פנחס יחזקאלי: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי

תקציר: עוצמתה הכלכלית של מדינה היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי. היא מושפעת ממספר רב של גורמים, המעצבים יחד את הביצועים הכלכליים, הצמיחה והשגשוג הכולל שלה, כמו: הגאוגרפיה והדמוגרפיה, המדיניות הכלכלית, היציבות הפוליטית, האיכות והזמינות של תשתיות, איכות כוח העבודה וזמינותו, חדשנות וטכנולוגיה, קשרי מסחר, המערכת הפיננסית, המשאבים הטבעיים ועוד.

[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

אין השפעה כלכלית ללא כוח הזרוע (פסיג, 2010, ע' 65)

עודכן ב- 23 בדצמבר 2023

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של המכללה לביטחון לאומי, צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

ההיסטוריון פול קנדי (1992) מביא בספרו האייקוני: "עלייתן ונפילתן של המעצמות‏ הגדולות", המחשה לחשיבות העוצמה הכלכלית לביטחונה הלאומי של מדינה. הוא ממחיש זאת בסיפור קריסתן של האימפריות הגדולות:

לדבריו, קיים דמיון מאלף בין גורמי קריסתן של האימפריות הגדולות מהמאה ה- 16 ועד ימינו: מהאימפריה ההאבסבורגית, ספרד, הולנד, צרפת, האימפריה הבריטית וארצות הברית: בכל אחת מהאימפריות התפתחה העוצמה הצבאית-ביטחונית בזיקה למקורותיה הכלכליים והטכנולוגיים. אולם, התברר כי ההוצאות הנדרשות לקיום עליונות צבאית, מערערות את התשתית הכלכלית.

בשקיעתן, נוטות מעצמות גדולות להשקיע יותר בצבאותיהן, ומרוששות בהתמדה את כלכלתן. כך מתערער האיזון העדין שבין יצירת מקורות העושר לבין ההוצאות, ומשתבש מרכז הכובד של העוצמה.

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של ספרו האייקוני של פול קנדי: "עלייתן ונפילתן של המעצמות‏ הגדולות", שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

[בתמונה: כריכת הגרסה העברית של ספרו האייקוני של פול קנדי: "עלייתן ונפילתן של המעצמות‏ הגדולות", שראה אור בהוצאת כנרת זמורה דביר. אנו מאמינים כי אנו עושים בתמונה שימוש הוגן]

עוצמתה הכלכלית של מדינה היא אחד מתוך ארבעת אשכולות העוצמה של הביטחון הלאומי

היא מושפעת ממספר רב של גורמים, המעצבים יחד את הביצועים הכלכליים, הצמיחה והשגשוג הכולל שלה, כמו:

בראש ובראשונה, הגאוגרפיה והדמוגרפיה, שקובעים את גודלה ועושרה, ומכאן, את עוצמתה, למשל בתחום הגישה למשאבי טבע והשליטה עליהם, כגון אנרגיה, מינרלים ומים.

מדיניות כלכלית: האפקטיביות של המדיניות הכלכלית של מדינה, לרבות מדיניות פיסקלית, מוניטרית ומסחרית, משחקת תפקיד מכריע בקביעת עוצמתה הכלכלית.

יציבות פוליטית: סביבה פוליטית יציבה חיונית לחוסן כלכלי, שכן היא מספקת אווירה נוחה לתכנון ארוך טווח, השקעות ופעילות עסקית.

תַשׁתִית: האיכות והזמינות של תשתיות, לרבות תחבורה, תקשורת ואנרגיה, משפיעות על החוסן הכלכלי על ידי הקלה על תפקוד חלק של עסקים ותמיכה בפעילויות כלכליות.

חינוך וכוח עבודה: כוח עבודה משכיל ומיומן תורם לחוזק כלכלי על ידי שיפור הפריון, החדשנות והתחרותיות בשוק העולמי.

חדשנות וטכנולוגיה: השקעה במחקר ופיתוח, כמו גם אימוץ טכנולוגיות חדשות, יכולה להניע חוזק כלכלי על ידי טיפוח חדשנות, שיפור היעילות ויצירת תעשיות חדשות.

קשרי מסחר: קשרי סחר פתוחים ומנוהלים היטב תורמים לחוזק כלכלי על ידי הרחבת השווקים, קידום היצוא והקלה על זרימת הסחורות והשירותים.

מערכת כספית: מערכת פיננסית יציבה ומפוקחת היטב, לרבות בנקים ושוקי הון, חיונית לאיתנות כלכלית על ידי מתן מימון לעסקים, השקעות ופעילויות כלכליות.

משאבים טבעיים: הזמינות והניצול האפקטיבי של משאבי טבע יכולים להשפיע על החוזק הכלכלי, במיוחד במדינות התלויות במידה רבה במגזרים כמו חקלאות, כרייה או ייצור אנרגיה.

אינדיקטורים מאקרו כלכליים: אינדיקטורים מרכזיים כגון שיעורי אינפלציה, שיעורי אבטלה וצמיחת התמ"ג משפיעים על החוסן הכלכלי ומספקים תובנות לגבי הבריאות הכללית של הכלכלה.

רמות החוב הממשלתי: ניהול פיסקאלי נבון, לרבות ניהול רמות החוב הממשלתי, הוא חיוני לחוסן הכלכלי שכן חוב מופרז עלול להוביל לאי יציבות כלכלית.

מדיניות מס: עיצוב ויישום מדיניות מס משפיעים על החוסן הכלכלי על ידי השפעה על החלטות השקעה, פעילות עסקית ופעילות כלכלית כוללת.

תנאים כלכליים גלובליים: מצב הכלכלה העולמית, כולל דינמיקת סחר בינלאומית ומגמות כלכליות, יכול להשפיע על החוזק הכלכלי של מדינה, במיוחד עבור מדינות העוסקות רבות בשוק העולמי.

תנאי שוק העבודה: גורמים כמו שיעורי תעסוקה, רמות שכר וגמישות בשוק העבודה תורמים לחוסן הכלכלי על ידי השפעה על הפריון והביצועים הכלכליים הכוללים.

יזמות ועסקים קטנים: סביבה תומכת ליזמות ולפיתוח של ארגונים קטנים ובינוניים (SMEs) יכולה לתרום לחוזק כלכלי על ידי טיפוח חדשנות וגיוון כלכלי.

שלטון החוק וזכויות הקניין: מסגרות משפטיות חזקות המגנות על זכויות קניין ואוכפות חוזים חיוניות לחוסן כלכלי שכן הן מהוות בסיס לפעילות עסקית ולהשקעות.

גישה להון: הזמינות של הון לעסקים, באמצעות מנגנונים כמו שוקי אשראי והון סיכון, היא חיונית לחוסן כלכלי על ידי הקלת השקעה והתרחבות.

רמות שחיתות: רמות נמוכות של שחיתות תורמות לחוזק כלכלי על ידי קידום שקיפות, הפחתת עלויות העסקאות וטיפוח סביבה עסקית נוחה.

תחרותיות גלובלית: יכולתה של מדינה להתחרות גלובלית, כפי שהיא נמדדת במדדי תחרותיות, משפיעה על החוסן הכלכלי על ידי קביעת האטרקטיביות שלה להשקעות ולפעילויות עסקיות.

התחשבות בגורמים אלה באופן קולקטיבי מספקת הבנה מקיפה של המרכיבים התורמים לחוסנה הכלכלי של מדינה. ממשלות, עסקים וקובעי מדיניות עובדים לעתים קרובות יחד כדי לטפל בגורמים אלה וליצור תנאים התומכים בצמיחה ופיתוח כלכליים מתמשכים.

[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

השימוש בכלכלה כבנשק

היבט נוסף של העוצמה הכלכלית הוא השימוש שעושות מדינות בכלכלה כבנשק. כאשר מתברר כי פעולות צבאיות אינן אפקטיביות, או שיש בעיה להוציאן אל הפועל (במקרה איראן למשל), ניתן להפעיל נגד מדינה מסוימת נשק כלכלי – חרם או סנקציות.

הקשר במקרה זה בין העוצמות – הכלכלית והביטחונית – הוא ישיר. שימוש בעוצמה הכלכלית יכול למנוע מלחמה ולהיפך – לגרום למלחמה או להוות מרכיב חשוב בה. כך למשל היה כאשר הסנקציות הכלכליות שהפעילה ארצות הברית כנגד יפאן 'דחפו' אותה, בתחושה של חוסר ברירה, לתקוף במלחמת העולם השנייה, כדי לנסות להבטיח, בין היתר, את צרכיה הכלכליים בעזרת כוח (טולאנד, 1985).

דוגמה עדכנית כזו היא השיבושים שיוצרים החותים בתעבורה הימית בחורף 2023, כדי לחסום את הים האדום בפני תעבורה ימית לישראל, בדרך של פגיעה באוניות:

בישראל קיים קשר ישיר בין העוצמה הכלכלית לעוצמה המדינית

ישראל, בניגוד למדינות אחרות, אינה יכולה להרשות לעצמה יותר להגיע למצב של כמעט פשיטת רגל, כמו מדינות אחרות באזור. ב-200 השנים האחרונות נזקקה יוון לחמישה הסדרי חוב, טורקיה לארבעה, ארגנטינה לשישה, קוסטה ריקה לחמישה ופרגוואי לשבעה הסדרי חוב (גינזבורג, 2011).

אם תימצא ישראל במצב כזה, הנחיתות הכלכלית תתורגם מיידית לנחיתות מדינית והסיוע הכספי, אם בכלל, סביר שיותנה בצעדים מרחיקי לכת בתחום המדיני, שתהיינה להם השלכות ארוכות טווח על הביטחון הלאומי הישראלי.

העוצמה הכלכלית של ארגוני טרור וגרילה

היבט נוסף של העוצמה הכלכלית הוא המלחמה בארגוני טרור וגרילה. ארגונים אלה, דוגמת החיזבאללה והחמאס מממנים את עצמם דרך גיוס כספים מקהילות תומכים ברחבי העולם ועיסוק בהלבנת הון, בסמים ובטרור.

העיסוק בהלבנת הון נובע מכך, שעל אף שהארגונים הללו עוסקים בטרור ובגרילה, רוב הוצאותיהם הכספיות לא נוגעות לפעולות טרור – המהוות רק חלק קטן מהעלות הכוללת של הפעילות – אלא בשירותים הומניטאריים וחברתיים שהם מעניקים: גיוס תומכים ומעורבות קהילתית. לכן, רוב הכספים צריכים לעבור בחשבונות בנק רשמיים. זו הסיבה שהם מנהלים פעילות עסקית שנראית לגיטימית (ונונו, 2010).

ארגונים אלה חייבים לנהל עסקים שנראים לגיטימיים, כמו מכירות לא חוקיות של סוני פלייסטיישן ומכנסי ג'ינס. כשהסוני פלייסטיישן יצא לשווקים, החיזבאללה התמחה ברכישת המכשירים הללו ב"שוק השחור". בדומה, היה החיזבאללה אחד מרוכשי ה"ליווייס" הגדולים ב"שוק השחור". הם שלחו את הג'ינסים המעוצבים לאירופה ומכרו אותם מחוץ לחנויות של רשת "ליווייס" בחצי מחיר.

סוגיות נוספות לדיון

  • שאלה חשובה היא, האם העוצמה הכלכלית היא עוצמה (Power) נפרדת בפני עצמה, או שהיא גורם מתכלל של כל העוצמות של ביטחון לאומי (National Security), שכן, היא רלוונטית לכולן.
  • נקודה ראויה לדיון בהקשר זה היא המאבק המתמיד על גודלו של תקציב הביטחון בישראל ביחס למדינות אחרות, ועל מחירו האלטרנטיבי.
  • נקודה חשובה נוספת היא השפעת התלות הכלכלית הנמשכת בארצות הברית על העצמאות הישראלית בקבלת החלטות.
  • נקודה רלוונטית אחרונה היא סוגיית המשאבים. דוגמה קיצונית לכך היא המים, שלעתים יכולה להביא למלחמה ממש.

על "העוצמה הכלכלית" של ישראל ראה אצל:

  • סדן עזרא (2007), כלכלת ישראל והביטחון הלאומי, תל אביב: משרד הביטחון.
  • סדן עזרא (2002), המשק והביטחון הלאומי, אצל: אפרתי הרצליה (עורכת), מבוא לביטחון לאומי, תל אביב: משרד הביטחון.
  • סדן עזרא (2002), כלכלת ישראל והביטחון הלאומי, גלילות: המכון לחקר הביטחון הלאומי, אוניברסיטת חיפה והמכללה לביטחון לאומי, צה"ל.
  • טוב אמרי (1998), מחיר הכוח, סוגיות בכלכלת ביטחון, תל אביב, משרד הביטחון.ליפשיץ יעקב (2000), כלכלת ביטחון, התיאוריה הכללית והמקרה הישראלי, תל אביב: משרד הביטחון ומכון ירושלים לחקר ישראל.
[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[בתמונה: העוצמה הכלכלית כמרכיב בביטחון הלאומי... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing]

[לקובץ מושגי היסוד של הביטחון הלאומי, לחצו כאן]

מצאת טעות בכתבה? הבחנת בהפרה של זכויות יוצרים? נתקלת בדבר מה שאיננו ראוי? אנא, דווח לנו!

נושאים להעמקה

מקורות והעשרה

Comments are closed.