חוק פרקינסון וחוליי הביורוקרטיה…

תקציר: את הספר חוק פרקינסון (Parkinson's Law and Other Studies in Administration) פרסם ב- 1957 הפרופ' הבריטי נורתקוט פרקינסון, ששימש פרופסור למינהל באוניברסיטת מלאיה שבסינגפור. פרקינסון בחן בשנות החמישים של המאה הקודמת את הקשר שבין מספר העובדים בשני משרדים בממשלת בריטניה - משרד האדמירלות ומשרד המושבות - לבין המשימות שמילאו משרדים אלה...

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

[לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 27 לאוגוסט 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

את הספר חוק פרקינסון (Parkinson's Law and Other Studies in Administration) פרסם ב- 1957 הפרופ' הבריטי נורתקוט פרקינסון, ששימש פרופסור למינהל באוניברסיטת מלאיה שבסינגפור. פרקינסון בחן בשנות החמישים של המאה הקודמת את הקשר שבין מספר העובדים בשני משרדים בממשלת בריטניה - משרד האדמירלות ומשרד המושבות - לבין המשימות שמילאו משרדים אלה (דרי ונאור, 1997).

בתודעת הציבור קשור שמו של פרקינסון באותם גילויים שליליים של המודל הביורוקרטי. דרי ונאור (1997) מציינים, כי למרות שחוקי פרקינסון ידועים לכל, כלליות ממצאיו לא הוכחה, ולפיכך הם נחשבים בגדר פולקלור מנהלי יותר מאשר מדע. אולם, כל מי שבא במגע עם ביורוקרטיה חש שיש הרבה ממש ב'חוקים' הללו.

החלק המוכר ביותר בעבודתו של פרקינסון מכונה חוק פרקינסון הראשון: "העבודה בביורוקרטיה מתרחבת באופן כזה, שהיא מנצלת את כל הזמן המצוי לשם ביצועה" (Parkinson, 1957).

'חוק פרקינסון הראשון' נשען על שתי אקסיומות:

  1. כל פקיד מעוניין להרבות את מספר הכפופים לו, ולא את מספר מתחריו או השווים לו בדרגה.
  2. פקידים מייצרים עבודה זה לזה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Alexas_Fotos לאתר Pixabay]

במה עוסק הספר?

הספר עוסק, בין היתר, בניתוח דרך עבודתם המוזרה של ועדות ממשלתיות: אם רוצים ועדה שתפעל ביעילות, הגודל האידאלי שלה צריך להיות חמישה חברים.

לשם השוואה, צוות טרכטנברג שהוקם בקיץ 2011 בעקבות המחאה החברתית  מנה 22 חברים. צוות המומחים המייעץ לראשי המחאה מונה 65 חברים (שטרסלר, 2011).

פרקינסון מסביר שחמישה אנשים בצוות זה מספיק, כי "נקל לכנס חמישה חברים לישיבה, כאשר לכל אחד מהם מומחיות שונה. כשהם מתאספים, יש לאל ידם לפעול ביעילות, בחשאיות ובמהירות".

[משמאל: כריכת הספר: 'חוק פרקינסון ועוד עיונים בבעיות מינהל' לפרופסור נורתקות ק' פרקינסון', שראה אור בגרסתו העברית בהוצאת הדר, ב- 1988. אנו מאמינים שאנו עושים בו שימוש הוגן]

אבל, ממשיך פרקינסון, ועדות וממשלות נוטות לגדול עקב "חוק ההתרבות", כי תמיד יש לחצים, שיקולים פוליטיים ו"כוח הטרדה" של כל אלה שנשארו בחוץ. כדי להשתיק את התנגדותם, מכניסים גם אותם לוועדה, וכך מפייסים אותם על חשבון הרס עבודת הוועדה.

כאשר הוועדה מגיעה ל-20-10 איש, כותב פרקינסון, קשה מאוד לכנס את כולם בתאריך מסוים, וכאשר הם כבר מתכנסים, לא מתקיים דיון אפקטיבי, כי אי אפשר לדון ברצינות כאשר מסביב לשולחן הענק מסתופפים 20 איש. במצב זה אף אחד לא מדבר, אלא נושא נאום שהכין מראש בבית, שאחר כך הוא מדליף אותו במהירות לתקשורת.

כאשר חוסר היעילות של הוועדה (או הממשלה) מגיע לשיא, מוקם "קבינט מצומצם" של חמישה חברים שמתכנס לפני הישיבות הרחבות, והוא קובע בעצם הכל, כאשר השאר נהפכים לחותמת גומי. אבל אז גם הקבינט המצומצם הולך ומתרחב, עקב הלחצים שמופעלים, והוא נהפך ללא יעיל, עד שאין ברירה אלא להקים "מטבחון קטנטן" בן חמישה חברים, ששם נופלות כל ההחלטות. גם המטבחון הזה מתרחב והולך, וכך נמשך המסע הארוך של חוסר היעילות של ועדות ממשלתיות.

[למאמרו של עו"ד אייל גונן: 'חישוב מקדם אי-היעילות של ממשלה', לחצו כאן] [לקובץ המאמרים, 'הכל על ביורוקרטיה', לחצו כאן]

מקורות והעשרה

Comments are closed.