בסוגיית הקורונה, אנחנו מסרבים להבין שהרכבת עזבה את התחנה ואנחנו במציאות חדשה, חסרת תקדים; שבה המדינה לא תוכל לפתור את הבעיה; בטח לא בעזרת סגרים שאף אחד לא מוכן ולא יכול לקיים. המדינה תוכל רק רק להחמיר את הבעיה ולהוסיף כשל על כשל...
שחיתות שלטונית היא תופעה טפילה, שנמצאת במקומות שבהם מרוכזת העוצמה לסוגיה, כשם שקרציה נמשכת למקומות שבהם נוח לה ביותר להסתתר ולמצוץ דם, כך נמשכת השחיתות השלטונית אל העוצמה. כמו הקרציה, גם בשחיתות יהיה לנו קשה להבחין בתחילה, אולם ככל שהיא גדלה ונוספות לה חברות; כך היא בולטת יותר, ומפריעה יותר...
ראו איזה דמיון קיים בין מלחמת ההישרדות של ארגונים למלחמות בין מדינות; ובאסטרטגיה ארגונית שולטים אותם כללים ואותם עקרונות כמו באסטרטגיה צבאית ולאומית, שהרי מדינות הן בסך הכל ארגונים גדולים. בארגונים – כמו במדינות – אין ארוחות חינם, ועל החלטות נמהרות, של סטייה מסיבות שוליות מעקרונות האסטרטגיה, משלמים כהוגן!
התנצלות, בתנאים מסוימים, יכולה גם להעצים. פרופ' ברברה קלרמן (barbara kellerman), מרצה למנהיגות ציבורית בבית הספר המפורסם לממשל ע"ש קנדי באוניברסיטת הארווארד, מונה חמישה תנאים להתנצלות מעצימה. עוצמתו של מתנצל גדלה, כאשר היא עומדת בקריטריונים הבאים; ופוחתת בהתאמה במקרים הפוכים…
יום הכיפורים זימן הזדמנות פז למפגינים להרוויח נקודות על חשבון הימין; כי הוא יוצר בעיה בלתי פתירה עבור החרדים: הם פשוט אינם יכולים להשלים עם סגירת בתי הכנסת. את זה מבין היטב גם נתניהו, שמשתדל שתהיה גרירת רגליים בהטלת הסגר המוחלט עד מוצאי כיפור. במקום לרכב על החולשה הזו, בחרה הנהגת המפגינים לדפוק את ראשם בקיר...
טקס החתימה של הסכם השלום עם איחוד האמירויות לא היה קל לדנה וייס, שליחת ערוץ 12 לטקס, שמעדה בהתנהגותה והפכה מושא לבדיחות, מצד הציבור; ובעיקר, מצד עמיתיה יריביה בתקשורת הישראלית; ולא רק.... אבל לדעתי הלקח העיקרי של פרשת דנה וייס הוחמץ; והוא קשור ל- איך באמת עושים שלום...
מה היה אומר שוטר ישראלי, או אמריקני, למראה שוטרים שבורחים ממפגינים, שאף פוצעים חלק מהם? מה הם היו אומרים אם הייתי מסביר, ש"הבריחה" הזו, לכאורה, היא שיטה, המהווה חלק מתורת ההפעלה של המשטרה הבריטית?
לא צריך להיות מומחה גדול כדי להבין שמדינת ישראל נגררה לכאוס בנושא הקורונה. מומחי רפואה ופוליטיקאים יושבים על המדוכה ומעלים פתרונות. מן הסתם, רובם המכריע של הפתרונות הללו שגויים. איך אני יודע שהם שגויים?
מערכת היחסים שבין המשטרה והפוליטיקה היא סוג של שותפות בלתי נוחה לשני הצדדים. הקונפליקט המובנה מתחיל בבסיס: בעוד הצבא נשמע למערכת הפוליטית ומיישם את הוראותיה, בעל הבית האמתי של המשטרה בחברה דמוקרטית הוא האזרח; ושיקול הדעת שיש למשטרה מאפשר לה לפעול לעתים בניגוד לרצון הדרג הפוליטי. ריכזנו עבורכם את כל המאמרים שהופיעו באתר 'ייצור ידע', אודות משטרה ופוליטיקה, על פי הכותבים (בסדר הא"ב). קריאה מועילה!
