האתר של ד"ר פנחס יחזקאלי
אם ה'כאוס' הוא סמל לאי־ודאות, הרי שה'סדר' (order) הוא ההבטחה הנצחית של היקום: הרצון להבין, לצפות ולשלוט. האדם, משחר ההיסטוריה, ביקש להכניס את המציאות למערכת חוקים, לשים גבולות למה שאינו צפוי, ולבנות מהבלתי ידוע עולם שניתן לתכנן. אך הסדר, כמו אחיו התאום – ה'כאוס', איננו מצב מוחלט. הוא תופעה דינמית, שברירית, המתקיימת על סף שינוי מתמיד.
הפירוש לפסוקי הבריאה בתחילתה של פרשת בראשית אמנם מופיע כמצופה בפתיח של ספר הזוהר, אולם העיסוק בבריאת העולם מופיע במקומות רבים ונוספים בזוהר, ובעיקר במדרש הנעלם, המחייב התייחסות מחקרית נפרדת. סוד מעשה בראשית בזוהר בכלל ובקבלה בפרט, עוסק בתהליך ההתפשטות והיציאה מן הנעלם אל הגלוי בתחום האלוהות עצמה.
חטא אדם וחווה באכילת פרי עץ הדעת נטוע כבר אלפי שנים ביסודות תודעת האדם. נקודת מבט אחת – שנראית לי הפשוטה ביותר והמעשית ביותר – מתמקדת בזיקה שבין האכילה מפרי עץ הדעת לבין המגמה המואצת במאות השנים האחרונות, בעיקר בתרבות המערב, לדומיננטיות היתר של השכל והתבונה בהכוונת האדם במבוכי חייו.
סיפור הבריאה מלמדנו סדר מהו, ההיגיון שבו, ומה הן המסקנות שעלינו להסיק מתכנונו.
תקציר: רבי סעדיה גאון (רס"ג) הסיק מחידוש העולם על ידי האל, שלוש מסקנות תיאולוגיות עקרוניות…
When it comes to food God exclusively and quickly weighs in with the first humans on the sustenance of all creatures; all were positively assigned the seeded plant and fruit produce, and “the green plants” on earth (Genesis 1:29).
"ומה טעם פתח בבראשית?" משום "כח מעשיו הגיד לעמו לתת להם נחלת גוים" שאם יאמרו אומות העולם לישראל ליסטים אתם שכבשתם ארצות שבעה גוים, הם אומרים להם: כל הארץ של הקב"ה היא, הוא בראה ונתנה לאשר ישר בעיניו ברצונו נתנה להם וברצונו נטלה מהם ונתנה לנו…
רבי משה נתן נוטה לכאורה לצד החידוש ולבריאה יש מאין. 'אמונת הקדמות' הורסת לדעתו מספר של עקרונות יסוד באמונה הדתית, וזו סיבה טובה להעדיף את אמונת החידוש על פני הקדמות.
ברם, מה טיבה של 'אמונת חידוש' זו?
המקרא מספק דוגמאות למכביר כדי להדגים הלכה למעשה למה נתכוון ספר משלי באומרו: "החיים והמוות ביד הלשון"…
המספר שבע הנזכר בפרשת בראשית איננו מספר סתמי אלא הוא בעל משמעויות פולחניות ודתיות רבות. פרק הזמן של שבעה ימים מוזכר במקרא בהקשרים שונים, מה שמייחד את חטיבת זמן על פני חטיבות זמן אחרות. בסיפור הבריאה היום השביעי מקבל מימד של קדושה היות וביום זה נח האל ממעשה הבריאה שנמשך שישה ימים…
