גרשון הכהן: שלטון אבימלך בן גדעון – הדרך למלוכה

[בתמונה: "מות אבימלך" בציור של גוסטב דורה, 1866; התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: "מות אבימלך" בציור של גוסטב דורה, 1866; התמונה היא נחלת הכלל]

בספר שופטים סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון - שנכשל - לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו). מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

[מאמר זה ראה אור לראשונה באתר 929, והוא מופיע פה באישורם ובאישור המחבר] [לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

929

עודכן ב- 8 ביולי 2022

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

אלוף במילואים גרשון הכהן כיהן בתפקידיו האחרונים בשירות פעיל בצה"ל, כמפקד המכללות הצבאיות וכמפקד הגיס הצפוני. הוא פרש משירות פעיל בספטמבר 2014, לאחר 41 שנות שירות‏. בעל תואר שני בפילוסופיה ובספרות השוואתית מהאוניברסיטה העברית בירושלים. נשוי ואב ל-3 ילדים.

*  *  *

סיפור אבימלך בן גדעון בפרק ט' של ספר שופטים הוא הניסיון הראשון - שנכשל - לכונן מלוכה בישראל, בתוך ממלכה הממזגת כנעניים וישראליים בתקופת השופטים (אם תרצו מדינה אחת לשני עמים במונחים של ימינו).

מיהו אבימלך? כיצד עלה לשלוט?

[התמונה - אבימלך: Abimelech from Guillaume Rouillé's Promptuarii Iconum Insigniorum. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Guillaume Rouillé. התמונה היא נחלת הכלל]

אבימלך בן גדעון (ראו דיוקן משמאל) הוא בן פילגשו משכם, כמודגש: "ופילגשו אשר בשכם ילדה לו גם היא בן, וישם את שמו אבימלך" (פרק ח' ל"א). בעצם שמו, טמון תוכן הפרק, כמציין קו פרשת מים בתהליך התהוות מלך בישראל. מדובר באדם הראשון, בין שבטי ישראל מראשית התנחלותם בארץ, החותר לכתר מלכות.

[בתמונה משמאל - אבימלך: Abimelech from Guillaume Rouillé's Promptuarii Iconum Insigniorum. התמונה נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Guillaume Rouillé. התמונה היא נחלת הכלל]

יתכן שאת ילדותו עשה בשכם ולא עם אחיו בעפרה, הרי הכתוב לא מתאר את אמו במילים: 'פילגשו אשר משכם', אלא 'פילגשו אשר בשכם'. אמו, נשארה כנראה לחיות עם אחיה בשכם. מי היו אחיה? יתכן שהיו מן הכנענים שהותיר כיבוש יהושע. כאלה היו כנראה גם תומכיו הראשונים, המכונים "בעלי שכם".

אם אכן היו אלה כנענים שפעלו לעלייתו של אבימלך - ממשפחות שכם הוותיקות והאריסטוקרטיות, המוכרות עוד מימי יעקב וסיפור דינה - העלילה מקבלת תפנית מורכבת: כדי לבסס את שלטונו שחט אבימלך את 69 אחיו ליד אבן בעפרה, אך אח אחד בשם יותם ניצל (ולו נקדיש מאמר נפרד). רצח כל בני גדעון, "שבעים איש על אבן אחת" (פסוק ה'), נצבע מנקודת פרוש זו, במוטיבציות של מאבק אתני, שלצערנו מוכרות לנו היטב.

גם מטען דתי מעורב בסיפור: ראשית צעדיו של אבימלך מונעת בעזרת תרומה כספית גדולה שהוא מקבל מ"בית בעל ברית" (פסוק ד') ומפרשים שהיה זה בית עבודת גילולים לבעל (מצודת ציון). בכסף זה הוא שוכר את אנשיו ככתוב: "ויתנו לו שבעים כסף מבית בעל ברית, וישכור בהם אבימלך אנשים ריקים ופוחזים" (פסוק ד').  גם ענין זה מוכר לנו היטב: מקורות מימון, הן תנאי למאבק לשלטון, גם בימינו.

[בתמונה: מותו של אבימלך. התמונה היא נחלת הכלל]

[בתמונה: מותו של אבימלך. התמונה היא נחלת הכלל]

מכאן והלאה - מבחינת הקו המנחה את עיצוב הסיפור - כל מעשי אבימלך עומדים בניגוד השוואתי למעשיי גדעון אביו. לכאורה אבימלך יורש מאביו, עד כדי חיקוי אירוני, את דפוסי הפעולה.

  • גדעון ניתץ את מגדל פנואל והרג את אנשי העיר, כענישה על סירובם לשתף עמו פעולה במלחמה. אבימלך נוהג באותה הדרך במגדל שכם ובהריסת העיר.
  • גם בדפוסי פעולתו הטקטיים, הוא מאמץ את שיטות אביו, במיצוי שיטות המארב והפשיטה בהפעלת כוחות סימולטנית במספר ראשים (פסוק מ"ד).
  • גם בדפוס מנהיגותו, הוא מתנהל בחיקוי אביו: ביישום עקרון הדוגמה האישית. כמו אביו האומר "ממני תראו וכן תעשו" (פרק ח, י"ז), אבימלך פונה ללוחמיו באמירה בת תוכן דומה: "מה ראיתם עשיתי, מהרו עשו כמוני" (פסוק מ"ט). התוכן והרעיון זהים, אבל השוואה לשונית בין שתי האמירות מדגישה בחסכנות תמציתית, את עומק ההבדל בין השניים: שפתו העילגת של אבימלך, כשפת בריוני רחוב, מבליטה עד כמה הוא רחוק ממעלות אביו.

לבסוף, למרות שלוש שנות שלטון רוויות שפיכות דמים, נכלל אבימלך ברשימת מושיעי ישראל, כנאמר בתחילת פרק י': "ויקום אחרי אבימלך להושיע את ישראל, תולע בן פואה".  מפרש שם רד"ק: "שגם אבימלך הושיע את ישראל... מיד אויביהם ואילו לא כן, לא היה אומר 'אחרי', ולא היה נמנה עם שופטי ישראל ולא נאמר עליו וישר את ישראל". הדברים נראים לי כמציינים את מעבר קו פרשת המים, ביצירת תודעת הנחיצות והכמיהה לסמכות שלטונית.

[בתמונה: למרות שלוש שנות שלטון רוויות שפיכות דמים, נכלל אבימלך ברשימת מושיעי ישראל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

[בתמונה: למרות שלוש שנות שלטון רוויות שפיכות דמים, נכלל אבימלך ברשימת מושיעי ישראל... בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: yehezkeally@gmail.com]

הערה לדרך הראויה לגיוס ומיון לוחמים

בממד ההשוואתי בין מעשיי גדעון לבין מעשיי אבימלך, ראוי לתת את הדעת להבדל המשמעותי בין שלוש מאות הנבחרים שנצמדו אל גדעון בבחירה באצבע אלוהים, לבין האנשים הריקים ופוחזים שנשכרו על ידי אבימלך, כלוחמים שכירים.

כאן בתמצית מונח ההבדל בין צבא מתנדבים - המונע על ידי שליחות - לבין חיילים שכירים. לפנינו שיעור לכל המייחלים להפוך את צה"ל מצבא עם לצבא שכיר. די לשאול, האם אנשים ממעלתם של שלוש מאות נבחריי גדעון היו מצייתים לרציחת שבעים אחים על אבן אחת, רק למען השגת שלטון?

בכרזה - האלוף במיל' גרשון הכהן: הערה לדרך הראויה לגיוס ומיון לוחמים בממד ההשוואתי בין מעשיי גדעון לבין מעשיי אבימלך, ראוי לתת את הדעת להבדל המשמעותי בין שלוש מאות הנבחרים שנצמדו אל גדעון בבחירה באצבע אלוהים, לבין האנשים הריקים ופוחזים שנשכרו על ידי אבימלך, כלוחמים שכירים. כאן בתמצית מונח ההבדל בין צבא מתנדבים - המונע על ידי שליחות - לבין חיילים שכירים. לפנינו שיעור לכל המייחלים להפוך את צה"ל מצבא עם לצבא שכיר. די לשאול, האם אנשים ממעלתם של שלוש מאות נבחריי גדעון היו מצייתים לרציחת שבעים אחים על אבן אחת, רק למען השגת שלטון? [התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

[התמונה היא צילום מסך. הכרזה: ייצור ידע]

נראה שלגמרי לא!

[לספרו של גרשון הכהן: 'משופטים למלכים: מבוא לתאוריה פוליטית תנ”כית', לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא דווח לנו!

One thought on “גרשון הכהן: שלטון אבימלך בן גדעון – הדרך למלוכה

  1. גם קציני המלך שאול בנב, עיר הכהנים, לא ממלאים את הוראתו השפלה של מלכם ולא נוגעים לרעה בכהני נב (שמ' א כ"ב), ואגב אין הוא נוקט כלפיהם באמצעי ענישה לאחר מכן.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר. שדות החובה מסומנים *