פנחס יחזקאלי: אוליגרכיה ארגונית – כשהארגון נלקח כבן ערובה…

תקציר: המושג אוליגרכיה נטבע במקור על ידי אריסטו, לתיאור שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון. אוליגרכיה ארגונית (Organizational Oligarchy) הינה סוג מנוון של אריסטוקרטיה ארגונית. משמע, השכבה השלטת בארגון, שאנשיה שולטים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות בו. אבל, בעוד שהאריסטוקרטיה מגיעה ממחלקות הליבה העיקריות של הארגון - והעובדה שאלה שוקדים על ביסוס מעמדם בטווח הקצר רק מסייעת לארגון לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח - באה האוליגרכיה ממחלקות השירותים, או ממחלקות הליבה הפחות חשובות להשגת תכליתו של הארגון. על כן, הפעולות שלה להבטחת מעמדה מטים את הארגון ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלו מייעודו וממטרותיו...

אוליגרכיה ארגונית

[המקור: טוויטר. בעל הזכויות בתמונה זו לא אותר. לכן, השימוש נעשה לפי סעיף 27א' לחוק זכויות יוצרים. בעל הזכויות הראשי, אנא פנה ל: [email protected]]

הדף עודכן ב- 20 במאי 2021

ניצב משנה בגמלאות, ד"ר פנחס יחזקאלי הוא שותף בחברת 'ייצור ידע' ואיש אקדמיה. שימש בעבר כראש המרכז למחקר אסטרטגי ולמדיניות של צה"ל. הוא העורך הראשי של אתר זה.

*  *  *

המושג אוליגרכיה נטבע במקור על ידי אריסטו, לתיאור שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון.

אוליגרכיה ארגונית (Organizational Oligarchy) הינה סוג מנוון של אריסטוקרטיה ארגונית. משמע, השכבה השלטת בארגון, שאנשיה שולטים במירב העוצמה הארגונית ובתהליכי קבלת ההחלטות בו.

אבל, בעוד שהאריסטוקרטיה מגיעה ממחלקות הליבה העיקריות של הארגון - והעובדה שאלה שוקדים על ביסוס מעמדם בטווח הקצר רק מסייעת לארגון לשמור על הכיוון הנכון ולהיצמד למטרותיו ארוכות הטווח - באה האוליגרכיה ממחלקות השירותים, או ממחלקות הליבה הפחות חשובות להשגת תכליתו של הארגון.

על כן, הפעולות שלה להבטחת מעמדה מטים את הארגון ואת תהליכי קבלת ההחלטות שלו מייעודו וממטרותיו.

[להרחבת המושג: 'אריסטוקרטיה ארגונית', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'קבלת החלטות', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'מטרה של מערכת', לחצו כאן]

[בתמונה: צפון קוריאה - מקרה קיצון של אוליגרכיה ארגונית, במקרה זה, מדינתית]

אוליגרכיה ארגונית - כשהאריסטוקרטיה מתנוונת...

הסוציולוג הגרמני רוברט מיכלס (ראו תמונה משמאל) בספרו"מפלגות פוליטיות" הוסיף לקביעתו של אריסטו - שאוליגרכיה היא שלטון אריסטוקרטי שנשחת והתנוון - את מה שמכונה "כלל הברזל של האוליגרכיה" ("The Iron law of oligarchy"):

לפיו, הנטייה של אריסטוקרטיה להפוך לאוליגרכיה היא טבעית (למשל, בחברות דמוקרטיות) (Michels, 1915).

[תמונתו של רוברט מיכלס משמאל נוצרה והועלתה לויקיפדיה על ידי Ssociólogos. קובץ זה הוא בעל רישיון Creative Commons להפצה, תחת רישיון זהה, גרסה: CC BY 3.0]

הכלל הזה מתחבר לנטייתו הסטטיסטית של הטבע לאי סדר, ולנטייתן של מערכות מורכבות להזדקן ולהיפגם.

בלשונו של המתמטיקאי האמריקני, מייסד הקיברנטיקהנורברט וינר, זוהי "נטייתו של הטבע להשחית את המאורגן ולהרוס כל מה שהוא בעל משמעות" (וינר, 1964, עמ' 27, 16-12).

[להרחבת המושג: 'אנטרופיה', לחצו כאן] [להרחבת המושג, 'מערכת מורכבת', לחצו כאן] [להרחבת המושג: 'קיברנטיקה', לחצו כאן]

[התרשים עובד במערכת לאבחון ולניתוח רשתות ארגוניות dna-7, חברת TECI]

כמו במקרה של שלטון האריסטוקרטיה, ההצטרפות לשכבה זו חסומה, בדרך כלל, כמעט לחלוטין ליתר חברי הארגון. אוליגרכיה ואריסטוקרטיה בכלל נוצרות בשל התכונה של מערכות מורכבות שעוצמה תתרכז בידיהם של בודדים. תכונה זו באה לידי ביטוי ברשתות ארגוניות בנטיה שלהן להתמרכז.

השימוש המוטעה במושג אריסטוקרטיה של פרופ' יצחק אדיג'ס

חשוב לא לטעות:

מומחה הארגון החשוב ביותר בסוף המאה העשרים ותחילת המאה ה- 21, פרופ' יצחק אדיג'ס עושה שימוש במושג אריסטוקרטיה, כדי לתאר שלב של התנוונות במחזור חיי הארגון.

אבל 'אריסטורקרטיה' אצל אדיג'ס משמעה, מן הסתם, אריסטוקרטיה משובשת, קרי, אוליגרכיה (אדיג'ס, 1991) .

[בתמונה משמאל; יצחק אדיג'ס, צלם לא ידוע, מתוך אתר VK)

השלב הזה בחיי הארגון מתואר על ידי אדיג'ס כך:

"הפורמליות שולטת. מדגישים את ה"איך" ולא את ה"מה" וה"למה". החדשנות נעלמת, והארגון מתדרדר לשלב "הביורוקרטיה המוקדמת". הדגש הוא על השאלה מי גרם לבעיה ולא מה ניתן לעשות לפתרונה. העימותים, הבגידות והמלחמות הפנימיות שולטים. הדגש הוא על "זירת הקרב" הפנימית. הלקוח החיצוני נתפס כמטרד..." (אדיג'ס, 1991).

[על מחזור חיי הארגון על פי אדיג'ס, לחצו כאן]

[היוצרת: Paula Rego. התמונה המקורית היא תמונה חופשית לשימוש ברמה CC BY 2.0,  שהועלתה על ידי Pedro Ribeiro Simões לאתר flickr]

אבחון של אריסטוקרטיה ואוליגרכיה בארגון

אריסטוקרטיה ואוליגרכיה ניתנות לזיהוי בניתוח רשתות ארגונית (Organizational Network Analysis - ONA) הבוחן את מידת העוצמה והדומיננטיות של עובדים ומחלקות בארגון.

כך למשל, בדוגמה המוצגת בתרשים למטה, אובחן ארגון, שליבת העיסוק שלו היא מכירת רכב. על כן, מחלקת המכירות צריכה להיות המחלקה המובילה, החזקה והדומיננטית בו.

הגרף בתרשים מס' 1 פורס את המחלקות בסדר יורד על פי מידת הדומיננטיות שלהן. בולט לעין כי מחלקות הכספים השיווק והתפעול (קרי, המטה הקרוב למנכ"ל) דומיננטיות יותר ממחלקת המכירות.

משמע, זוהי אריסטוקרטיה ארגונית שהתנוונה או אוליגרכיה ארגונית. ארגון זה יסבול מהטייה בתהליכי קבלת ההחלטות, כיוון שבעלי העוצמה לא יתירו קבלה של החלטות שתפגענה במעמדן ותחלשנה אותן, גם אם הן לטובת הארגון.

[לקובץ המאמרים בנושא ניתוחי רשת ארגונית ONA, לחצו כאן]

תרשים מס' 1: איתור אוליגרכיה ארגונית

.

מקורות והעשרה