תקציר: אסטרטגיה עסקית (business strategy) היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן (ויקיפדיה). לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור המערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22). תהליך של תכנון אסטרטגי מתייחס לרוב להגדרת החזון, המטרות והיעדים, ויציע מתוך כך את האסטרטגיה: דרכי הביצוע המתוכננות להשגתם (ויקיפדיה). מתוך דרכי הביצוע הללו ניתן לגזור פעולות לכל אחד מחלקי הארגון, התחומים בלוחות זמנים לביצוע.
![[בתמונה: אסטרטגיה עסקית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי mohamed_hassan לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/אסטרטגיה-2.png)
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה משטרתית, לחצו כאן]
המאמר עודכן ב- 22 באפריל 2022
ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.
זהו מאמר שלישי מתוך ארבעה העוסק בהיבטים השונים של האסטרטגיה. המאמרים האחרים:
- פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה – הרמה העליונה של הפעלת כוחות בלחימה;
- גרשון הכהן: באסטרטגיה, אין מומחיות נטולת השקפת עולם פוליטית!
- פנחס יחזקאלי: אסטרטגיה משטרתית.
* * *
אסטרטגיה עסקית (business strategy) היא גיבוש דרך פעולה של יחידה עסקית, תוך התייחסות לסביבה ולעצמה, במטרה לסייע לארגון בקביעת מטרותיו, בבחירת דרכי פעולה ובמימושן (ויקיפדיה).
לביצועה של אסטרטגיה או לחלופין לאי ביצועה / לאי קיומה, יכולות להיות תוצאות מכריעות עבור המערכת (מינצברג, אלסטראנד, ולאמפל, 2006, עמ' 31-22).
תהליך של תכנון אסטרטגי מתייחס לרוב להגדרת החזון, המטרות והיעדים, ויציע מתוך כך את האסטרטגיה: דרכי הביצוע המתוכננות להשגתם (ויקיפדיה). מתוך דרכי הביצוע הללו ניתן לגזור פעולות לכל אחד מחלקי הארגון, התחומים בלוחות זמנים לביצוע.
האסטרטגיה נוגעת לטווח הארוך של היחידה העסקית, כאשר טווח התכנון האסטרטגי המקובל נע בין שנתיים לחמש שנים בהתאם לאתגרי השוק הספציפי (ויקיפדיה).
בניגוד לטקטיקה, המבוססת במידה רבה, על אימון חוזר של תרגולות קבועות, אסטרטגיה היא מערכת מורכבת שתוצאתה שונה מסכום חלקיה. המקרו איננו צירוף של הרבה 'מיקרויים'...
[להרחבת המושג: 'תכנון אסטרטגי של ארגון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'טקטיקה', לחצו כאן]
![[בתמונה: אסטרטגיה עסקית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי rawpixel לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/אסטרטגיה-עסקית.jpg)
לאסטרטגיה תשעה ממדים:
- היא מתרגמת את המטרה של הארגון ליעדים ארוכי טווח, תוכניות פעולה וסדר עדיפויות בהקצאת משאבים.
- מגדירה את תחום העיסוק של הארגון.
- מנסה להשיג יתרון ארוך טווח ויציב בכל אחד מתחומי העיסוק של הארגון על-ידי פיתוח יכולת תגובה הולמת שלו להזדמנויות ולאיומים בסביבתו, ולעוצמותיו וחולשותיו.
- מזהה את המשימות הניהוליות המתאימות ברמות הארגון (המינהל והשטח).
- זוהי מערכת החלטות הנמצאות בהלימה זו עם זו, משלימות זו את זו ויוצרות שלמות אחת.
- מגדירה את אופי התרומה הכלכלית והלא-כלכלית של הארגון לבעלי העניין.
- היא ביטוי לכוונות האסטרטגיות של הארגון.
- היא מכוונת לפיתוח כישורי הליבה והיכולות הבסיסיות של הארגון ותחזוקתן.
- היא מהווה אמצעי לגיוס משאבים חומריים ואחרים ולשמירתם על מנת לפתח את היכולות של הארגון להשיג יתרונות תחרותיים קבועים ומתמשכים.
![[בתמונה: אסטרטגיה עסקית... תמונה חופשית - CC0 Creative Commons - שעוצבה והועלתה על ידי ar130405 לאתר Pixabay]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/אסטרטגיה-3.jpg)
כמו באסטרטגיה צבאית (לוטוואק, 2002, ע' 11):
- התכלית של האסטרטגיה הנה לנצח; קרי, להשיג את המטרות האסטרטגית, שהצבנו לעצמנו.
- ההיגיון שלה קובע מי ינצח.
- השיטות שלה מבקשות להגדיר כיצד לנצח.
- האילוצים שלה מציבים את גבולות הניצחון.
[להרחבת המושג 'ניצחון', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה אסטרטגית', לחצו כאן]
שלושה מונחים בתורת המערכות המורכבות חיוניים להבנתה של אסטרטגיה ולחשיבה אסטרטגית:
- אי וודאות או חוסר וודאות (Uncertainty): אבדן היכולת להעריך על בסיס יחסי סיבה-תוצאה (איזו החלטה תביא לאלו תוצאות) או להעריך הסתברויות; וחוסר היכולת לחזות במדויק מה תהיינה התוצאות של מקרה מסוים. אחד הקשיים העיקריים שיוצרת אי הוודאות בחיינו הוא חוסר היכולת לחזות את העתיד, גם לא כשאנחנו מבצעים מהלכים מתוכננים. אי הודאות הופכת, בעצם, את התכנון האסטרטגי להימור, ואנו חייבים להיות מודעים לשבירותו ולצפות להופעת תוצאות הבלתי צפויות (ראו בהמשך).
- תופעת התוצאות הבלתי צפויות או תוצאות אקראיות (Unanticipated / Unforeseen / Unintended Consequences) או הפתעה (Surprise) או ברבור שחור (Black Swan) מתארת תופעה של התממשות תהליכים בהפתעה, או באופן שונה מהמתוכנן ו/או המצופה מהם.
- התהוות או צמיחה או הגחה (Emergence) היא תוצאה של התפתחות תבניות מורכבות, ושינוי מצב של א' ל-ב' באופן שאיננו יזום מלמעלה, אלא כתוצאה של תופעת התארגנות עצמית של מרכיבי המערכת.
[לאוסף המאמרים בנושא אי הוודאות והשלכותיה, לחצו כאן] [להרחבה בנושא התוצאות הבלתי צפויות (תב"צים), לחצו כאן] [להרחבת המושג 'התהוות', לחצו כאן]
דגמים של אסטרטגיות
![[בתמונה משמאל: כריכת הספר: ספארי אסטרטגיות - סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, שראה אור בהוצאת משכל (חמד + ידיעות אחרונות). אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/ספארי-אסטרטגיות.png)
הספר 'ספארי אסטרטגיות' (ראו תמונת כריכה משמאל) מציג 5 דגמים של אסטרטגיה (מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 31-22):
- אסטרטגיה מיועדת: זוהי אסטרטגיה שיש בה 'מפת דרכים' (road map), כיוון, תכנית ו/או דרכי פעולה המובילות אל העתיד. מעין מסלול, המראה איך להגיע מנקודה א' לנקודה ב'.
- אסטרטגיה מתממשת: בעלת מערך פעילות/התנהגות שהוא עקבי לאורך זמן.
- אסטרטגיה מחושבת: זו שכל כוונותיה מתממשות במלואן.
- אסטרטגיה לא ממומשת: מצב לפיו, המערך שמומש אינו בהכרח המערך שהיה אמור להתממש, בגלל תוצאות בלתי צפויות והתהוויות בשטח, שלא הייתה שליטה עליהן;
- אסטרטגיה תחבולתית/מזימתית: שנועדה לתמרן בעורמה את היריב או המתחרה, לצורך השגת מטרותינו.
![[תמונתו של בנימין דיזראלי היא נחלת הכלל]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/בינימין-דיזראלי.jpg)
- אסטרטגיה אופורטיוניסטית: אסטרטגיה שאינה כבולה ל'מפת דרכים' ואינה גוזרת תוכניות פעולה, אולם 'מטרת-העל' בה ברורה, ובערנות מרבית נעשה מאמץ לנצל כל הזדמנות - שמתהווה בסביבה המשימתית - כדי להשיגה. הגישה הזו מאפיינת למשל את מדיניות בריטניה בתקופת ראש הממשלה בנימין דיזרעאלי (בשנים 1869-1868; 1880-1874; ראו תמונה משמאל), ששקד על מטרת העל: להפוך את בריטניה למעצמת על אימפריאליסטית תוך צבירת עוצמה מתמדת, אבל ללא תכנית קבועה מראש. כך הצליח בקונגרס ברלין ב-1878, להוציא מידי האימפריה העות'מאנית את קפריסין ולהעבירה לשליטת בריטניה; וכך ניצל הזדמנות ורכש ב-1875, בעזרת הלוואה מליונל דה רוטשילד, את רוב מניותיה של תעלת סואץ, עורק התחבורה החשוב שבמצרים, שקיצר באלפי קילומטרים את הדרך להודו ולמזרח.
- אסטרטגיה מתהווה: פאסיביות, שיוצרת מצב שבו הנסיבות והשתלשלות העניינים הם שקובעים את הדירקטיבה בפועל, ואת האסטרטגיה הנגזרת ממנה. זאת, כתוצאה מהתארגנות עצמית של גורמים בתוך המערכת ובסביבתה המשימתית.
להגדרת אסטרטגיות, ולעבודה על פיהן, יתרונות לצד חסרונות
איור 1: הגדרת אסטרטגיות ועבודה על פיהן - יתרונות וחסרונות
(מינצברג, אלסטראנד, & לאמפל, 2006, עמ' 90-89)
| יתרונות | חסרונות |
| מצפן ארגוני: האסטרטגיה קובעת כיוון ומסמנת את דרכו של הארגון. | הכיוון יכול לשמש חסם - המסתיר סכנות פוטנציאליות. |
| האסטרטגיה ממקדת מאמצים ומונעת היווצרות כאוס. | 'חשיבה קבוצתית' מונעת איתור הזדמנויות אחרות אפשריות, וכאלה שמתהוות עם הזמן. |
| האסטרטגיה מגדירה את הארגון: מאפשרת קיצור דרך לאנשים בהבנת הארגון שלהם מבדילה אותו, ומעניקה לו משמעות. | הגדרת הארגון בצורה חדה עלולה גם לרדד אותו (הפשטה). |
| האסטרטגיה מספקת עקביות: היא מפחיתה את הערפול ומספקת סדר. | הסתכנות באבדן יצירתיות, ששואבת חיים מחוסר עקביות. |
ביקורת
![[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של Henry Mintzberg בשם: "The Rise and Fall of Strategic Planning", שראה אור ביוני 2013, בהוצאת: Free Press. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]](https://www.xn--7dbl2a.com/wp-content/uploads/2018/04/מינצברג.jpg)
הביקורת המוכרת ביותר על תהליכי התכנון האסטרטגי באופן שבו הם יוצאים לפועל כיום היא עבודתו של הנרי מינצברג המצויה בספר "The Rise and Fall of Strategic Planning" (ראו תמונת כריכה משמאל).
[בתמונה משמאל: כריכת ספרו של Henry Mintzberg בשם: "The Rise and Fall of Strategic Planning", שראה אור ביוני 2013, בהוצאת: Free Press. אנו מאמינים שאנו עושים בתמונה שימוש הוגן]
לטענתו של מינצברג, התכנון האסטרטגי המבוסס על אנליזה של היבטים שונים, ובהכרח יוצר הפרדות, מוביל להדרת החשיבה האסטרטגית המייצרת סינתזה של המרכיבים השונים, לכדי גישה אסטרטגית חדשה.
החשיבה האסטרטגית, לפי מינצברג, היא סוד ההצלחה של חברות, ועל אנשי התכנון לתמוך בתהליכים המייצרים את החשיבה הזו
מהעולם הצבאי הושאל המונח אסטרטגיה לתחום הניהול המודרני. בהקשר זה, הושאר הרכיב העיקרי שלו - המטרה של השגת יתרון תחרותי של ארגון. משתמשים בו לציון סוג / רמה של תכנון.
[לאוסף המאמרים בנושא קבלת החלטות, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה, לחצו כאן] [למושג קרוב: אסטרטגיה משטרתית, לחצו כאן]
מקורות והעשרה
- פנחס יחזקאלי (2014), מטרה אסטרטגית: התוצאה הסופית שאליה אנו שואפים, ייצור ידע, 2/5/14.
- ויקיפדיה: אסטרטגיה עסקית.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה משטרתית, ייצור ידע, 13/7/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), ניצחון: להשיג את המטרה, ייצור ידע, 2/5/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), אסטרטגיה, ייצור ידע, 2/5/14.
- יחזקאלי פנחס (2014), התהוות, ייצור ידע, 12/4/14.
- יותם הכהן (2014), תפקיד ההתהוות באסטרטגיה, ייצור ידע, 27/8/14.
- דני גל (2005), תסגרו את המחלקות לתכנון אסטרטגי, גלובס, 15/9/05.
- פנחס יחזקאלי (2015), עורמה, ייצור ידע, 3/11/15.
- פנחס יחזקאלי (2016), תחבולה, ייצור ידע, 11/2/16.
- פנחס יחזקאלי (2014) תכנון אסטרטגי של ארגון, ייצור ידע, 2/5/14.
- מתן רוטמן (2018), מהי אסטרטגיה ומה איננה, בלוג דואלוג, 11/12/18.
- פנחס יחזקאלי (2014), התוצאות הבלתי צפויות, ייצור ידע, 12/4/14.
- פנחס יחזקאלי (2014), טקטיקה, ייצור ידע, 2/5/14.
- מינצברג הנרי, אלסטראנד ברוס, לאמפל, ג'וזף (2006), ספארי אסטרטגיות, סיור מודרך בערבות הניהול האסטרטגי, תל אביב: פקר, ידיעות אחרונות (ראו תמונת כריכה משמאל).
- Mintzberg Henry (1994), The Rise and Fall of Strategic Planning, Simon and Schuster.
