תקציר: איך מסיטים את תשומת הלב הציבורית מחקירת העמותות המביכה של אליטת ההון הישראלית ע"י הקונגרס? בעזרת ספין תקשורתי / 'סחריר' (Spin, propaganda) על הרעב בעזה... זהו אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר השופע פאניקה מוסרית, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. הוא יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); אבל, הוא יכול גם להיעשות בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן.

עודכן ב- 1 באוגוסט 2025

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

בחודש מרץ 2025. שלחו ועדות המשפט והחוץ של בית הנבחרים האמריקני, מכתבים לעמותות שונות, ביניהן "התנועה לאיכות השלטון" ו"עתיד כחול לבן", ודרשו מהן להעביר מסמכים בנוגע לפעילותן ולכספים שקיבלו. החקירה התמקדה בחשד שממשל ביידן הבעיר את 'מהפכת הצבע' בישראל בכספי משלם המיסים האמריקני.

העיסוק הציבורי בישראל בחקירות הללו הגיע לשיאו ביולי 2025, והביך מאוד את העשירון העליון של אליטת ההון הישראלי, שחיפשה ספין שיאפשר לה לשנות את סדר היום הציבורי, והנה נמצא הספין הגואל: הצטרפות מתוקשרת לקמפיין הרעב בעזה שיצרה קטאר עבור חמאס...

נכון כתבה Michal Behagen בטוויטר: "ראיתי אלפי מוסלמיות עם כיסוי ראש, במציאות ובתמונות. מעולם לא ראיתי מוסלמית שנראית כמו באימאג׳ הזה, שמקשר אסוציאטיבית לסימבול הנוצרי החזק ביותר של מריה וישו. השער של הני״ט הוא עלילת דם ימי ביניימית קלאסית מובהקת: היהודים מרעיבים את ישו התינוק הפלסטיני למוות...

ספין תקשורתי מהו? המשגה

ספין תקשורתי או 'סחריר' (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין. הוא יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); אבל, הוא יכול גם להיעשות בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן (ויקיפדיה: ספין תקשורתי) [להרחבת המושג 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן].

מקור הביטוי בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור.

האסטרטגיה המועדפת במסגרת ספין היא מתקפה: במקום לתת לחדשות הרעות להגיע לאמצעי התקשורת ללא שליטה, מוציאים מידע למדיה בליווי עמדות ותגובות הגורם המדברר. ישנן כמה טקטיקות ספין מקובלות (ויקיפדיה: ספין תקשורתי):

1. רווח אישי ליוצר ה'ספין': הוא שוב פותח את ערוצי החדשות, ומוזכר באור חיובי.
2. "גדול יותר במקום אחר" (Bigger Elsewhere) הסחת הדיון הציבורי על ידי חשיפה של מידע מרעיש אחר בתזמון הנכון.
3. הצגת חדשות רעות באור חיובי.
4. הטלת האשמה על מישהו אחר.
5. ניתוח האירועים מותנה בפרשנות - למשל, הנשיא ביל קלינטון: "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת"; עכשיו השאלה היא מה בדיוק נכלל בהגדרה "יחסי מין" ומה לא.
6. סטטיסטיקה - הצגת נתונים בצורה שמעודדת פרשנות שגויה שלהם (למשל, יצירת אשליה של פערים גדולים בין נתונים בגרף עמודות על ידי קביעת ציר ה-X בנקודה שאינה אפס).
7. התקרבנות - בניית תדמית קרבן כדי לעודד אמפתיה.

ועוד...

1. 

   [מקור הביטוי 'ספין' בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Keith Allison לאתר flickr]

תנאים להצלחה

כדי שספין ייקלט, צריכים להתקיים שלושה תנאים בסיסיים:

1. להיות מבוסס על אמונות רווחות ונוח להיקלט בתודעה.
2. להיות מבוסס על כמה שיותר נתוני אמת, ומספר קטן של נתונים 'ממזריים', שמשנים את התמונה הכוללת.
3. אסור לו להרגיז את אותה קבוצה, שבידה הכוח להפריך את דיס-האינפורמציה ולהקריס את הספין.

אחד ה'ספינים' המוכרים ביותר: "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"...

בנימין נתניהו הוא, ללא ספק, אמן הספינים של העשור השני של המילניום... ביום הבחירות לכנסת העשרים, ב- 17 במרץ 2015, שחרר נתניהו סרטון לבוחריו, ובו טען כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"; ובדרך זו, דרבן את מצביעיו לרוץ לקלפיות ולהצביע:

[לאוסף המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן] [לאוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית', לחצו כאן]

נושאים להעמקה

• אוסף המאמרים על 'ספינים תקשורתיים';
• אוסף המאמרים: 'בין רפורמה משפטית למהפכה משטרית'1
• הרחבת המושג 'דיס אינפורמציה'.

מקורות והעשרה

• ויקיפדיה: ספין תקשורתי.
• פנחס יחזקאלי (2015), דיס אינפורמציה, ייצור ידע, 13/10/15.
• פנחס יחזקאלי (2018), אל-על: ככה לא יוצרים ספין, ייצור ידע, 19/11/18. 
• פנחס יחזקאלי (2025), פסיכוזת המונים ופניקה מוסרית באתר ייצור ידע, ייצור ידע, 26/2/25.

[בכרזה: כוחם של ספינים... התמונה עובדה במערכת הבינה המלאכותית של DALL·E ב- Microsoft Bing. המקור: ייצור ידע]