ספין תקשורתי: להשתלט על סדר היום התקשורתי

[מקור הביטוי 'ספין' בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור. תמונה חופשית שהועלתה על ידי Keith Allison לאתר flickr]

[לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן]

המאמר עודכן ב- 9 בספטמבר 2019

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

השישי והשבת של ה- 7-6 בספטמבר 2019 היו מהקשים שידענו בעוטף עזה באותה שנה. שיאן היה כאשר שיגרו הפלסטינים רחפן חמוש במטען חבלה, שכמעט ופגע בסיור צבאי שנע לאורך גדר המערכת.

אבל, לא הרחפן ולא המהומות הקשות על הגדר העסיקו את הישראלים באותם ימים. אמצעי התקשורת עסקו כולם אך ורק בסוגיה אחת: האם יחוקק חוק המצלמות (בקלפיות) וייאכף במהלך הבחירות ההן לכנסת; או שלא...

  • הליכוד הבטיח לחוקק, בחקיקת בזק, את מה שכונה 'חוק המצלמות';
  • מתנגדיו הפכו עולמות בתקשורת ודברו על חוק לא חוקתי, ועל "סוף הדמוקרטיה".
האמת היא שהכל הבל ורעות רוח; ואנשי התקשורת שמילאו ימים שלמים בלהג אינסופי בנושא ידעו זאת היטב. לבנימין נתניהו - אמן הספינים של העשור האחרון - לא היו כל אשליות לגבי גורל החוק (שאין סיכוי להעבירו בקריאה שלישית; וגם אם כן, הוא היה נפסל ע"י בג"ץ כיוון שאיננו חוקתי). אבל, הייתה לו כוונה להשתלט על סדר היום; ולייצר עניין מחודש בבחירות המתקרבות; שקהל בוחריו הגיב באדישות אליהם; להקים עליו את שונאיו ואת המפלגות הערביות; ובדרך הזו, לאחד את אוהביו סביבו ולגרום להם להגיע בהמוניהם לקלפי, אחרי שה"ניסיון" לחוקק את החוק ייכשל. זהו אולי ה'ספין' המוצלח ביותר מבחינה שיווקית בשנים האחרונות... 'ספין' מוצלח אחר שייך גם הוא לנתניהו, כאשר שחרר סרטון וידאו ביום הבחירות לכנסת העשרים, ב- 17 במרץ 2015, ובו טען כי "המצביעים הערבים נעים בכמויות אדירות לקלפי"; ובדרך זו, דרבן את מצביעיו לרוץ לקלפיות ולהצביע:

ספין תקשורתי מהו? המשגה

ספין תקשורתי (Spin, propaganda) הוא אמצעי להסחת דעת של אמצעי התקשורת מבעיה מסוימת, בדרך של הסטת תשומת הלב של הסיקור התקשורתי ומיקודו בגורם אחר, ו/או לפרש את האירועים בצורה חיובית יותר עבור יוצר הספין

ספין יכול להתבצע באמצעות שימוש בדיס-אינפורמציה (משמע מסירת מידע שקרי); אבל, הוא יכול גם להיעשות בדרך של שימוש מניפולטיבי בעובדות הקיימות או פרשנות "יצירתית" להן (ויקיפדיה: ספין תקשורתי).

[להרחבת המושג 'דיס אינפורמציה', לחצו כאן]

מקור הביטוי 'ספין'

מקור הביטוי בא ממשחק כדור בסיס (Baseball): מתן 'ספין' לכדור, על ידי השחקן ההודף, נועד להטעות את החובט בהערכת מסלול הכדור.

האסטרטגיה המועדפת במסגרת ספין היא מתקפה: במקום לתת לחדשות הרעות להגיע לאמצעי התקשורת ללא שליטה, מוציאים מידע למדיה בליווי עמדות ותגובות הגורם המדברר. ישנן כמה טקטיקות ספין מקובלות (ויקיפדיה: ספין תקשורתי):

  1. "גדול יותר במקום אחר" (Bigger Elsewhere) הסחת הדיון הציבורי על ידי חשיפה של מידע מרעיש אחר בתזמון הנכון.
  2. הצגת חדשות רעות באור חיובי.
  3. הטלת האשמה על מישהו אחר.
  4. ניתוח האירועים מותנה בפרשנות - למשל, הנשיא ביל קלינטון: "לא קיימתי יחסי מין עם האישה הזאת"; עכשיו השאלה היא מה בדיוק נכלל בהגדרה "יחסי מין" ומה לא.
  5. סטטיסטיקה - הצגת נתונים בצורה שמעודדת פרשנות שגויה שלהם (למשל, יצירת אשליה של פערים גדולים בין נתונים בגרף עמודות על ידי קביעת ציר ה-X בנקודה שאינה אפס).
  6. התקרבנות - בניית תדמית קרבן כדי לעודד אמפתיה.

[התמונה המקורית היא תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי Bessi לאתר Pixabay]

תנאים להצלחה

כדי שספין ייקלט, צריכים להתקיים שלושה תנאים בסיסיים:
  1. להיות מבוסס על אמונות רווחות ונוח להיקלט בתודעה.
  2. להיות מבוסס על כמה שיותר נתוני אמת, ומספר קטן של נתונים 'ממזריים', שמשנים את התמונה הכוללת.
  3. אסור לו להרגיז את אותה קבוצה, שבידה הכוח להפריך את דיס-האינפורמציה ולהקריס את הספין.

[לקובץ המאמרים על 'ספינים תקשורתיים', לחצו כאן]

מקורות והעשרה