האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
הכינור הוא ההפתעה של המזמור הזה: ניתן היה לצפות שההגעה לבית האלוהים תלווה באיזה זבח או קורבן עסיסי, כמקובל לחשוב. אבל, הכותב מציע "זבח" מיוחד. הוא מציע נגינת כינור: ד וְאָב֤וֹאָה׀ אֶל־מִזְבַּ֬ח אֱלֹהִ֗ים אֶל־אֵל֮ שִׂמְחַ֪ת גִּ֫ילִ֥י וְאוֹדְךָ֥ בְכִנּ֗וֹר אֱלֹהִ֥ים אֱלֹהָֽי…
מדוע בני קורח לא מתו? האם אין בכך משום דוגמא וחיזוק לכל העם בדבר הצדק האלוהי ומכאן האמונה ה'? אלה "שארית הפליטה" החביבים על ה'. גם חזו ועברו את זעמו של האל וגם באים ומשבחים אותו. כמו ניצולי השואה שחוזרים ומבקשים את חסדי האל שהיה עד ואולי מחולל (עפ"י אמונתם) של אתה שואה…
מזמור תודה אישי שמסתיים לפתע בסוג של ברכה לאלוהי ישראל. האישי – אדם שבחייו דואג לעניים בחברה ה' דואג ושומר עליו. ולפתע, בשורה האחרונה, האלוהים הזה הוא אלוהי ישראל, אלוהים מצומצם לעם אחד….
אחד העניינים המרכזיים של פרשת וארא הוא התיאור של מכות מצריים. בספר שמות תיאור זה בא כהוכחה ניצחת לכוחו של האל בעולם, ואת העובדה שאינו כפוף לטבע אלא שולט בו. אמנם, כל מכות מצרים, פרט למכת בכורות, מעוגנות בפעילות הטבעית, אולם עיצוב סיפור המכות מראה כי אין כאן קפריזה טבעית, אלא התערבות מכוונת של האל במתרחש בעולם…
הפרק כביטוי למאבק אדיר הקיים בתוך היהדות, בין הטקס ופרטי הפרטים של ההלכה והציוויים; לבין דרך הארץ, אהבת האדם ועשיית הטוב בקשר ישיר של האדם עם אלוהיו…
ההשוואה בין הסיבה לבקשה לרחמי האל לבין חייו של גר היא כל כך חזקה בעיני, שהייתי מלמד אותה בכל קורס של מי מנציגי מדינת ישראל העוסק בטיפול במבקשי המקלט / מבקשי עבודה / מסתננים, החיים בקרבנו….
משורר תהילים העיד על עצמו שאין מתום בבשרו. ולאה גולדברג בחרה לשים את מילותיו בפי הרשע (דווקא הוא) הקם מהשואה; ולהוסיף שאין מתום בבשרו ואין גם מתום בנפשו.
האמנם? האם זו מציאות מתקבלת על הדעת שלא נראים צדיקים נעזבים? אולי הכוונה שאין כלל צדיקים? האמת, שכאן הכותב איבד אותי. הכחשה של המציאות באמצעות אידאה זה בסדר; אבל, הכחשה של המציאות באמצעות "אמת אלטרנטיבית" שבה צדיקים לא נעזבים, דורשת רמת אמונה שאין לי…
מסתובבים במחוזותינו מנהיגים, מנהלים, רבנים, מנהיגי ציבור ועוד, שכדאי שיקטינו מעט את יצר הגאווה שבליבם וביטחונם שהם יודעים מה נכון, מה טוב לאחרים, מה פועלו של ה' בעולם, ועוד מיני דברי רהב שאפילו דויד, הזוכה כאן לתואר שאין גבוה ממנו לאדם מאמין, "עבד ה'", ידע לזהות בתוך עצמו ולהילחם בו…
ידע כל מנהיג איפה נמצאים אויביו ואויבי העם האמתיים. ממש קרוב. "אלוהים, שמור אותי מאוהבי. משונאי כבר אשמר בעצמי" (מארשל דה ווילר)…
