גרשון הכהן: המפלה הצבאית בעי וחטא עכן

[בתמונה: ספר יהושע, פרק ז', פסוקים כ"ה-כ"ו סקילת עכן, ציור מעשה ידי גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: ספר יהושע, פרק ז', פסוקים כ"ה-כ"ו סקילת עכן, ציור מעשה ידי גוסטב דורה. התמונה היא נחלת הכלל]

האם ניתן בימינו לדמיין ועדת חקירה רצינית דוגמת ועדת אגרנט או ועדת וינוגרד, שתתמקד בהצבעה על כשל מוסרי חברתי ולא ליניארי, כסיבה וכהסבר למפלה צבאית בקרב?

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן] [מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר]

929

המאמר עודכן ב- 25 ביוני 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

האם ניתן בימינו לדמיין ועדת חקירה רצינית דוגמת ועדת אגרנט או ועדת וינוגרד, שתתמקד בהצבעה על כשל מוסרי חברתי ולא ליניארי, כסיבה וכהסבר למפלה צבאית בקרב?

הרקע לסיפור זה הוא נס הניצחון ביריחו (יהושע ו'; ראה בתמונה למעלה) - העיר הראשונה שנכבשה בארץ ישראל. לפני היציאה לכיבוש העי, הטיל יהושע חרם על העיר יריחו, והודיע לעם כי כל שלל העיר יהיה לאוצר בית ה'. אולם, וַיִּמְעֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מַעַל בַּחֵרֶם; וַיִּקַּח עָכָן בֶּן-כַּרְמִי בֶן-זַבְדִּי בֶן-זֶרַח לְמַטֵּה יְהוּדָה מִן הַחֵרֶם. וַיִּחַר אַף ה' בִּבְנֵי-יִשְׂרָאֵל." (יהושע ז',א). זה הרקע לכישלון הצורב בעי.

[בתמונה: הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: הפלת חומות יריחו, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet. התמונה היא נחלת הכלל]

מבחינה מקצועית צבאית, לכישלון במערכה לכיבוש העיר עי היו סיבות מבצעיות מובהקות:

  1. כישלון מודיעיני הכרוך בהערכת חסר של האויב: יהושע שהקפיד כנדרש לשלוח סיור מודיעיני מקדים, קיבל את הערכת הסיירים שלא מדובר ביעד קשה לכיבוש. "אל תייגע שמה את כל העם כי מעט המה." (יהושע ז, 3). לאור המלצתם זו נשלח לקרב כוח קטן מידי, כשלושת אלפים איש.
  2. התכנון המבצעי לקה ככל הנראה בפשטות שבלונית חסרת דמיון ותחבולה, בהתעלמות מן המדרון המעניק למגיני העיר יתרון טופוגרפי.
  3. ככל הנראה, לוחמי בני ישראל לא הוכנו כראוי לקרב, גם פיזית גם מנטלית, וכתוצאה מכך, ניתן להסביר מדוע במפגש עם האויב נסו לאחור במנוסת בהלה, באופן שעודד את האויב לנצל את יתרונו הטופוגרפי ולרדוף אותם במורד ההר.

בסך הכל נהרגו שלושים ושישה איש, (ל"ו צדיקים?!), בתנאים אלה התוצאה הייתה יכולה להיות קשה פי כמה. למרות זאת, העם וגם המנהיג יהושע הגיבו בחוסר פרופורציה, כנאמר: "וימס לבב העם ויהי למים". יהושע עצמו הגיב באובדן עשתונות עד כדי טענה כלפי אלוהיו: "למה העברת העביר את העם הזה את הירדן, לתת אותנו ביד האמורי להאבידנו ולו הואלנו ונשב בעבר הירדן" (יהושוע ז, 7).

לפנינו מורך לב המחזיר אותנו אל חוסר האונים שגילו בני ישראל בעמדם על שפת ים סוף, כשראו את מצרים נוסע אחריהם ומזכיר כמובן את בכי העם בחטא המרגלים. דווקא יהושע שעמד אז באומץ לנוכח חרדת העם, יחד עם כלב בן יפונה, מעורר כאן תמיהה גדולה, איך ומדוע כה איבד כאן את ביטחונו.

ראוי לעיין לעומק במשמעות תשובת האל ליהושע: "קום לך, למה זה אתה נופל על פניך? חטא ישראל וגם עברו את בריתי אשר ציוויתי אותם וגם לקחו מן החרם וגם גנבו וגם כחשו וגם שמו בכליהם" (יהושוע ז ,11)

[בכרזה: "קום לך, למה זה אתה נופל על פניך?" התמונה המקורית שותפה ברשתות החברתיות, ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] הכרזה: ייצור ידע]

[בכרזה: "קום לך, למה זה אתה נופל על פניך?" התמונה המקורית שותפה ברשתות החברתיות, ובעל הזכויות בה לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com] הכרזה: ייצור ידע]

אכן ניתן לתמוה, כיצד לנוכח כשל מבצעי מקצועי כל כך מובהק, שכולו מתמצה במרחב הנסיבות הפיזיקליות של שדה הקרב, מעבירים - באופן לא ליניארי - את הדיון ואת החקירה אל המרחב המוסרי רוחני, הממוקד כולו בקשר המטפיזי בין עם ישראל לבין אלוהיו. כאן השיעור הגדול שפרק זה מבקש להדגיש עבור עם ישראל בהויית יומו המעשית בארץ ישראל: במקום המיוחד הזה, הממד הפיזי והממד הרוחני-מוסרי כרוכים זה בזה בקשר ישיר ומיידי, גלוי לעין כל.

זו תמצית האנומליה הקיומית של עם ישראל במאבקי יומו, לכינון מולדת בארץ ישראל.

[להרחבת המושג 'ליניאריות', לחצו כאן]  [להרחבת המושג 'חוסר ליניאריות', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *