שהיעד הוא אמתי, ושהמדד באמת מודד את היעד.

לא זה המקום לדון בסוגיה שכל שוטר מכיר, האם המשטרה מורידה באמת פשיעה. [המבקשים להרחיב בסוגיה זו, אנא לחצו כאן]. די אם נציין כי פשיעה היא תופעה מחזורית (עולה ויורדת), ושרוב הגורמים לעליית הפשיעה, או לירידתה, אינם תחת השפעה משטרתית. לכן, מדד תוצאה המבוסס על נתונים סטטיסטיים לגבי עלית  / ירידת פשיעה הוא נכון רק בהיבט נקודתי. למשל, הפשיעה במרכז שכונה לפני התערבות משטרתית ופרק זמן אחריה.

בשל הבעייתיות הזו במדידה תוצאתית, נוהגת המשטרה לבדוק מדדי תהליך. משמע, היא בודקת כמויות של פעילות, מתוך ההנחה (הבעייתית מאוד), שכמה שיותר יותר טוב...

ולא די שמדדי התהליך בעייתיים, הם גם מועדים לעיוות, וכך באמת קורה:

איך "עובדים" על הסטטיסטיקה המשטרתית?

הסטטיסטיקה המשטרתית מבוססת על תלונות האזרחים. משמע, אם לא הגשת תלונה לא היה אירוע... משמע, יש אינטרס בסיסי מובהק במשטרה לגרום לאזרחים לא להתלונן!.

11196297_1004306779600513_365321448983299184_n

איך עושים את זה? ראשית, יוצרים אווירה שלא כדאי להתלונן:

  • מגיע רק מי שאין לו ברירה: חוסר האפקטיביות המשטרתית בתפיסת עבריינים; תורים במרכזי השירות; ובזבוז הזמן מרתיעים את המתלוננים. כולם יודעים שלא יצא מזה כלום... אז למה לבוא? אם לא ניגנב רכוש בעל ערך גבוה הדורש אישור משטרתי לחברת הביטוח, הרי שחבל על זמנו ללכת לתחנה, ולבזבז שעות ארוכות בכדי להתלונן, רק כדי להשכיב עוד דף בארכיון המשטרתי...
  • לפעמים השוטרים מסרבים לקבל תלונות ("עזוב זה שטויות, לא קרה כלום"...) או שולחים אותך לתחנת משטרה אחרת, כי העבירה התבצעה שם.
  • לפעמים סוגרים עבירות פליליות בדוחות חסרי משמעות (מה שמכונה, "אירועי סיור"). לפעמים סוגרים תיקים ב"אי תביעה".
  • יש תהליך של הפחתת חומרת העבירה. רישום כעבירות שנחשבות פחות בסטטיסטיקה הפלילית: גרימת נזק או השגת גבול במקום התפרצות. גניבה או חטיפת ארנק במקום שוד... וכדומה.
  • מעבירים פיזית מתקני משטרה למקומות מרוחקים ולא נוחים להגעה לאוכלוסיה. כך למשל עבר מחוז תל אביב מצפון דיזנגוף ליפו, ותחנת שרת בתל אביב עברה מאיזור מאוכלס ברח' צ'לנוב - בקרבת התחנה המרכזית הישנה - לאזור תעשייה ברחוב המסגר.

התוצאה:

בימים שבהם היה הסיווג ידני, מפקדי תחנות משטרה היו מבזבזים שעות וימים - שלהם ושל קציניהם - בסיווג פרטני ואישי של כל החומרים של היום הקודם, על מנת שלא יפתח חילה תיק מיותר... קציני משטרה וותיקים רבים רבים זוכרים את הסיוט המתמשך הזה - בעיקר בימי א' אחרי סוף השבוע, או אחרי חגים - שכל הזמן הניהולי בוזבז על השטויות הללו...

לעתים יש גם נפגעים בצד הדרך. פעמים רבות מדובר בשוטרים טובים ומסורים, שהתרבות המשטרתית ייצרה עבורם מלכודות ללא מוצא. דוגמה מוכרת היא של מפקד תחנה ואחד מקציניו שהועמדו לדין בבית משפט והורשעו בעבירות של שיבוש הליכי משפט, מרמה והפרת אמונים והדחה בחקירה, ונאלצו לעזוב את החייל (כשאלה שייצרו את ההתמכרות למדדי שווא המשיכו ללבוש מדים ולהחטיא...).

תופעה דומה היא פתיחת תיקים גם כשלא צריך בעבירות מועדפות, כאשר ה"עבריין" ידוע, והתיק נחשב לגלוי (גם "גילוי" תיקים הוא מדד כמותי...), אבל זה נושא למאמר אחר... [ראו מאמר בנושא תחת הכותרת "קללת הסטטיסטיקה המשטרתית"].

בנוסף, נוצר מצב אבסורדי: ככל שתחנת משטרה אפקטיבית פחות ומסבירת פנים פחות למתלוננים, ה"פשיעה" בגזרתה יורדת, ולהפך: ככל שהיא מסבירת פנים יותר, כמות התלונות גוברת ו"הפשיעה" עולה...

מה זה מלמד אותנו?

שהטיית מדדים היא תופעה אנושית. מרגע ש"תורגם" יעד למדד, ינסו אנשי הארגון - כל ארגון - להטות אותו. על כן, חוכמת הניהול היא יצירת מדדים שיניעו אנשים לפעולה חיובית ורלוונטית.

חוקר מערכת אכיפת החוק, ג'רום הרברט שקולניק (Skolnick) טען בצדק כי הסטטיסטיקה הפלילית ושיעורי הפשיעה גורמים למשטרה, להטיה בתהליכי עבודתה. במקום לבצע את תפקידה האמתי, עסוקה המשטרה בעשייה שנועדה ליצור מצג לכאורה של עשייה...

%d7%a9%d7%a7%d7%95%d7%9c%d7%a0%d7%99%d7%a7-%d7%a2%d7%9c-%d7%94%d7%a1%d7%98%d7%98%d7%99%d7%a1%d7%98%d7%99%d7%a7%d7%94-%d7%94%d7%a4%d7%9c%d7%99%d7%9c%d7%99%d7%aa

עד שמשטרת ישראל לא תמצא את הדרך לבחור יעדים נכונים ורלוונטיים למשימותיה, ו"לתרגם" אותם למדדי תוצאה נכונים, ימשיכו המדדים שבהם היא משתמשת לגרום, לא רק לפער רלוונטיות בינה לבין המציאות, אלא גם להחטאת אנשיה בפעילויות סרק ובעבירות מיותרות...

[לקובץ המאמרים: 'כשהאמצעי הופך למטרה - הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים על תרבות, סטייה ושחיתות שוטרים באתר ייצור ידע', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

  • ערוץ 10: "משטרת המספרים", ינואר 2016:

15 thoughts on “איך עובדים על הסטטיסטיקה המשטרתית?

  1. Pingback: הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית באתר ייצור ידע - ייצור ידע

  2. Pingback: כשהאמצעי הופך למטרה: הכל על הסטטיסטיקה המשטרתית - ייצור ידע

  3. Pingback: המשטרה והקנאביס - ייצור ידע

  4. חיים דידי:
    כולם עובדים על כולם כך הרגשתי במהלך כל שנות השירות ,מקווה שעכשיו הכל יהיה מעט אחרת , עלמנת להוריד פשיעה צריך להוסיף אלפי שוטרים בכל תחום בעיקר בחקירות, היות ואני עבדתי כמעט במספר תחומים שלמדתי במשטרה ,הגיע הזמן לתת לשוטר יותר . אכן מאמר מעולה ,…

  5. קפטן זיו שגיב:
    פיני, לדעתי אתה ממחזר חומרים שאולי היו נכונים לפני כמה שנים. אולי. אני לא יכול להתווכח איתך, אבל אם היית מספיק בעניינים ולא ניזון מנתונים מוטים, עשבים שוטים וחלקי מידע היית מבין שאתה טועה.

    • פנינה פס:
      אני מוכנה להעיד מניסיון של לפני כמה ימים – שהניתוח נכון להפליא.
      כל מילה בסלע. [נכוטן שבסוף הצלחתי למצא מישהו שקיבל את התלונה – אבל היתה מלחמת התשה בכוון ההפוך – ולפי דף ההסבר שקיבלתי – כנראה צפוי עוד המשך ויכוח אם לא לפעול נגד חברה שמרמה ועושקת באופן סדרתי אנשים מבוגרים [ קשישים] – זה משהו שיש או אין בו עניין לציבור. את הראיות סיפקתי בכצמי ובכתב, מראש, עם הגשת התלונה, כי אני מודעת לנכונות שלא לחפש בכלל. מה שנשאר זה העניין לציבור.]
      אני חושבת שמנגנוני ההגנה הפסיכולוגיים הידועים של הכחשה והדחקה, פועלים גם אצלך. לא נורא – ידוע שהם חבריו הטובים ביותר של האדם, ולא רק בנושא שלפנינו.

      • זה סיפור חיי. כשזה נוח אומרים שאני מקדים את זמני, וכשזה נוח אחרת, טוענים שאינני מעודכן. גם אם הדוגמאות ישנות יקירי (רוב החברים בפורום הזה גמלאים כזכור…), העיקרון זהה!

  6. מישאל עידן:
    יש מצב ששרתתי במשטרה אחרת ? בתחנות בהן עבדתי (לפחות 3 תחנות ושלושה מרחבים) האירועים סווגו בהתאם לתוכן ולא היו ניסיונות לסווג אחרת,זכורה לי שיחה בין מפקד מרחב למפקד תחנה,הממ"ר אמר למת"ח "הפשיעה אצלך עלתה" וזה ענה לו "אני לא פרצתי,יש לי אליבי".אגב שוטרים דוחים קבלת תלונות לא מהיבה אותה אתה מציין אלה פשוט הם רוצים פחות עבודה במשמרת או שיש לחץ מתלוננים.ולמיטב ידיעתי מזמן אין תיקי א.ת ,המחשב מסווג אוטומטית.באשר לקביעת יעדים,המשטרה אינה חנות מכולת או סופרמרקט בהם ניתן לקבוע יעדים כי מדובר בעסק שעמידה ביעדיםמהיא פועל יוצא של העובדים.למשטרה אין כל השפעה על הפשיעה,העבריינים אינם פועלים לפי גבולות הגזרה של המשטרה,הוא יכול לגור בתל אביב לבצע עבירות בפתח תקווה או בנתניה והנ יש לנו עבריין הפועל בתחומי שלושה מרחבים שונים.

  7. Pingback: נושא לימוד: האם משטרה מורידה פשיעה? - ייצור ידע

  8. הכל נכון, וזה כמובן רק קצה קצהו של התעלול המשטרתי המתמשך בעניין עיוותי הסטטיסטיקה הפלילית.
    על תעלול נוסף (כאמור, אחד מיני רבים) כתבתי בעבר כאן:
    https://meirgilboa.wordpress.com/2011/05/13/%D7%9E%D7%93%D7%95%D7%A2-%D7%A7%D7%A9%D7%94-%D7%9C%D7%94%D7%90%D7%9E%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%93%D7%99%D7%95%D7%95%D7%97%D7%99-%D7%94%D7%9E%D7%A9%D7%98%D7%A8%D7%94-%D7%A9%D7%94%D7%A4%D7%A9%D7%99%D7%A2/

  9. Pingback: קללת הסטטיסטיקה המשטרתית - ייצור ידע

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.