יום הכיפורים הקרב - שבו גוזר האדם על עצמו צום ותענית כדי שיוכל לצאת מחדש אל המרחב - הוא התגלמות בזעיר אנפין של סוד הצמצום וצריך לשמש הזדמנות עבור החברה הישראלית להתבוננות מחודשת על התמודדותה עם מגפת הקורונה...
אחת ההצעות שאפשר למצוא כיום היא להניח לכולם – או לפחות לצעירים ולחסונים – להידבק בנגיף הקורונה החדש על מנת לפתח חסינות עדר. ההנחה היא שאם אתה צעיר ועם מערכת חיסון מתפקדת היטב, הרי שלא תפתח כלל תסמיני מחלה, או שאם כן – הם יהיו קלים במיוחד. לרוע המזל, לא נראה שזה המצב...
כיוון שהקורונה איתנו בשביל להישאר לפחות עד הקיץ הבא אם לא יותר וכיוון שלחלק גדול מהאנשים הנושאים את הוירוס לא מפתחים סימפטומים (40%) קשה עד מאוד לאנשים שנחשפו לווירוס להיזהר. התמודדות עם הווירוס הזה מחייבת מערכת Big Data שתמפה אנשים ברמת הפרט הרחוב והבניין ותוכל להצליב בין חולה למשפחתו ולהרחיב את המעגלים ככל שיידרש: עבודה לימודים וכ"ו...
וירוס הקורונה - שמופץ רק באמצעות קרבה פיזית מאדם לאדם - פוגע בנו בנקודה, בה אנחנו בכבני אדם הכי חלשים ומתקשים להתגונן. הפגיעה - בנוסף לזו הרפואית - היא בחברתיות שלנו ביכולת לתקשר באמצעות מגע קרוב זה עם זה...
מלחמת הקורונה הולכת להיות מלחמה קשה; וחייבים לדעת כי היו - וצפוי שיהיו - במלחמה הזו עוד אלפי נפטרים. אני עוקב אחרי הנתונים זמן רב וגם מפרסם דו"ח מעקב יומי באתר זה. יש לדעת כי המצב בארץ חמור ביותר; וצפוי שיהיה רע יותר לפני שישתפר בעוד כחצי שנה לפחות...
בואו נשווה, כמקרה בוחן, את ההיערכות או ליתר דיוק, את חוסר ההיערכות - לגל השני של הקורונה; להיערכות - או ליתר דיוק, לחוסר ההיערכות – לגל העונתי של הבלונים והשרפות, בעוטף עזה...
מה קורה בארה"ב, בין ה 25 למאי ל- 15 ליולי, שגורם להכפלה במספר החולים היומי המאובחן? יכול להיות שזה ההפגנות ענק והמהומות המתרחשות לאורכה ולרוחבה של ארה"ב ? תמהני. בלפור הוא המקום היחיד בעולם שבו מפגינים לא נדבקים בקורונה; ולהזכיר, מדובר בהתקהלות הגדולה ביותר בישראל. מסתבר שאלוהים אוהב מפגינים בבלפור אבל מתעב מפגינים באמריקה...
אין סיכוי להשליט פה, לא סגר ולא סגר לילי ואפילו לא חצי סגר. למה? כי אין אכיפה ללא לגיטימציה; ולגיטימציה היא מושג רציונלי. בפסיכוזת המונים, שום היגיון לא עובד. החלטות שתתקבלנה לא תעבורנה בלחץ קבוצות שונות; ואם תעבורנה לא תתבצענה ע"י האזרחים. כישלון הביצוע יחזק את הדפוס וחוזר חלילה...