פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה עסקית

תקציר: אסטרטגיה עסקית (business strategy) היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן (ויקיפדיה). לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור המערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22). תהליך של תכנון אסטרטגי מתייחס לרוב להגדרת החזון, המטרות והיעדים, ויציע מתוך כך את האסטרטגיה: דרכי הביצוע המתוכננות להשגתם (ויקיפדיה). מתוך דרכי הביצוע הללו ניתן לגזור פעולות לכל אחד מחלקי הארגון, התחומים בלוחות זמנים לביצוע.

[זוהי תמונה חופשית מאתר Pixabay]

[למושג קרוב: אסטרטגיה, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה משטרתית, לחצו כאן]

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

אסטרטגיה עסקית (business strategy) היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן (ויקיפדיה).

לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור המערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22).

תהליך של תכנון אסטרטגי מתייחס לרוב להגדרת החזון, המטרות והיעדים, ויציע מתוך כך את האסטרטגיה: דרכי הביצוע המתוכננות להשגתם (ויקיפדיה). מתוך דרכי הביצוע הללו ניתן לגזור פעולות לכל אחד מחלקי הארגון, התחומים בלוחות זמנים לביצוע.

האסטרטגיה נוגעת לטווח הארוך של היחידה העסקית, כאשר טווח התכנון האסטרטגי המקובל נע בין שנתיים לחמש שנים בהתאם לאתגרי השוק הספיציפי (ויקיפדיה).

בניגוד לטקטיקה, המבוססת במידה רבה, על אימון חוזר של תרגולות קבועות, אסטרטגיה היא מערכת מורכבת שתוצאתה שונה מסכום חלקיה. המקרו איננו צירוף של הרבה מיקרויים...

לאסטרטגיה תשעה ממדים:

  1. היא מתרגמת את המטרה של הארגון ליעדים ארוכי טווח, תכניות פעולה וסדר עדיפויות בהקצאת משאבים.
  2. מגדירה את תחום העיסוק של הארגון.
  3. מנסה להשיג יתרון ארוך טווח ויציב בכל אחד מתחומי העיסוק של הארגון על-ידי פיתוח יכולת תגובה הולמת שלו להזדמנויות ולאיומים בסביבתו, ולעוצמותיו וחולשותיו.
  4. מזהה את המשימות הניהוליות המתאימות ברמות הארגון (המינהל והשטח).
  5. זוהי מערכת החלטות הנמצאות בהלימה זו עם זו, משלימות זו את זו ויוצרות שלמות אחת.
  6. מגדירה את אופי התרומה הכלכלית והלא-כלכלית של הארגון לבעלי העניין.
  7. היא ביטוי לכוונות האסטרטגיות של הארגון.
  8. היא מכוונת לפיתוח כישורי הליבה והיכולות הבסיסיות של הארגון ותחזוקתן.
  9. היא מהווה אמצעי לגיוס משאבים חומריים ואחרים ולשמירתם על מנת לפתח את היכולות של הארגון להשיג יתרונות תחרותיים קבועים ומתמשכים.

כמו באסטרטגיה צבאית (לוטוואק, 2002, ע' 11):

  • התכלית של האסטרטגיה הנה לנצח.
  • ההיגיון שלה קובע מי ינצח.
  • השיטות שלה מבקשות להגדיר כיצד לנצח.
  • האילוצים שלה מציבים את גבולות הניצחון.

שלושה מונחים בתורת המערכות המורכבות חיוניים להבנתה של אסטרטגיה ולחשיבה אסטרטגית:

דגמים של אסטרטגיות

הספר 'ספארי אסטרטגיות' (ראו תמונת כריכה משמאל) מציג 5 דגמים של אסטרטגיה (מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 31-22):

  1. אסטרטגיה מיועדת: זוהי אסטרטגיה שיש בה 'מפת דרכים' (road map), כיוון, תכנית ו/או דרכי פעולה המובילות אל העתיד. מעין מסלול, המראה איך להגיע מנקודה א' לנקודה ב'.
  2. אסטרטגיה מתממשת: בעלת מערך פעילות/התנהגות שהוא עקבי לאורך זמן.
  3. אסטרטגיה מחושבת: זו שכל כוונותיה מתממשות במלואן.
  4. אסטרטגיה לא ממומשת: מצב לפיו, המערך שמומש אינו בהכרח המערך שהיה אמור להתממש, בגלל תוצאות בלתי צפויות והתהוויות בשטח, שלא הייתה שליטה עליהן;
  5. אסטרטגיה תחבולתית/מזימתית: שנועדה לתמרן בעורמה את היריב או המתחרה, לצורך השגת מטרותינו.

לחמשת הדגמים של מינצברג, אלסטראנד ולאמפל ניתן להוסיף שני סוגי אסטרטגיות קוטביות:

  1. אסטרטגיה אופורטיוניסטית: אסטרטגיה שאינה כבולה ל'מפת דרכים' ואינה גוזרת תכניות פעולה, אולם 'מטרת-העל' בה ברורה, ובעירנות מירבית נעשה מאמץ לנצל כל הזדמנות - שמתהווה בסביבה המשימתית - כדי להשיגה.  הגישה הזו מאפיינת למשל את מדיניות בריטניה בתקופת ראש הממשלה  בנימין דיזרעאלי (בשנים 1869-1868; 1880-1874), ששקד על מטרת העל: להפוך את בריטניה למעצמת על אימפריאליסטית תוך צבירת עוצמה מתמדת, אבל ללא תכנית קבועה מראש. כך הצליח בקונגרס ברלין ב-1878, להוציא מידי האימפריה העות'מאנית את קפריסין ולהעבירה לשליטת בריטניה; וכך ניצל הזדמנות ורכש ב-1875, בעזרת הלוואה מליונל דה רוטשילד, את רוב מניותיה של תעלת סואץ, עורק התחבורה החשוב שבמצרים, שקיצר באלפי קילומטרים את הדרך להודו ולמזרח.
  2. אסטרטגיה מתהווה: פאסיביות, שיוצרת מצב שבו הנסיבות והשתלשלות העניינים הם שקובעים את הדירקטיבה בפועל, ואת האסטרטגיה הנגזרת ממנה. זאת, כתוצאה מהתארגנות עצמית של גורמים בתוך המערכת ובסביבתה המשימתית.

להגדרת אסטרטגיות, ולעבודה על פיהן, יתרונות לצד חסרונות

איור 1 : הגדרת אסטרטגיות ועבודה על פיהן - יתרונות וחסרונות

(מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 90-89)

יתרונות חסרונות
מצפן ארגוני: האסטרטגיה קובעת כיוון ומסמנת את דרכו של הארגון. הכיוון יכול לשמש חסם - המסתיר סכנות פוטנציאליות.
האסטרטגיה ממקדת מאמצים ומונעת היווצרות כאוס. 'חשיבה קבוצתית' מונעת איתור הזדמנויות אחרות אפשריות,וכאלה שמתהוות עם הזמן.
האסטרטגיה מגדירה את הארגוןמאפשרת קיצור דרך לאנשים בהבנת הארגון שלהם מבדילה אותו, ומעניקה לו משמעות. הגדרת הארגון בצורה חדה עלולה גם לרדד אותו (הפשטה).
האסטרטגיה מספקת עקביותהיא מפחיתה את הערפול ומספקת סדר. הסתכנות באבדן יצירתיות, ששואבת חיים מחוסר עקביות.

ביקורת

הביקורת המוכרת ביותר על תהליכי התכנון האסטרטגי באופן שבו הם יוצאים לפועל כיום היא עבודתו של הנרי מינצברג המצויה בספר "The Rise and Fall of Strategic Planning" (ראו תמונת כריכה משמאל).

לטענתו של מינצברג, התכנון האסטרטגי המבוסס על אנליזה של היבטים שונים, ובהכרח יוצר הפרדות, מוביל להדרת החשיבה האסטרטגית המייצרת סינתזה של המרכיבים השונים, לכדי גישה אסטרטגית חדשה.

החשיבה האסטרטגית, לפי מינצברג, היא סוד ההצלחה של חברות, ועל אנשי התכנון לתמוך בתהליכים המייצרים את החשיבה הזו

מהעולם הצבאי הושאל המונח אסטרטגיה לתחום הניהול המודרני. בהקשר זה, הושאר הרכיב העיקרי שלו - המטרה של השגת יתרון תחרותי של ארגון. משתמשים בו לציון סוג/רמה של תכנון.

.

.

.

מקורות והעשרה